אלכס ברטל
אלכס ברטל הוא הגיבור הבדיוני והפרוטגוניסט של סדרת ספרי מתח וריגול מאת הסופר הישראלי רוני דונביץ'.
ביוגרפיה דמיונית עריכה
אלכס ברטל מתואר כראש אגף מבצעים במוסד[1]. ברטל, בנם של ניצולי שואה יוצאי פולין[2], נולד בשנת- 1961, הוא מתואר כגבר גבוה, רזה וחזק בעל עיניים כחולות ירוקות[3]. בשנת 1979 התגייס לצה"ל והתנדב ליחידה מובחרת[4]. ברטל עבר טירונות צנחנים והוכשר ביחידה כלוחם וכן כמפקד כיתה. לאחר שחרורו מצה"ל בשנת 1983 התגייס למוסד ליחידת "כידון", היא יחידת המתנקשים של הארגון, ושימש בתפקידי שטח ופיקוד עד אשר מונה למפקדה. בהמשך מונה לראש חוליה ביחידת "קיסריה". לאחר מכן שימש ברטל כסגנו של ראש אגף המבצעים בארגון. בהמשך קודם והפך לראש אגף המבצעים במוסד.
ברטל הוא לוחם מוסד מיומן בעברו, הבקי בשימוש בנשק קל וקרב מגע[5]. במהלך הקריירה שלו במוסד לקח ברטל חלק ואף פיקד בעצמו על מבצעי ביון והתנקשות רבים[6]. ברטל היה מעורב בשנות השמונים במבצע סיכול ממוקד חשאי וארוך במיוחד ברחבי אירופה כנגד מחבלים השייכים לארגוני טרור פלסטיניים וכנגד אנשי הביון האיראני[7].
בספר הראשון בסדרה, נרדף, מפקד ברטל על מבצע ביון רחב היקף, הכולל את חטיפת מנהיג רוחני של חזבאללה בידי יחידת קומנדו מובחרת של המוסד מלבנון ומעקב אחר אוליגרך רוסי הסוחר בנשק עם הרפובליקה האיסלאמית של איראן ועם החזבאללה. בעוד ברטל מפקד על ההתנקשות בסוחר הנשק בצרפת נחטפת בתו, דניאלה, סוכנת מוסד צעירה[8], במהלך המשימה הראשונה שלה, מעקב אחר איש ביון איראני בלונדון. כמו כן נרצחים שאר חברי חולית המוסד שהיו מעורבים בפעולה בלונדון. בעת התרחשות האירועים הללו מצטברות ראיות כי ברטל הוא בוגד המוכר סודות לביון האיראני בעבור כסף. כתוצאה מכך הופך ברטל לנרדף, והמוסד מנהל אחריו מצוד ברחבי אירופה. אלכס ברטל, הנלחם לבדו על חייו ועל חפותו, הופך לרודף ונרדף הבורח מרודפיו ותוך כדי כך מנהל מרדף אחר חוטפיה של בתו, במטרה לחלצה.
בספר השני, לכודים, על ברטל, השוהה באיטליה לאחר שפיקד על מבצע סיכול ממוקד שהשתבש[9], מוטל לטפל במשבר שהתחולל בעקבות מותם של כל נוסעי המחלקה הראשונה והטייסים בטיסה מרומא לתל אביב. עד מהרה מתברר כי מדובר בפיגוע טרור. לברטל ישנו גם מניע אישי להביא את הפרשה לסיום מוצלח - בתו, דניאלה, היא בין נוסעי המטוס.
בספר השלישי, עמוק מבפנים, מפקד ברטל על מבצע לחטיפת גנרל איראני בטורקיה שנחשף ומסתבך. גליה, מפקדת חולית החטיפה נופלת בשבי הטורקי. בנוסף נהרג סוכן מיוחד, השייך לרשת סוכנים המכונה "טבעת הניבלונגים", על- שם האופרה מאת ריכרד וגנר, הפועלת תחת ראש הממשלה וראש המוסד, ואנשיה מבצעים פעולות מיוחדות, מבצעי ביון וכן מתן סיוע למבצעי המוסד ברחבי העולם. על ברטל מוטלת המשימה להיפגש בברלין עם האיש המרכז את פעולות רשת "טבעת הניבלונגים". זמן קצר לאחר שהגיע לברלין ופגש את האיש מתברר לו שהאיש נעלם וכן כי סוכני הרשת נרצחים בזה אחר זה. ברטל, המגייס למשימה את אהובתו משכבר הימים, סוכנת הרשת בעצמה, יוצא למרדף ברחבי אירופה אחר המתנקשים[10].
לאורך סדרת הספרים, נעזר ברטל לסירוגין באנשיו הנאמנים ובהם גוסטאבו, לוחם מוסד ומתנקש ממוצא ארגנטינאי[11], סא"ל גבי אוחיון, יוצא יחידת שלדג המפקד על הסיירת הטקטית של המוסד[12], סא"ל ויקטור סבג, יוצא שייטת 13 מהסיירת הטקטית של המוסד[13], איתן פנחס השמן והבלונדיני, המכונה "באטהאד", המשמש כראש אגף מערכות מידע של המוסד[14], לוחמות המוסד גליה, ידידתו הקרובה, וג'יין תומסון, אהובתו משכבר הפועלת בהווה ברשת "טבעת הניבלונגים"[15] ובתו, דניאלה, לוחמת מוסד בזכות עצמה.
במהלך הסדרה מוצאים עצמם ברטל ואנשיו לוחמים כנגד מחבלים מארגון אל-קאעידה וחזבאללה, אנשי המודיעין הסורי ובהם סוכני אגף המודיעין של חיל האוויר הסורי, ניאו נאצים ופושעי מלחמה נאצים, סוכני הביון האיראני וכוח קודס, חיילי משמרות המהפכה האיראניים וכן סוכני מוסד שהם למעשה סוכנים כפולים ובוגדים.
ספרי הסדרה עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ רוני דונביץ', עמוק מבפנים, הוצאת כנרת, 2011, עמוד 16, "ברטל, ראש אגף מבצעים במוסד, הוא האיש שתרצה שיהיה לצדך כשיורים עליך אש תופת".
- ^ רוני דונביץ', נרדף, ידיעות ספרים, 2007, עמוד 125.
- ^ רוני דונביץ', נרדף, ידיעות ספרים, 2007, עמוד 46, "כפות ידיו גדולות ומרובעות כידי פסנתרנים רוסים מדור הנפילים. ראשו גדול ופניו רחבים. גופו חזק, דל שומן. את הריחוק הקל שעוטף אותו אפשר לפרש בטעות כהתנשאות. זה רק שכפ"ץ לנשמה. מאחורי עיניו הכחולות ירוקות מסתתר מאגר עצום של ידע".
- ^ רוני דונביץ', עמוק מבפנים, הוצאת כנרת, 2011, עמוד 174, "יחד התגייסו ליחידה מובחרת בצה"ל, יחד השתחררו. רפי פנה ללימודי הרפואה, אלכס התגייס לשורות המוסד".
- ^ רוני דונביץ', נרדף, ידיעות ספרים, 2007, עמוד 46, "אלכס ברטל נאלץ להתכופף כשעבר בפתח. חלפו שנים מאז ירה למוות במישהו, אבל בגיל ארבעים וחמש עדיין נראה כמי שידע לתפוס סכין חדה כשהיא נופלת".
- ^ רוני דונביץ', לכודים, ידיעות ספרים, 2008, עמוד 33, "מקצוע מחורבן מצאנו לנו. שלך, אפילו יותר משלי. קשה להניח את הראש על הכר, להתכסות בשמיכת פוך ולהירדם אחרי שהרגת אדם. הלב רועד, המחשבות מחרישות. שנים אחרי עוד שמעתי זמזום, כמו של חשמל".
- ^ רוני דונביץ', נרדף, ידיעות ספרים, 2007, עמודים 430-431.
- ^ הפרקים ראשונים, מתוך האתר "טקסט".
- ^ רוני דונביץ', לכודים, ידיעות ספרים, 2008, עמוד 34, "האיש שפיקד על הכישלון הוא אלכס ברטל, ראש אגף מבצעים במוסד".
- ^ גל פרל פינקל, מותחן שמתחיל הכי מהר, ולאט לאט מגביר, הבלוג על הכוונת, בדצמבר 2012.
- ^ רוני דונביץ', לכודים, ידיעות ספרים, 2008, עמוד 36, "הטלפון של גוסטאבו, החוד, כבוי. כשהמחסל המבריק מתוסכל, הוא נוהג להיעלם".
- ^ רוני דונביץ', נרדף, ידיעות ספרים, 2007, עמוד 17, "סא"ל גבי אוחיון, השישי מבין אחד-עשר אחים ואחיות, החל את דרכו המבצעית בשלדג, ממנה נשלף כדי להקים את היחידה הטקטית עליה פיקד עתה".
- ^ רוני דונביץ', עמוק מבפנים, הוצאת כנרת, 2011, עמוד 308, "סגן-אלוף ויקטור סבג נולד במכבש לדחיסת מכוניות. אלוהים נתן לו דופק ארבעים ושתיים וריאות מפלדה. שייטת 13 הייתה צריכה להיות היום בידיו".
- ^ רוני דונביץ', עמוק מבפנים, הוצאת כנרת, 2011, עמוד 91.
- ^ רוני דונביץ', עמוק מבפנים, הוצאת כנרת, 2011, עמוד 24.