אלכסיאדה
אלכסיאדה (ביוונית: Ἀλεξιάς, אלכסיאס) הוא טקסט היסטורי וביוגרפי מימי הביניים שנכתב בסביבות שנת 1148, על ידי הנסיכה הביזנטית אנה קומננה, בתו של אלכסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית מבית קומננוס. אנה קומננה תיארה את ההיסטוריה הפוליטית והצבאית של האימפריה הביזנטית בתקופת שלטון אביה, ובכך סיפקה תיאור היסטורי של קורות האימפריה הביזנטית בתקופת חייה. ה"אלכסיאדה" מתעדת גם את יחסי הגומלין של האימפריה הביזנטית עם הצלבנים ואת התפיסה הביזנטית של מסעי הצלב בכלל ומסע הצלב הראשון בפרט. תוך תיאור המחדד את התפיסות הסותרות של המזרח והמערב בתחילת המאה ה-12. האלכסיאדה היא אחד המקורות העיקריים הבודדים המתעדים את עמדת האימפריה הביזנטית הן על פילוג הכנסייה הנוצרית שהוא התהליך בו נותקה האחדות הכנסייתית בין הנצרות הקתולית במערב לבין הנצרות האורתודוקסית במזרח, והתהוו שתי כנסיות נפרדות, והן על מסע הצלב הראשון. כמו כן, תיעד הטקסט ממקור ראשון את דעיכת ההשפעה התרבותית הביזנטית במזרח אירופה ובמערבה.
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת |
אנה קומננה ![]() |
שפת המקור |
יוונית ביזנטית ![]() |
סוגה |
נרטולוגיה ![]() |
מקום התרחשות |
האימפריה הביזנטית ![]() |
הוצאה | |
הוצאה |
הוצאת כרמל ![]() |
![]() ![]() |
מבנה היצירה
עריכההאלכסיאדה מקיפה את השנים 1075–1118.[1] היקפה מוגבל למשך תקופת שלטונו של אלכסיוס הראשון. החיבור מחולק ל-15 ספרים ולפרולוג:
- חלק ראשון המורכב מספרים 1–6 התקפות נגד האימפריה הביזנטית על ידי הנורמנים תחת פיקודו של רובר גיסקאר:
- ספר 1 מתייחס לעלייתו של אלכסיוס לשלטון הוא דן גם בהכנות של הנורמנים לקראת פלישתם. ספר 2 מתייחס למרד הקומניאני. ספר 3 מתייחס לאלכסיוס כקיסר (1081), לבעיות הפנימיות עם משפחת דוקאס ולמעברם של הנורמנים את הים האדריאטי. ספר 4 מתייחס למלחמה נגד הנורמנים (1081–1082). ספר 5 מתייחס גם למלחמה נגד הנורמנים (1082–1083) ספר 6 מתייחס לסיום המלחמה נגד הנורמנים (1085).
- חלק שני שהוא עיקר היצירה ומורכב מספרים 6–7, 9–10 ו-14–15 ומתאר את היחסים של האימפריה עם האימפריה הסלג'וקית והטורקמנים:
- חלק שלישי המורכב מספרים 7–8 עוסק במרידות ותככים כנגד הקיסר אלכסיוס.
- חלק רביעי המורכב מספרים 10–11 עוסק במסע הצלב הראשון והתגובות הביזנטיות אליו.
- חלק חמישי המורכב מספרים 11–13 עוסק ביחסי האימפריה הביזנטית עם הנורמנים של נסיכות אנטיוכיה.
סגנון ותוכן
עריכהלאנה קומננה היה יתרון חשוב בכתיבתה ההיסטורית והוא היכרותה האינטימית עם הקיסר והמשפחה הקיסרית, שחבריה לקחו חלק מכריע במאורעות שהתרחשו בזמנם. היא הכירה גם חלק גדול מן האישים המרכזיים בבירה קונסטנטינופוליס, וגם הייתה בעצמה עדה לרבים מהמאורעות שהתרחשו בסביבת הבירה. כמו כן, הייתה לה גישה ישירה וככל הנראה בלתי מוגבלת, לארכיון הקיסרי ולתעודות מתקופת שלטונו של אביה, והיא אכן מצטטת מקורות ותעודות היסטוריות שונות.[2] בספר 14 היא דנה בשיטות פעולתה כהיסטוריונית ומציינת גם את הראיונות שערכה עם אנשי צבא, שפירטו בפניה את מהלכי הקרבות.[3]
אנה קומננה הצהירה על כוונתה לתעד את האירועים תוך הצמדות לאמת ללא כחל ושרק,[3] אך סוגיות של הטיה קיימות. העיקרית שבהן היא היחס של קומננה לאביה אלכסיוס הראשון אותו היא מעריצה ומתארת כ"שליט נוצרי", כלומר סמל מוסרי הראוי להערכה פוליטית, הטיה זו בולטת שבעתיים בהשוואה לתיאור השלילי של יורשיו יוחנן השני קומננוס, קיסר האימפריה הביזנטית ומנואל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית שהיו גם יריבים פוליטיים של קומננה. הטיה נוספת קיימת בתיאור של אויבים נוצרים ובראש וראשונה הנורמנים והפרנקים אותם תיארה כברברים. סלידה זו בולטת גם בכתיבה על הטורקים והארמנים.
האלכסיאדה נכתב במקור ביוונית בסביבות 1148, ונערך לראשונה על ידי המלומד הישועי פוסינוס (Pierre Poussines) בשנת 1651. בניגוד לנהוג בהיסטוריוגרפיה, או לכל הפחות בניגוד למצופה מהיסטוריון, לא נמנעה אנה קומננה מכתיבה בה מעורבים רגשותיה באופן גלוי, דעותיה האישיות ואמונותיה מופיעים בגלוי כן בנקודת המוצא לכתיבה והן ביחס לאירועים המתוארים באלכסיאדה.
האלכסיאדה היא יצירה המעידה על המאורעות שהיא מתארת, אך גם על תפיסת העולם היוונית-ביזנטית במאה ה-12 בנושאים שונים, כגון דת, תרבות, מוסר, לאומיות ומגדר.[4]
תרגום הספר לעברית
עריכה- אנה קומננה, האָלֶקְסִיָאדָה, תרגם מיוונית, מבוא והערות שי אשל, כרמל ירושלים, 2022.[5]
- התרגום נערך על סמך מהדורת רינש (Reinsch) וקמביליס (Kambylis), ברלין 2001.[6]
קישורים חיצוניים
עריכה- איריס שגריר, אני, אנה, בתם של הקיסרים אלקסיוס ואיריני, מבקשת להנציח בחיבורי את מעשיו של אבי, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2022