אלמר באלינט
אלמר באלינט (במקור באואר,[1] בהונגרית: Bálint Elemér; בודפשט, 4 בדצמבר 1888[2] – בודפשט, 20 באוגוסט 1966)[3] [4] היה מתמטיקאי יהודי-הונגרי, מרצה בכיר ופרופסור למדעי המתמטיקה (1952), חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
לידה |
4 בדצמבר 1888 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
20 באוגוסט 1966 (בגיל 77) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
שם לידה | Bauer Elemér |
מקום קבורה | בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
קורות חיים
עריכהאלמר באואר נולד במשפחה יהודית כבנם של מנהל המפעל מור באואר (1849–?) ושל ז'ופיה וייס (1864–?).[5] בשנת 1911 קיבל תעודת הוראה באוניברסיטה הטכנולוגית של בודפשט. מונה למורה בבית הספר הריאלי הראשי של רובע 6 בבודפשט, וכן לימד במחלקה לגאומטריה תיאורית באוניברסיטה הטכנולוגית. הוא השלים את השכלתו באוניברסיטת גטינגן וקיבל תואר דוקטור בשנת 1915 על עבודת המחקר על השורשים הממשיים של משוואות בעלות מקדם ממשי. הוא גויס ושירת כחייל במלחמת העולם הראשונה. לאחר שחרורו פוטר ממשרתו מיד לאחר מאורעות הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בשנת 1919.
בשנת 1937 השיג הסמכה במתמטיקה אקטוארית ועד שנת 1938 היה האקטואר הראשי בסניף ההונגרי של "חברות הביטוח האוסטריות", ועד 1944 עבד במשרד ל"ביטוח פיקלר". לאחר מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 עבר למשרד האוצר, שם פיקח על חברות הביטוח הפרטיות. בשנת 1948 התמנה לסמנכ"ל של קואופרטיב ביטוח החקלאים והשתתף בארגון חברת הביטוח הממלכתית, אך לאחר זמן קצר חזר למשרד האוצר ונתמנה לראש מחלקת "קופת החיסכון הלאומית" ה-OTP שהיה הבנק היחיד (והממלכתי) בהונגריה, בנק שקיים עד היום. בדצמבר 1950 נבחר לסגן נשיא "המכון הלאומי לפנסיה".
בשנת 1951 התמנה לראש המחלקה למתמטיקה של "המכללה הטכנית הממלכתית". לאחר מכן עמד בראש מחלקת המתמטיקה של אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה. בהמשך היה פרופסור חבר בפקולטה להנדסת חשמל ואחר כך בפקולטה להנדסת מכונות וכיהן כדיקן עד פרישתו בשנת 1962. באלינט היה שותף לכתיבת ועריכת כמה לקסיקונים וכתבי עת בתחום המתמטיקה.
עבודותיו העיקריות
עריכה- על השורשים הממשיים של משוואות בעלות מקדם ממשי. (בודפשט, 1916)
- שיטות קירוב נומריות וגרפיות (בודפשט, 1955)
- קירוב שיטות מתמטיות עם בעיות טכניות (בודפשט, 1966)
חייו הפרטיים
עריכהאשתו הייתה אילונה קייל (1889), בתם של פרנץ קייל והרמינה קלאמפר, אותה נשא לאישה ב־2 בפברואר 1914 בבודפשט. בדצמבר 1942 המיר את דתו לנצרות רומית-קתולית, על מנת להתחמק ממספר גזירות אנטי-יהודיות.[6] הם התגרשו בשנת 1945. בשנת 1946 התחתן בשנית עם אנה קאפר. בנו הוא פאל באלינט.
קישורים חיצוניים
עריכה- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. אלמר באלינט Magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest, Akadémiai Kiadó, 1994
- Irodalmi lexikon. Szerk. Benedek Marcell. Budapest, Győző A., 1927.
- לקסיקון יהודי הונגרי. אלמר באלינט Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest, Zsidó Lexikon, 1929.
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996.
- נקודת שם אלמר באלינט. Névpont
הערות שוליים
עריכה- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 33759/1906. Forrás: MNL-OL 30790. mikrofilm 166. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1906.
- ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 2406/1888. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi állami halotti akv. 1556/1966. folyószáma alatt".
- ^ "Gyászjelentése (1966. augusztus 25.) Magyar Nemzet, 22. évfolyam, 200. szám, 6. oldal".
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség házassági akv. 169/1884. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 129/1914. folyószáma alatt".