אלכסנדר צ'אקובסקי

אלכסנדר בוריסוביץ' צ'אקובסקירוסית: Алекса́ндр Бори́сович Чако́вский'; ‏ 26 באוגוסט 1913 - 17 בפברואר 1994) היה כתב צבאי, סופר, ועורך יהודי סובייטי.

אלכסנדר צ'אקובסקי
Chakovsky AB.jpg
לידה 13 באוגוסט 1913 (יוליאני)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בפברואר 1994 (בגיל 80)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מחבר, עיתונאי, סופר, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכון גורקי לספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

נולד בסנקט פטרבורג למשפחה יהודית ובילה את רוב שנות ילדותו ונעוריו בעיר סמרה. היה חבר המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מנעוריו. משנת 1937 עבד כעיתונאי ומבקר ספרות בכתב העת "אוקטובר".

במלחמת העולם השנייה היה כתב צבאי מגויס לצבא האדום וסופח לחזית וולחוב. במרכז דיווחיו והספרים שחיבר לאחר המלחמה ניצב המצור על לנינגרד. על חוויות אלה פרסם את טרילוגיית ספריו, שבמרכזם ניצבים אנשי העיר: "זה היה בלנינגרד" (1944), "לידה" (1945) ו"ימי שלום" (1947). בספרים אלה שילב תיעוד דוקומנטרי עם סיפורים אישיים ואנושיים. בין 1968 ל-1975 פרסם סדרה של חמישה רומאנים על המצור. בין 1978 ל-1981 פרסם את הטרילוגיה "ניצחון", אודות האירועים שהובילו לניצחון במלחמת העולם השנייה.

ב-1955 מונה לעורכו הראשי של כתב העת "ספרות זרה" (Иностранная литература) וב-1962 היה לעורכו הראשי של כתב העת ליטרטורניה גזטה.

ב-1973 היה בין החותמים על מכתב גינוי לדיסידנטים אלכסנדר סולז'ניצין ואנדריי סחרוב.[1]

חבר הסובייט העליון משנת 1966. ב-1986 מונה לחבר מלא בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית.

פרסיםעריכה

ספרו בעבריתעריכה

  • א. צ'אקובסקי, לנינגרד במצור, מרוסית: ש' מנדל, תל אביב, תש"ו

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה