אלכס טרנר

סולן ארקטיק מנקיז ולאסט שאדו פאפטס

אלכסנדר דייוויד טרנראנגלית: Alex David Turner; נולד ב-6 בינואר 1986 באנגליה) הוא מוזיקאי אנגלי, חבר ב-"ארקטיק מאנקיז" (Arctic Monkeys) וב"דה לאסט שאדו פאפטס" (The Last Shadow Puppets). הוא הסולן והגיטריסט בשתי הלהקות. הוא כותב השירים הראשי ב"ארקטיק מאנקיז" וחולק את הכתיבה בפרויקט הצד "לאסט שאדו פאפטס" עם מיילס קיין.

אלכס טרנר
Alex Turner
אלכס טרנר, 2018
אלכס טרנר, 2018
לידה 6 בינואר 1986 (בן 38)
שפילד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2002 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון סטוקסברידג', בארנסלי קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק, רוק אלטרנטיבי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול בריטון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, כלי מקלדת, תוף מרים, גיטרה בס, מערכת תופים עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דומינו רקורדינג קומפני עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טרנר עם שותפו בלהקת "דה לאסט שאדו פאפטס", מיילס קיין.

ביוגרפיה עריכה

טרנר נולד בפרבר היי גרין במזרח שפילד לפני ודייוויד טרנר, וגדל שם כילד יחיד.[1] אמו מאמרשם ואביו משפילד. שני הוריו היו מורים בתיכונים מקומיים, אמו לימדה לשון ואביו לימד פיזיקה ומוזיקה. טרנר לקח שיעור נגינה בפסנתר עד גיל שמונה[2][3] ונחשף ל"כל סוגי" המוזיקה בבית, כולל פרנק סינטרה, הקרפנטרז, הביטלס, לד זפלין, ביץ' בויס, דייוויד בואי והאיגלס. אביו של טרנר היה חובב ג'אז מושבע, שניגן בסקסופון, קלרינט ופסנתר, והיה חבר במספר תזמורות ג'אז.[4]

טרנר למד בתיכון שש-שנתי ששכן בסטוקסברידג', עיירה מצפון לשפילד. מחנך הכיתה שלו תיאר אותו לימים כתלמיד אהוב, נינוח מאוד, שהצטיין בספורט ובכדורסל בפרט.[5] מורתו לאנגלית תיארה אותו לימים כ"די מאופק.. מעט שונה, ניחן בפיקחות ובהירות שישרתו אותו היטב". מחנכו תיאר אותו גם כבעל גישה אדישה ללימודים, שהדאיגה את אימו.[6] טרנר המשיך למכללת ברנסלי בה למד טכנולוגיית מוזיקה, צילום ופסיכולוגיה.[7]

חבריו תיארו אותו כ"השקט" בחבורתם.

קריירה עריכה

מגיל חמש, טרנר גר לצד שכנו, מאט הלדרס[8] וביחד השניים הכירו בתיכון את אנדי ניקולסון.[9] טרנר וחבריו התעניינו במוזיקת רוק בעקבות פריצתה של להקת הסטרוקס בשנת 2001,[10]

יסוד ה"ארקטיק מאנקיז" עריכה

בשנת 2002 ייסדו את ה"ארקטיק מאנקיז".[11] תחילה, הלדרס קנה ערכת תופים,[12] טרנר הציע לניקולסון ללמוד גיטרת בס, והזמין את ג'ימי קוק, שכן נוסף שלמד בבית ספר אחר, לנגן בגיטרה.[13] טרנר הפך לסולן בלית ברירה כאשר שני החברים מבית הספר סירבו לשיר.[14]

לפני שהחלו להופיע, הלהקה התאמנה במשך שנה במוסך של טרנר. הופעתם הראשונה הייתה ביוני 2003, בפאב מקומי בשם "The Grapes".[15] ההופעה כללה ארבעה שירים מקוריים וארבעה קאברים של הביטלס, הווייט סטרייפס, The Undertones ו-The Datsuns.[16]

בשנת 2005, הודיע טרנר כי הוא מתכוון להשתתף גם בפרויקט צדדי בשם "דה לאסט שאדו פאפטס" עם ג'יימס פורד ומיילס קיין, אותם הכיר במהלך סיבוב הופעות.[17]

באוגוסט 2006, קיבלה הלהקה החלטה להחליף את ניקולסון,[18] שעשה הפסקה בסיבוב הופעות בעקבות "עייפות",[19] בניק אומאלי, חבר ילדות נוסף.[20] בעקבות ההחלטה טרנר וניקולסון הפסיקו לדבר במשך שנתיים,[21] אך מאוחר יותר תיקנו את ידידותם.[22]

טרנר הושפע מלהקת אואזיס והסטרוקס ולמד לנגן על גיטרה. טרנר היה הכותב הראשי בלהקה וההבחנות של טרנר לגבי החיים במרכז ערי אנגליה גרמו להשוואות בינו לבין הסולן של "הסטריטס" מייק סקינר.

טרנר סיפר כי בתחילת פעולתה של הלהקה ”אף אחד לא רצה להודות שהוא כתב אותם (את המילים) אז המשכנו לנסות זמרים אחרים כך שהם עשו זאת בשבילנו.” למרות ההנאה מכתיבת השירים טרנר התרחק מההכרה בו מכיוון שלא רצה "שהשתן יעלה לראשו". בראיון שאליו התראיין ב-2016 אמר שעם הזמן ההופעות שלו השתפרו מכיוון שזה הפך להיות הצגה בשבילו, כמו לשים מסיכה ולהופיע.

 
אלכס טרנר, 2011

טרנר סיפר כי הוא נהנה מכתיבת שירים ושמאז שקיבל את הגיטרה שלו הוא העביר את רוב זמנו הפנוי בכתיבה כי "ככה (הוא) הרגיש נוח לעשות". בתיאור האופן בו הוא בונה את המילים לשירים, אומר טרנר ”אני חושב על משהו, אני כותב אותו על דף ואז אני מתחיל לבנות את זה. הדברים הטובים ביותר יוצאים כאשר יש לי מנגינה וקצב כך שאני יודע כמה הברות צריכות להיות בכל שורה, ואז אני בונה את זה משם, והופך את זה לדבר שלם, ומנסה לשים לב לכל ההיבטים.”

הלהקה הקליטה את האלבום המצליח הראשון שלהם ב-23 בינואר 2006 ("Whatever People Say I Am, That's What I'm Not") לאחר חתימה על חוזה ההקלטות הראשון שלהם. האלבום הפך לאלבום הבכורה בעל מספר המכירות הרב ביותר בבריטניה עד היום, ומאז הקליטו כשישה אלבומים נוספים.

קריירת סולו עריכה

במרץ 2011 יצא לאור הפסקול "Submarine", מיני-אלבום אשר מורכב משירים שטרנר לבדו כתב והלחין. בשונה מהשירים שלו עם ה"ארקטיק מנקיז" ו"דה לאסט שאדו פאפטס", אלבום זה מנוגן בעיקר בגיטרה אקוסטית, על ידי אלכס טרנר. האלבום הוא מיני-אלבום, ומורכב משישה שירים. ישנן השוואות רבות של סגנון המוזיקה שטרנר מציג ב-"Submarine" לסגנון המוזיקה של הביטלס.

בשנת 2015 שיתף טרנר פעולה עם הזמרת אלכסנדרה סייביור בהפקת ובכתיבת השירים לאלבומה "Belladonna of Sadness" (אנ').[23] במרץ, טרנר גם שיתף פעולה עם להקה "Mini Mansions" בשירם "Vertigo".[24]

חיים אישיים עריכה

בין השנים 2007 ל-2011 טרנר ניהל מערכת יחסים עם הדוגמנית והסופרת אלכסה צ׳אנג. בין אוגוסט 2011 עד למרץ 2014 ניהל מערכת יחסים עם השחקנית והדוגמנית אריאל ונדנברג. מ-2015 עד ל-2018 ניהל מערכת יחסים עם הדוגמנית טיילור באגלי,ומאז שנת 2018 טרנר מנהל מערכת יחסים עם הזמרת הצרפתייה לואיז ורנוי.

התגורר 6 שנים בלוס אנג'לס ושב להתגורר באירופה וליצור בלונדון ובפריז. תחביבו איגרוף תאילנדי[25]

דיסקוגרפיה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלכס טרנר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 10. “I Guess the Sun Is Still Shining”, University of Hawaii Press, 2017-12-31, עמ' 76–85, ISBN 978-0-8248-4318-2
  2. ^ Simon Armitage, Eclipse, Friendly Fire & Eclipse, 2000-11-20 doi: 10.5040/9780571285761.00000006
  3. ^ "Drinks With: Arctic Monkeys « American Songwriter". American Songwriter (באנגלית אמריקאית). 2010-03-12. אורכב מ-המקור ב-2018-05-23. נבדק ב-2017-09-16.
  4. ^ Susan McMullen, Business.com2002287Business.com. Santa Monica, CA: Business.com, Inc. 2000 to date. Gratis (some services fee‐based) URL: http://www.business.com Last viewed April 2002, Reference Reviews 16, 2002-06, עמ' 18–19 doi: 10.1108/rr.2002.16.6.18.287
  5. ^ DHS alters TWIC compliance date, Biometric Technology Today 16, 2008-05, עמ' 12 doi: 10.1016/s0969-4765(08)70146-2
  6. ^ S. V. Shachin, To the Question About the Arctic Development Strategy Based on the Implementation of the Potential of the Arctic Anthropology, Human Culture Education, 2020, עמ' 58–73 doi: 10.34130/2233-1277-2020-2-58-73
  7. ^ College days, the Guardian, ‏2005-11-29 (באנגלית)
  8. ^ Interview: Arctic Monkeys 'Setting Fire to the Dancefloor' | TheWaster.com, www.thewaster.com (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ Craig McLean spends three months on the road with the Arctic Monkeys, the Guardian, ‏2006-01-01 (באנגלית)
  10. ^ Welcome to the jungle - Page 3 - latimes, web.archive.org, ‏2015-09-29
  11. ^ Made of steel: how South Yorkshire became the British indie heartland, the Guardian, ‏2018-02-02 (באנגלית)
  12. ^ Arctic Monkeys' Matt Helders at 16 - he left school and spent his savings on a drum kit stored in Alex Turner's garage, Loud And Quiet (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ Episode 53: Via Hillsborough, Please (ft Andy Nicholson) (באנגלית), נבדק ב-2021-07-23
  14. ^ The 279 Podcast - Andy Nicholson | The 279 Podcast on Stitcher, Stitcher
  15. ^ McLean, Craig. "Arctic Monkeys hit their stride" (באנגלית). ISSN 0140-0460. נבדק ב-2021-07-23.
  16. ^ BBC Radio 2 - Jo Whiley & Simon Mayo, Arctic Monkeys, Geese Confession, Job Interview Hacks, BBC (באנגלית בריטית)
  17. ^ Alex Fletcher, Arctic Monkey plans side project, Digital Spy, ‏2007-08-02 (באנגלית בריטית)
  18. ^ Arctic Monkeys bass player quits, The Sydney Morning Herald, ‏2006-06-21 (באנגלית)
  19. ^ Arctic Monkeys: Too much monkey business, The Independent, ‏2011-10-23 (באנגלית)
  20. ^ Better late than never for Arctic Monkeys’ bassist, Twin Cities, ‏2007-05-05 (באנגלית אמריקאית)
  21. ^ Ex Arctic Monkeys bassist considered suicide after leaving band, Radio X (באנגלית)
  22. ^ orbiterlover, Hanging Out With Andy Nicholson: Ex-Arctic Monkey, Producer & Photographer, Orbiter Lover, ‏2015-01-29 (באנגלית)
  23. ^ Meet Alexandra Savior: The LA Songwriter Who’s Made An Entire Album With Alex Turner, NME, ‏2016-05-16 (באנגלית בריטית)
  24. ^ Mini Mansions song with Arctic Monkeys' Alex Turner released online – hear 'Vertigo' now, NME, ‏2015-03-10 (באנגלית בריטית)
  25. ^ עינב שיף, משפט הקופים, ידיעות אחרונות 7 לילות 21.10.22, עמ' 12-13