ביריה

יישוב בישראל

בִּירִיָּה (גם: בִּרְיָה ו- בִּירִיָּא) הוא יישוב חילוני-דתי קהילתי בגליל העליון ליד צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

ביריה
Moshavbirya.jpg
הכניסה ליישוב
מחוז הצפון
מועצה אזורית מרום הגליל
גובה ממוצע[1] ‎812 מטר
תאריך ייסוד 1945
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 839 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -0.5% בשנה עד סוף 2019
(למפת צפת רגילה)
Safed osm.svg
 
ביריה
ביריה
32°58′41″N 35°30′01″E / 32.9779384207016°N 35.5002352151782°E / 32.9779384207016; 35.5002352151782
מפת היישובים של מועצה אזורית מרום הגליל
באדום - ביריה
בירוק - מיקום בניין המועצה
ביריה מוקפת שלג שבוע לאחר הסופה של דצמבר 2013
מבט לביריה מכיוון צפת

היישוב קרוי על שמה של העיירה התלמודית ביריא ששכנה בסמוך למקום וששמה השתמר.

היסטוריהעריכה

יישוב יהודי בשם ביריא התקיים בתקופת הבית השני, וגדל כנראה עקב הפגיעה בצפת, בעכברה ובגוש חלב הסמוכות בידי הרומאים במהלך דיכוי המרד הגדול בגליל העליון. בין היתר עברה למקום משמרת יקים ממשמרות הכהונה[2][דרוש מקור]. ביריא נודעה בשל חכמים שונים שהתגוררו בה בתקופת המשנה והתלמוד, ובהם התנא רבי אלעזר איש ביריא[3] והאמוראים אבא ביראה, רבי ירמיה ביראה ועולא ביראה. ביישוב קבר המיוחס לבניהו בן יהוידע שהיה מגיבורי דוד[4].

כן נזכרת ביריא בכתבי חז"ל בקשר לביקורם במקום של רבי יהודה נשיאה ואחיו הלל[5], ולעניין תושביה שהעבירו את רבי אלעזר ברבי שמעון לקבורה מעכברה למירון[6].

עדויות מאוחרות יותר מספרות על יישוב יהודי שהתקיים במקום בין המאה ה-12 למאה ה-16. במאה ה-16 התגורר בביריה רבי יוסף קארו וכתב במקום את חיבורו "שולחן ערוך". היישוב היהודי במקום חרב ככל הנראה בתחילת המאה ה-17. בסוף המאה ה-19 מתואר מנהג צפתי להלך לאזור ביריה בראש חודש אייר[4].

עד 1948 התקיים בסמוך כפר ערבי בשם "ביריא"[7]. בסמוך ליישוב מצויה מצודת ביריה בה אירעו האירועים המכונים העלייה לביריה שהיוו אבן דרך במאבק בשלטונות המנדט הבריטי לקראת הקמת מדינת ישראל.

הקמת היישוב היהודיעריכה

  ערך מורחב – העלייה לביריה
 
ביריה- שתי חברות הקבוצה בשיחה ליד האוהל. צלם יעקב רוזנר, 1 בינואר 1947

יש גרסאות שונות לגבי הזמן בו נקנו אדמות ביריה. המקדימים מציינים שהשטח נקנה על ידי יק"א או הברון רוטשילד עוד בשנת 1893 והמאחרים מייחסים את קניית השטח לקרן קיימת לישראל בסביבות 1942. דיון משפטי בשאלת אדמות ביריה שנערך בשנת 1946 הראה על רישום במרשם הקרקעות של 450 דונם בבעלות פיק"א עוד בשנת 1895. ניסיון ראשון ליישב את המקום בפועלים חקלאים נערך בשנת 1922, אך כשל.

בינואר 1945 עלו על הקרקע בביריה חברי המחלקה הדתית של הפלמ"ח, שהורכבה מבוגרי בני עקיבא, כחולייה ראשונה בשרשרת יישובים שנועדו לחבר את צפת לאצבע הגליל. ביריה הוקמה סביב טירה מרכזית במתכונת חומה ומגדל. באותה מסגרת נבנו מצודות רמות נפתלי וחוקוק. בסוף פברואר 1946 מצאו חיילי הצבא הבריטי סליק סמוך לביריה ועצרו את כל שוכני היישוב. במקומם הוצבו במקום נוטרים וב-5 במרץ הוצבה במקום יחידה של הצבא הבריטי. בקשות של היישוב המאורגן לאייש את הטירה באנשים אחרים נענו בשלילה.

כדי לא להחריש בעקבות תקדים של הורדת יישוב יהודי, הוחלט בהגנה להעלות יישוב חדש בצמוד לטירה שנמצאה בשליטת הצבא הבריטי. במקום העלייה המסורתית לתל חי בי"א באדר עלו כ-3000 נערים מיישובי הסביבה, בליל גשם, לגבעה סמוכה לטירה, גדרו את המקום, נטו בו אוהלים וכינו את המקום "ביריה ב'". באותו היום אחרי הצהריים, לאחר שרוב שוהי המקום התפזרו, נכנס הצבא הבריטי לפעולה ותוך שימוש בטנקים ובשריוניות גירש את המתיישבים מהמקום. עוד באותו הלילה (בין 14-15 במרץ) עלו מאות אנשים מצפת וראש פינה למקום והקימו את "ביריה ג'". בעקבות זאת, פינו הבריטים את הטירה והתירו שהיית עשרים מתיישבים בביריה. ההנחה היא שעוצמת המאבק של היישוב המאורגן על ביריה גרמה לבריטים להבין שלא מדובר בנקודה צבאית אלא ביישוב סביבו יתלכד כל היישוב ולכן נסוגו מהפקעת המקום.

בתנועת בני עקיבא נהוג לציין מדי שנה את יום ביריה בי"א באדר, לזכר העלייה לביריה. תלמידי כיתה ח' (שבט הרא"ה) מסניפי בני עקיבא ברחבי הארץ נוסעים לביריה ביום זה. אירועי ביריה נחשבים בציונות הדתית כסוג של פעילות חלוצית ויש המכנים אותה "תל חי של הציונות הדתית.

בזמן המאבק, הסתיים משפט שניהלו הערבים נגד קק"ל לגבי הבעלות על קרקעות ביריה, וחלק מהקרקעות נמסרו לערבים.

במלחמת העצמאות נפגע היישוב קשות ונהרס. בשנת 1949 הוקם במקום מחנה עולים. באוקטובר 1959 הוחלט להפוך את היישוב לכפר יערנים[8].

היישוב כיוםעריכה

המשפחות ביישוב עוסקות בעיקר במקצועות חופשיים. ילדי היישוב לומדים בבתי ספר בצפת.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ ארץ הגליל ע' קמו, ד' קלא
  3. ^ תלמוד בבלי, עירובין, נה, ב.
  4. ^ 1 2 מפסח ער ל"ג בעומר בצפת, הצפירה, 21 במאי 1888
  5. ^ תוספתא, מועד קטן ב טז
  6. ^ תלמוד בבלי, בבא מציעא, פד, ב.
  7. ^ מדריך ישראל החדש, כרך 3, עמ' 81
  8. ^ ביריה - כפר יערנים בגליל, הארץ, 20 באוקטובר 1959