אליקים גציל אלינסון
אליקים גציל אלינסון (21 באוקטובר 1929, תשרי ה'תר"ץ – 8 בדצמבר 1988, כ"ט בכסלו ה'תשמ"ט) היה תלמיד חכם, אינטלקטואל, איש חינוך ומרצה. היה רב בעל השקפת עולם דתית אורתודוקסית מודרנית. כיהן כמרצה בכיר במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.
.jpg) | |
| לידה |
21 באוקטובר 1929 תשרי ה'תר"ץ גייטסהד, אנגליה |
|---|---|
| פטירה |
8 בדצמבר 1988 (בגיל 59) כ"ט בכסלו ה'תשמ"ט |
| תקופת הפעילות |
?–1988  |
| השתייכות | אורתודוקסיה מודרנית |
| רבותיו | יצחק יעקב וייס |
ביוגרפיה
עריכהאלינסון נולד בסוכות תר"צ בעיר גייטסהד, אנגליה. לאחר שסיים את לימודיו הכלליים בבית ספר תיכון, למד תורה בישיבת שניידר בלונדון והוסמך לרבנות בתשי"ג בישיבת גייטסהד. בהמשך למד אצל הרב יצחק יעקב וייס במנצ'סטר. נשא לאשה את רות לבית רוטשילד ונולדו להם ארבעה ילדים.[1]
שימש כמורה וכמנהל ללימודי יהדות בבית ספר התיכון 'חשמונאים' בלונדון וכרב קהילת 'ישורון' ברובע אדג'וור בצפון לונדון. היה פעיל בקרב הנוער היהודי של לונדון והוביל תנועות נוער ציוניות, כגון תנועת עזרא וסיני[2].
לאחר עלייתו לארץ בתשרי תשכ"ד (1963), התיישב בחיפה ושימש כמורה בסמינר למורות ולאחר מכן כמנהל הסמינר למורים בעיר. לימד במדרשית נעם פרדס חנה ובאולפנת 'סגולה' לבנות בקרית מוצקין. סיים בהצטיינות את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת בר-אילן וקיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב[3]. בשנת 1970 עבר עם משפחתו לפתח תקווה, שם כיהן כרב קהילת "ישראל הצעיר" בכפר גנים.
בחנוכה תשמ"ט נהרג בתאונת דרכים באילת. הוא נקבר בפתח תקווה והספידו אותו רבים, ביניהם הרב ברוך שמעון סלומון, רבה הראשי של פתח תקווה[4].
תחומי התמחות
עריכהתחומי התמחותו העיקריים היו מצוות האשה, דיני אישות ופוריות. מחקריו ההלכתיים הוצגו בכתב ובעל פה בכנסים מדעיים בינלאומיים ובהשתלמויות של משרד החינוך. היה חבר באגודה הישראלית לתכנון משפחה ועסק בתחומים כמו הפריה מלאכותית והזרעה מלאכותית.
הרב אלינסון נודע בחריפותו וביכולת הניתוח שלו. הוא שילב את הפלפול הישיבתי עם הביקורת האקדמאית. השקפת עולמו האורתודוקסית המודרנית התבססה על רקע תורני עשיר וידע אקדמי נרחב.
ספרים ומאמרים
עריכההרב אלינסון כתב ספרים רבים בעברית ובאנגלית ופרסם מאמרים רבים. בין ספריו:
- סדרת האשה והמצוות, הוצאת ההסתדרות הציונית העולמית המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה (הסדרה ראתה אור גם בשפה האנגלית).
- חלק :1 ”בין אשה ליוצרה“, 1973
- חלק :2 ”הצנע לכת“, 1981
- חלק :3 ”בין איש לאשתו“, 1982
- נישואין שלא כדת משה וישראל, 1975
- סוגיות קידושין, 1989
- תכנון משפחה ומניעת הריון, 1977 (הספר ראת אור גם בשפה האנגלית).
רשימת מאמרים נבחרים[5]:
- ”חובת הציות להורים“, ספר היובל לרב סולובייצ'יק, מוסד הרב קוק, 1984
- ”חילופי מנהג בין איש לאשתו ותוקף מנהג אבות“, סיני, כרך פ"ה, אב תשל"ט
- ”לחקר קווי הפסיקה של הרא“ש“, סיני, כרך צ"ז, מוסד הרב קוק, אב תשמ"ג
- ”העובר בהלכה“, סיני, ס"ו, מוסד הרב קוק, תש"ל
- ”סרוב לתת גט“, סיני, כ"ט, מוסד הרב קוק, תשל"א
- ”ירידת אשה מארץ ישראל לצורך נישואין“, תחומין, ח', מכון צומת, תשמ"ז
- ”שרות לאומי וגיוס בנות לצה"ל“, פרקי עיון והגות לכבוד ר' משה קרונה, ההסתדרות הציונית העולמית, המחלקה לחינוך תרבות תורנית בגולה, 1985
- “Early Ovulation as an Impediment to Conception”, Association of Orthodox Jewish Scientists, Vol. 6
- “Natural Family Planning as Reflected in Contemporary Rabbinic Responsa”, Jewish Social Studies, Vol. XLVI No. 1, 1984
- “Impact of an Israeli Upbringing”, London, 1979, Torah-Education & Culture Department and the Aliyah Department of the W.Z.O.
הכרות עם גדולי עולם
עריכההרב אלינסון קיים שיח הלכתי עם גדולי אותו הדור, כגון הרב יצחק וייס, הרב עובדיה יוסף[6], הרב משה פיינשטיין. הרב אלינסון ציין את הרב יצחק וייס כמורו ורבו[7], הרב עובדיה יוסף התייחס אליו בידידות רבה[8]. הרב משה פיינשטיין הביע קורת רוח מבקיאותו של הרב אלינסון והזכירו בשו"ת "אגרות משה"[9].
הערות שוליים
עריכה- ^ Sugyot Kidushin, The Writer - The Book, J. Ellinson, 1989
- ^ Partners in Life, Profile of Rabbi Ellinson, Avner Tomaschoff, 1998
- ^ 'איש ואשתו'- קוים לדמותו של הרב אלינסון, שלמה שמידט, תש"ן
- ^ הרב הראשי לפ"ת, הרב סלומון, קבע כי למרות שאין מספידים בחג החנוכה, ראוי להספיד תלמיד חכם שכזה אשר אבד מהארץ.
- ^ רשימת המאמרים המורחבת של הרב אלינסון באתר רמב"י
- ^ מורשת מרן, קובץ בית יוסף עמ' קנ"ג, י"ז מכתבים שהחליפו ביניהם הרב עובדיה יוסף והרב אלינסון, תש"פ
- ^ האשה והמצוות, אינדקס מחברים ומהדורות בשולי הספר, 'מנחת יצחק'
- ^ וכלשונו של הגר"ע יוסף באחת האגרות אליו: 'ידידי חביבי, פה מפיק מרגליות... מימיו יוצאים מן המקדש ביסודות נאמנים של התלמוד והפוסקים ראשונים ואחרונים חדשים גם ישנים'.
- ^ עשר תשובות אשר השיב ר' משה לרב אלינסון פורסמו בספר השו"ת שלו 'אגרות משה' (ח"ז, אה"ע סי' לב), שם הוא גם מביע קורת רוח מרובה מבקיאותו של הרב אלינסון בכל תשובותיו ('ורואה אני שכבוד תורתו הגדולה עיין בכל ספרי בכל החלקים בעיון גדול, אשר אני נהנה מאד מזה, ואמינא יישר כח לכבוד תורתו')