אלכסנדר קיילנד (אסדה)

אסדת קידוח נורבגית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אלכסנדר ל. קיילנד הייתה אסדת קידוח נורווגית שהתהפכה ב-27 במרץ 1980 בשדה הנפט אקופיסק שבים הצפוני, וכתוצאה מכך נהרגו 123 בני אדם. ההתהפכות הייתה האסון החמור ביותר במימי נורווגיה מאז מלחמת העולם השנייה ולאסון האסדה הימית הגדול ביותר נכון ל-2022. האסדה, הממוקמת כ-320 ק"מ מזרחית לדנדי, סקוטלנד, הייתה בבעלות "חברת הקידוח סטוונגר נורווגיה" והושכרה לחברה האמריקאית פיליפס פטרוליום בזמן האסון. האסדה נקראה על שם הסופר הנורווגי אלכסנדר לאנג קיילנד.

אלכסנדר קיילנד
Alexander L. Kielland
תיאור כללי
סוג אונייה אסדת קידוח
דגל הצי
חברת ספנות חברת הקידוח סטוונגר נורווגיה
חלק מסדרה הגז בים הצפוני עריכת הנתון בוויקינתונים
ציוני דרך עיקריים
מספנה Compagnie Francaise d’Entreprises Métalliques
הושקה 5 ביוני 1976
תקופת הפעילות יולי 1976 – 27 במרץ 1980 (כ־3 שנים ו־38 שבועות)
אחריתה טבעה
מיקום 56°27′53″N 3°06′16″E / 56.46472°N 3.10444°E / 56.46472; 3.10444 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים כלליים
גודל הצוות 123 הרוגים ו-89 ניצולים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האסדה נבנתה כיחידת קידוח ניידת במספנה צרפתית, ונמסרה לחברת סטוונגר ביולי 1976. אסדת הקידוח הצפה לא שימשה למטרות קידוח אלא שימשה כמתקן צלול למחצה המספק מגורים לעובדי הים. עד 1978 נוספו לה מתחמי לינה נוספים, כך שניתן היה להכיל בה עד 386 אנשים. בשנת 1980 סיפקה לינה בים לאסדת הקידוח Edda 2/7C. בתוך כמה ימים היה אמור להתחיל חוזה חדש עם של הפעם כאסדת קידוח.

התאונה עריכה

 
שברים בצד ימין של המתקן

בערב 27 במרץ 1980 היו יותר מ-200 גברים אחרי משמרת על גבי האלכסנדר ל. קיילנד. מזג האוויר היה גשום עם ערפל כבד, רוח עד 40 קשר (74 קמ"ש) וגלים של עד 12 מטרים. קיילנד זה עתה התרחקה מאסדת הקידוח Edda 2/7C.

דקות לפני השעה 18:30 חשו האנשים שהיו על הסיפון 'איזושהי רעד'. לפתע קיילנד שינתה זווית מעל 30° ואז התייצבה. חמישה מתוך ששת כבלי העוגן נשברו, הכבל היחיד שנותר מנע מהאסדה להתהפך. זווית הנטייה המשיכה לגדול ובשעה 18:53, כבל העוגן שנותר נשבר והאסדה התהפכה.

130 גברים היו בחדר האוכל ובקולנוע כשההתהפכות התרחשה. לקיילנד היו 7 סירות הצלה המכילות 50 איש ו-20 רפסודות המכילות 20 איש כל אחת. 4 סירות הצלה שוגרו, אך רק אחת הצליחה להשתחרר מכבלי ההנמכה (התקן בטיחות לא איפשר שחרור עד להסרת המתח מהכבלים). סירת הצלה חמישית נסחפה והתהפכה, יושביי הסירה אספו 19 גברים מהמים. שתיים מהרפסודות נותקו ו-3 גברים חולצו מהן. שתי רפסודות היכולות להכיל 12 איש הושלכו מאסדת הקידוח Edda 2/7C וחילצו 13 ניצולים. 7 אנשים נלקחו מהים בסירות אספקה ו-7 שחו ל-Edda.

איש לא חולץ על ידי ספינת הכוננות Silver Pit, שהגיעה בתוך שעה למקום. מתוך 212 האנשים שהיו על האסדה, 123 נהרגו, מה שהפך לאסון החמור ביותר בהיסטוריה הימית של נורווגיה מאז מלחמת העולם השנייה ולאסון האסדה הימי הקטלני ביותר בכל הזמנים עד לנקודה זו. רוב העובדים היו מרוגלנד. בסביבות השעה 21:30 ספינה של חברת Smitlloyd ההולנדית הגיעה למקום. הצוות של הספינה שמע אנשים צועקים לעזרה, אך בשל הערפל איש לא נראה. כלי השיט של Smitlloyd שהה במקום מספר ימים וסייע למבצע החילוץ המתואם.

החקירה עריכה

 
חלק מהחיזוק שכשל במהלך התאונה (מוצג במוזיאון הנפט הנורווגי)

במרץ 1981 פורסם דוח החקירה וציין כי הגיעו למסקנה שקיילנד התמוטטה בעקבות סדק עייפות באחד מששת החיזוקים שלה (D-6), שחיבר את רגל ה-D שהתמוטטה לשאר האסדה. באזור הסדק היה ריתוך קטן בגודל 6 מ"מ שחיבר לוחית ל-D-6. לוחית זו החזיקה מכשיר סונאר המשמש במהלך פעולות קידוח. הריתוך הגרוע תרם להפחתה בחוזק.

יתרה מכך, החקירה מצאה סדקים קרים בריתוך הבסיסי. סדקים קרים בריתוך, ריכוזי מתח מוגברים עקב לוחית מוחלשת, פרופיל הריתוך הירוד ולחצים מחזוריים (שיהיו נפוצים בים הצפוני) תרמו כולם לקריסתה של האסדה. לפי הצבע על חלק מהמשטח השבור, הסדק נבע כנראה מעבודה לא נכונה במהלך בניית האסדה ב-1976. אלמנטים מבניים מרכזיים אחרים נכשלו ברצף, וערערו את המבנה כולו. התכנון של האסדה היה פגום עקב היעדר יתירות מבנית.

קיילנד נמשתה ב-1983 לאחר 3 ניסיונות. האסדה הושמדה מאוחר יותר באותה שנה בפיורד נדסטרנד לאחר שהושלמו חיפושים אחר גופות הנעדרים, כמו גם מספר בדיקות כדי לקבוע את סיבת האסון.

השלכות עריכה

בתגובה לאסון, החמירו מתקני הים הצפוני הימיים את ארגון הפיקוד שלהם, והגדירו סמכות ברורה שתורה על נטישה במקרה חירום. 14 הדקות שחלפו בין הכישלון הראשוני של הרגל להתהפכות האסדה הותירו חלון זמן שבו רוב אנשי הצוות שהיו על הסיפון היו יכולים להימלט לו היה מבנה פיקוד יעיל יותר.

הכישלון בפריסת סירות הצלה הוביל לחקיקה חדשה בנוגע להתקני הבטיחות לשחרור סירות הצלה על אסדות גז ונפט. כתוצאה מכך, ארגון הימאות הבין-לאומי הוציא דרישה שכל סירות ההצלה על ספינות סוחר יהיו מצוידות בווים שניתן לשחררם גם כשהם תחת עומס.[1][2]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "MSC Circular 1327". www.seapart.com. International Maritime Organisation. נבדק ב-3 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Alexander Kielland Disaster". www.officerofthewatch.com. Officer of the watch. 29 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)