אלי שלו

פרטיזן

אלי שלו (שלומוביץ; 28 בנובמבר 192210 בדצמבר 1979, כ' בכסלו ה'תש"ם) פרטיזן שלחם בשלטון ההונגרי ששיתף פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה. אלי שלוו סייע בהצלת יהודים בשואה, היה ממייסדי קיבוץ פרוד בגליל העליון, וראש המועצה הראשון של המועצה האזורית מרום הגליל.

אלי שלו
Slomovics Eli
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 בנובמבר 1922
סולוטבינו, צ'כוסלובקיה
פטירה 10 בדצמבר 1979 (בגיל 57)
מדינה ישראל
ראש מועצה אזורית מרום הגליל ה־1
19501971
(כ־21 שנים)

קורות חיים

עריכה

נולד למשפחה דתית בסולוטבינו שבקרפטו-רוס (כיום באוקראינה, אז בצ'כוסלובקיה). למד בצעירותו בישיבה. בגיל 14 הצטרף לתנועת החלוץ הצעיר, שהצטרפה לתנועת דרור. בתקופת שואת יהודי הונגריה, היה פעיל במחתרת הציונית-חלוצית, והיה מיוזמי הקמת הבונקרים, ואף פיקד על בונקר בשדרות הונגריה בבודפשט. הבונקר נתפס על ידי אנשי צלב החץ, והוא נכלא. ב-25 בדצמבר 1944 שחררו אנשי המחתרת במצבע נועז 120 אסירים, והוא בתוכם. אנשי המחתרת זייפו תעודות לפיהן עליהם להוציאו לחקירה לפני הוצאתו להורג, וכך הצליחו להבריחו החוצה. הוא המשיך לעסוק בפעילות מחתרתית, בעיקר באיתור ילדים יהודים בהונגריה ובגרמניה, ובהעלאתם ארצה. היה נציג תנועות הנוער החלוציות בעליית הנוער[1]. עלה על אוניית מעפילים וגורש למחנות המעצר בקפריסין, שמהם שוחרר ב-1947 ועלה ארצה עם כ-500 ילדים שהציל באירופה. בארץ הצטרף לגרעין "פרוד" שהורכב מבוגרי "דרור" ועבר הכשרה בקיבוץ עין חרוד לקראת עלייה לקרקע. ב-15 במאי 1949 עלה הגרעין על הקרקע, והקים את קיבוץ "גרדוש" בגליל העליון, ששינה את שמו לאחר מכן ל"פרוד". בפרוד חי עד שנת 1965, אז עבר ליישוב ביריה[2], שבו התגורר עד למותו.

ב-1950 מונה על ידי שר הפנים משה שפירא לכהן כראש המועצה האזורית מרום הגליל. נבחר מספר פעמים לכהונה נוספת בתפקיד, שבו כיהן בסך הכל כ-21 שנה, עד שנת 1971.

נפטר ב־10 בדצמבר 1979. נקבר בבית הקברות בביריה[3]. על שמו מצפור ביער ביריה[4].

בשנת 2014 קיבל את אות המציל היהודי[5].

היה נשוי ליפה ואב לארבעה ילדים.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה