נרדף (ספר)
נרדף הוא מותחן ריגול מאת רוני דונביץ', יצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים בשנת 2007.
 | |
| עטיפת הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רוני דונביץ' |
| סוגה | מותחן ריגול |
| הוצאה | |
| הוצאה | ידיעות ספרים |
| תאריך הוצאה | 2007 |
| מספר עמודים | 462 |
| סדרה | |
| הספר הבא | לכודים |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002571453 |
הספר הוא הראשון בסדרת ספרים המתארים את עלילותיו של ראש אגף המבצעים במוסד, אלכס ברטל[1]. הספר השני בסדרה, לכודים, יצא לאור בשנת 2008 והשלישי בסדרה, עמוק מבפנים, יצא לאור בשנת 2011.
הספר הוא מותחן בדיוני המסתמך על אירועים דוגמת ההתנקשות בח'אלד משעל בירדן בשנת 1997, חיסול מנהיג הג'יהאד האסלאמי ד"ר פתחי שקאקי במלטה בשנת 1995, חיסול עימאד מורנייה בדמשק ב-2008, מבצע זעם האל וכן חטיפות השייח' עבד אל-כרים עובייד ב-1989 ומוסטפא דיראני ב-1994 על ידי סיירת מטכ"ל.
עלילת הספר
עריכהגיבור הספר הוא אלכס ברטל, יליד 1961, ראש אגף מבצעים במוסד, בן לניצולי השואה יוצאי פולין[2] ויוצא יחידה מובחרת בצה"ל[3]. ברטל הוא לוחם מוסד מיומן בעברו, הבקי בשימוש בנשק קל וקרב מגע[4]. במהלך הקריירה שלו במוסד לקח ברטל חלק ואף פיקד בעצמו על מבצעי ביון והתנקשות רבים. ברטל היה מעורב בשנות השמונים במבצע סיכול ממוקד חשאי וארוך במיוחד ברחבי אירופה כנגד מחבלים השייכים לארגוני טרור פלסטיניים וכנגד אנשי הביון האיראני[5].
הספר נפתח בעת שברטל מפקד על מבצע ביון רחב היקף, הכולל את חטיפת מנהיג רוחני של חזבאללה בידי יחידת קומנדו מובחרת של המוסד מלבנון ומעקב אחר אוליגרך רוסי הסוחר בנשק עם הרפובליקה האסלאמית של איראן ועם החזבאללה. בעוד ברטל מפקד על ההתנקשות בסוחר הנשק בצרפת נחטפת בתו, דניאלה, סוכנת מוסד צעירה, במהלך המשימה הראשונה שלה, מעקב אחר איש ביון איראני בלונדון. כמו כן נרצחים שאר חברי חולית המוסד שהיו מעורבים בפעולה בלונדון. בעת התרחשות האירועים הללו מצטברות ראיות כי ברטל הוא בוגד המוכר סודות לביון האיראני בעבור כסף. כתוצאה מכך הופך ברטל לנרדף, והמוסד מנהל אחריו מצוד ברחבי אירופה. אלכס ברטל, הנאלץ עקב כך להילחם לבדו על חייו ועל חפותו, בורח מרודפיו ותוך כדי כך מנהל מרדף אחר חוטפיה של בתו, במטרה לחלצה.
הספר פועל על פי קווי עלילה שבמרכזה מרגל או לוחם בודד, אשר אף כי הוא מצטייר כפראנואיד בתחילה, מתברר שאכן מתנהל אחריו מצוד, לעיתים על ידי עמיתיו לארגון, והוא רדוף ונמלט עד אשר הוא מוצא לעצמו עמית או חבר, שלא ברור אם ניתן לבטוח בו. בדרך- כלל על פי נוסחה זו מצליח הפרוטגוניסט להוכיח כי הוא חף מפשע ולהביא את הרשעים על עונשם. בעלילה שכזו תמיד מצויה בקונפליקט זכותו של הגיבור להפעיל את כל כישוריו, אותם רכש ובהם השתמש בשירות המולדת, כנגד רודפיו וכדי לנצח את אויביו אף כי לא קיבל לכך הכשר על- ידי המדינה. הספר כתוב בצורה תמציתית עם פסקאות קצרות ועלילה רבת תפניות ופעולה[6].
קישורים חיצוניים
עריכה- אמנון ז'קונט, גם במוסד יש פרנואידים שרודפים אחריהם, באתר הארץ, 4 ביוני 2007.
- ראובן מירן, לא ייאמן, כן יסופר, באתר ynet, 13 במאי 2007.
- הפרקים ראשונים, מתוך האתר "טקסט".
הערות שוליים
עריכה- ^ רוני דונביץ', עמוק מבפנים, הוצאת כנרת, 2011, עמוד 16, "ברטל, ראש אגף מבצעים במוסד, הוא האיש שתרצה שיהיה לצדך כשיורים עליך אש תופת".
- ^ רוני דונביץ', נרדף, ידיעות ספרים, 2007, עמוד 125.
- ^ רוני דונביץ', עמוק מבפנים, הוצאת כנרת, 2011, עמוד 174, "יחד התגייסו ליחידה מובחרת בצה"ל, יחד השתחררו. רפי פנה ללימודי הרפואה, אלכס התגייס לשורות המוסד".
- ^ רוני דונביץ', נרדף, ידיעות ספרים, 2007, עמוד 46, "אלכס ברטל נאלץ להתכופף כשעבר בפתח. חלפו שנים מאז ירה למוות במישהו, אבל בגיל ארבעים וחמש עדיין נראה כמי שידע לתפוס סכין חדה כשהיא נופלת".
- ^ רוני דונביץ', נרדף, ידיעות ספרים, 2007, עמודים 430-431.
- ^ אמנון ז'קונט, גם במוסד יש פרנואידים שרודפים אחריהם, באתר הארץ, 4 ביוני 2007.