אלסאילה

שכונת יהודים עתיקה בצנעא שבתימן

אלסאילהערבית: السايلة) פירושו: "המסילה", היא שכונה שבנו יהודי צנעא בתוך חומות העיר העתיקה של צנעא, ובה התגוררו החל מהמאה ה-12 עד לגירושם בגלות מוזע בשנת ה'תל"ט (1679).

אלסאילה
السايلة
מידע
עיר צנעא
תאריך ייסוד ד'תתק"ם (1172)
מייסדים יהודי צנעא
אוכלוסייה 2,193 (נכון ל־2004)
(למפת צנעא רגילה)
Location-map-Yemen-Sana'a.png
 
אלסאילה
אלסאילה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

לאחר תקופת מגורים במבצר בראש וב"אלקצר" (המבצר), שכונה גם "קַצְר סַאם אִבְּן נֻח" (ארמון/מבצר שם בן נח) עברו היהודים לעיר צנעא התחתונה היושבת בעמק. תחילה נאלצו היהודים לעבור למזרח העיר, אל שכונה שנודעה בשם "אל-פלייחי". לאחר מכן נטשו את "אל-פלייחי" והתיישבו משני עבריו של הוואדי שחוצה את צנעא מצפון לדרום – אלסאילה. לדברי המהרי"ץ אילצו המוסלמים את היהודים לעבור לגור על יד הנהר, לאחר שהוא סיכן את בריאותם והציף את הבתים הסמוכים; יוסף טובי מציע לזהות את השיטפון המדובר עם אירוע שהתרחש בשנים 1204–1205 ובמסגרתו נחרבו בתים רבים. עם זאת, טובי משער שהמעבר לשכונת אלסאילה ארך שנים רבות, החל מימי האיובים ועד למחצית הראשונה של המאה ה-17. ידיעות ברורות על מגורי היהודים בסאילה יש החל מהמאה ה-17.[1]

בשנת ה'תל"ט (1679) גורשו היהודים מהשכונה יחד עם שאר יהודי תימן, אל דרום תימן לאזור שפלה מדברית שנקרא "מוזע", למשך שנה שלמה. לאחר שובם, לא הורשו היהודים לחזור לבתיהם בשכונת אלסאילה שבתוך חומות העיר העתיקה של צנעא, ונאלצו לבנות את שכונתם מחדש מחוץ לחומות העיר, בבקעה ממערב לשכונת ביר אל-עזב, שהייתה מחוץ לחומות ממערב. שכונה זו נקראה קאע אל-יהוד ("בקעת היהודים").[2]

מבנה השכונהעריכה

בתי השכונה נבנו סביב רחוב "אלקזאלי" שבמרכז העיר צנעא של ימינו. הבתים היו בתי עוני פשוטים, בעלי דלתות נמוכות וחלונות קטנים. כיום נשארו מעטים מבתים אלה, אך רוב הבתים נהרסו ובמקומם נבנו בתים גבוהים ומפוארים.[2]

המסילהעריכה

תחילה אזור השכונה היה אזור לא מיושב, מפני שהוא היה מוצף עקב שיטפונות דרך קבע. לאחר מכן נבנתה תעלה, דרכה הזרימו את מי השיטפונות, ובכך הם לא פגעו בבתי השכונה. תעלה זו נקראה אלסאילה (בערבית: السايلة), שפירושו המסילה, כלומר מסילה שדרכה זרמו המים. בשאר ימות השנה התעלה שימשה כרחוב, ובתקופת השיטפונות אי אפשר היה לעבור בה.[3]

בית הכנסתעריכה

בשכונה היה בית כנסת גדול שהיה נקרא "כניסת אלעלמא" (תרגומו: מדרש החכמים), על שם הישיבה הכללית שהתקיימה בו. עם גירוש היהודים לגלות מוזע, הפכו ערביי העיר את בית הכנסת למסגד, וקראו לו "מסגד הגולים" (בערבית: מסג'ד אלג'לא, مسجد الجلاء). מסגד זה קיים עד היום בעיר העתיקה של צנעא.[4] על קיר המסגד נכתב (בתרגום לעברית): "בבית כנסת מושב היהודים שהגלם מצנעא, והוציאם אל המקום המיוחד להם הידוע עתה בשם קאע אליהוד במערב צנעא".[5] לאחרונה נערכו שיפוצים במסגד זה, ובאחד הקירות נתגלו ספרים שהוטמנו על ידי יהודי צנעא לפני יציאתם לגלות.[6]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יוסף טובי, "ראשית התיישבות היהודים בתימן וקהילת צנעא", בספרו עיונים במגילת תימן, ירושלים: מאגנס, תשמ"ו, עמ' 65–69
  2. ^ 1 2 הרב יוסף קאפח, קהילת צנעא שבתימן, כתבים ב, פרופ' יוסף טובי, ה'תשמ"ט (1989), עמ' 861-871
  3. ^ יוסף חבארה, בתלאות תימן וירושלים, ה'תש"ל (1970), עמ' 253-255
  4. ^ מסגד אלג'לא (مسجد الجلاء), גוגל מפות
  5. ^ הרב עמרם קורח, סערת תימן, תשי"ד (1954), עמ' י-יא
  6. ^ פרופ' יוסף טובי, ידיעות על יהודי תימן בחיבורים ערביים (א), פעמים 64, תשנ"ה (1995), עמ' 68-102