אלכסנדר צ'אקובסקי
אלכסנדר בוריסוביץ' צ'אקובסקי (ברוסית: Алекса́ндр Бори́сович Чако́вский'; 26 באוגוסט 1913 - 17 בפברואר 1994) היה כתב צבאי, סופר, ועורך יהודי סובייטי.
לידה |
13 באוגוסט 1913 (יוליאני) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
17 בפברואר 1994 (בגיל 80) מוסקבה, רוסיה |
מדינה | ברית המועצות |
מקום קבורה | בית העלמין קונצבסקויה |
מקום לימודים | מכון גורקי לספרות |
שפות היצירה | רוסית |
סוגה | רומן |
פרסים והוקרה |
|
קורות חיים
עריכהנולד בסנקט פטרבורג למשפחה יהודית ובילה את רוב שנות ילדותו ונעוריו בעיר סמרה. היה חבר המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מנעוריו. משנת 1937 עבד כעיתונאי ומבקר ספרות בכתב העת "אוקטובר".
במלחמת העולם השנייה היה כתב צבאי מגויס לצבא האדום וסופח לחזית וולחוב. במרכז דיווחיו והספרים שחיבר לאחר המלחמה ניצב המצור על לנינגרד. על חוויות אלה פרסם את טרילוגיית ספריו, שבמרכזם ניצבים אנשי העיר: "זה היה בלנינגרד" (1944), "לידה" (1945) ו"ימי שלום" (1947). בספרים אלה שילב תיעוד דוקומנטרי עם סיפורים אישיים ואנושיים. בין 1968 ל-1975 פרסם סדרה של חמישה רומאנים על המצור. בין 1978 ל-1981 פרסם את הטרילוגיה "ניצחון", אודות האירועים שהובילו לניצחון במלחמת העולם השנייה.
ב-1955 מונה לעורכו הראשי של כתב העת "ספרות זרה" (Иностранная литература) וב-1962 היה לעורכו הראשי של כתב העת ליטרטורניה גזטה.
ב-1973 היה בין החותמים על מכתב גינוי לדיסידנטים אלכסנדר סולז'ניצין ואנדריי סחרוב.[1]
חבר הסובייט העליון משנת 1966. ב-1986 מונה לחבר מלא בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית.
פרסים
עריכה- גיבור העמל הסוציאליסטי (1973)
- ארבע הענקות של עיטור לנין (1967, 1973, 1979, 1983
- עיטור מהפכת אוקטובר (1971)
- מסדר המלחמה הפטריוטית הגדולה (1985)
- שתי הענקות של עיטור הדגל האדום של העמל (1963, 1988)
- מסדר הכוכב האדום (1944)
- פרס לנין לרומן "מצור" (1978)
- פרס סטלין לספרו "כבר בוקר" (1950)
- פרס ברית המועצות לרומן "ניצחון" (1983)
ספרו בעברית
עריכה- א. צ'אקובסקי, לנינגרד במצור, מרוסית: ש' מנדל, תל אביב, תש"ו
קישורים חיצוניים
עריכה- ביוגרפיה באתר "גיבורי האומה" (ברוסית)
- אלכסנדר בורוסוביץ' צ'קובסקי, דף שער בספרייה הלאומית
- אלכסנדר צ'אקובסקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)