קאע אל-יהוד

הרובע היהודי בצנעא שבתימן

קאע אל-יהודערבית: قاع اليهود) פירושו: "בקעת היהודים" (נקראה גם: "קאע ביר אל-עזב",[1] בערבית: قاع بير العزب, פירושו: בקעת [השכונה] ביר אל-עזב), היא שכונה שבנו יהודי צנעא, ובה התגוררו החל מהמאה ה-17 עד לעלייה הגדולה בשנת ה'תש"ט (1949).[2] כיום נקראת השכונה גם "קאע אל-עֻלֻפִי" (בערבית: قاع العلفي),[3] או "אלקאע" (בערבית: القاع).

קאע אל-יהוד
قاع اليهود
מידע
עיר צנעא
תאריך ייסוד ה'ת"ם (1680)
מייסדים יהודי צנעא
שטח 300 דונם
מספר תושבים 12,625 (נכון ל־2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת צנעא רגילה)
Location-map-Yemen-Sana'a.png
 
קאע אל-יהוד
קאע אל-יהוד
מיקום קאע אל-יהוד במפת צנעא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

לאחר שוב הגולים מגלות מוזע בשנת ה'ת"ם (1680), לא הורשו היהודים לחזור לבתיהם בשכונת אלסאילה שבתוך חומות העיר העתיקה של צנעא, ונאלצו לבנות את שכונתם מחדש מחוץ לחומות העיר, בבקעה ממערב לשכונת ביר אל-עזב, שהייתה שורצת חיות רעות ובמיוחד צבועים (בערבית: "אלסמע", או: "אלצַ'בְּע").[2]

בתי השכונה אופייניים בדלותם החיצונית, בנויים לבנים ובוץ, וצמודים אחד לשני, כדי לאפשר את בריחת יושבי הבית לבתים הסמוכים כאשר פורצים לבית שודדים או גנבים, מה שהיה נפוץ מאוד אז.[2]

מבנה השכונהעריכה

השכונה בנויה מ-3 חלקים עיקריים:[4]

  • השכונה המרכזית - עיקר השכונה.
  • אַלְקַרְיֵה אַלְגֲּדִּידּ - השכונה החדשה, שנבנתה בזמן שלטון הטורקים בתימן.
  • אַלצֻּלְבִּי - רחבה גדולה המפרידה בין השכונה הערבית ביר אל-עזב לבין השכונה היהודית.

השכונה המרכזיתעריכה

השכונה המרכזית נבנתה בין 3 רחובות ראשיים מרכזיים, שפתוחים ממזרח ל"אלצולבי", וממשיכים מערבה:

  • אלפַיְשׁ - רחוב ראשי שגבל את השכונה המרכזית מדרום.
  • אלסוּק - השוק המרכזי של השכונה. חלקו המזרחי נקרא "סוק אלחב" (=שוק התבואה), ממשיך מערבה כ"סוק אלבז" (=שוק הבדים), ובהמשכו נקרא "סוק אלטַיְרִי" - על שם בית הכנסת "אלטַיְרִי" שנמצא בו.[5] בהמשך הרחוב ישנו אזור שנקרא "ראס אלקאע" (=ראש הבקעה).
  • רחוב שחלקו המזרחי היה נקרא שארע אלרישה וחלקו המערבי נקרא פיש אלערק, היה גבולה הצפוני של השכונת המרכזית, אך בחלקו המזרחי נבנו גם בתים בצפונו.

אלקריה אלגדידעריכה

בשנת ה'תרל"ו (1876), בזמן שלטון הטורקים בתימן, הותר ליהודים להרחיב את שכונתם (מה שלא היה אפשרי בזמן שלטון האימאם).[6]

גבולות השכונה החדשה הם "אלפַיְשׁ" מצפון, שכונת "אלבֲּלֲקֵה" הערבית ממזרח, פרדס מצד מערב, ושתי גינות קטנות מצד דרום שהפרידו בין השכונה לבין החומה.[4]

אלצולביעריכה

רחבה גדולה המפרידה בין השכונה הערבית ביר אל-עזב לבין השכונה היהודית. כיום הוקמה במקומה גינה ציבורית שנקראת "חדיקה' אלקאע" (בערבית: حديقة القاع, גינת הבקעה).[7]

בתי כנסתעריכה

בשכונת היהודים בצנעא היו מספר רב של בתי כנסת יחסית לתושבי השכונה. קשה לקבוע את מספרם המדויק, מכיוון שהיו הרבה בתי כנסת קטנים שנפתחו בבתים.[8][9]

בתי הכנסת בקאע אל-יהוד עד אמצע המאה ה-20
שם שנות פעילות מייסד מידע נוסף
בית אלאוסטא 1740~ - ה'תש"ט (1949) סאלם עראקי (הכהן) גדול ומלבני (רוחבו גדול מאורכו)
בית בדיחי ה'תרל"ג (1873) - ה'תש"ט (1949) סאלם בדיחי
אלגדיד ה'תרל"ו (1876) - ה'תש"ט (1949) תושבי "אלקריה אלגדיד"
בית אלג'מאל ה'תרל"ו (1876) - ה'תש"ט (1949) יעיש אלג'מאל
בית אלג'ספאן ? - ה'תש"ט (1949) ?
בית אלג'רשי ה'תרל"ח (1878) – ה'תש"ט (1949) יחיא אלג'רשי בעל חצר גדולה שבה נהגו לקיים עצרות תפילה
בית אלד'מארי ? – ה'תש"ט (1949) ?
בית חבארה ? – ה'תש"ט (1949) סאלם חבארה אלאוסטא
בית חג'אג'י ? – ה'תש"ט (1949) ? בזכות היותו קטן וצנוע ניצל מגזירת החרבן
בית אלטירי ? – ה'תש"ט (1949) אברהם אלטירי
בית יצחק ה'תרמ"ח (1888) – ה'תש"ט (1949) משפחת יצחק
בית כחלאני ? – ה'תש"ט (1949) סעיד בן משה כחלאני בו החל פיצול בתי הכנסת
בית אלכסאר ? – ה'תש"ט (1949) ?
אלמדרש ? - ה'תש"ט (1949) ? נתכנה "אלמדרש" מפני שנהגו לארח בו יהודים

מקהילות אחרות שנזדמנו לצנעא

בית אלמסורי ה'ת"ם (1680) – ה'תש"ט (1949) ?
בית סיאני ה'ת"ם (1680) – ה'תש"ט (1949) ?
בית סעאדי ה'ת"ם (1680) – ה'תש"ט (1949) ?
בית עואץ' ה'ת"ם (1680) – ה'תש"ט (1949) ?
בית אלעזירי ה'ת"ם (1680) – ה'תש"ט (1949) משפחת עוזרי שימש כישיבה ובית כנסת
בית אלערק ה'ת"ם (1680) – ה'תש"ט (1949) ?
בית אלפנחס ? – ה'תש"ט (1949) משפחת פנחס
בית צאלח ה'ת"ם (1680) – ה'תש"ט (1949) סעיד בן יוסף צאלח שימש כישיבה של מהרי"ץ.

מפאת גודלו, יופיו וחשיבותו של בית הכנסת, הוא מילא תפקיד

מרכזי כמקום עצרות תפילה, כינוסים, ומיקומה של הישיבה הגדולה.

בית מדרש הרב קאפח ? – ה'תש"ט (1949) מארי יחיא קאפח
בית ריעאני ה'ת"ם (1680) – ה'תש"ט (1949) ?
בית אלשיך ה'ת"ם (1680) – ה'תש"ט (1949) מארי יחיא הלוי בו הייתה הספרייה הגדולה והחשובה ביותר בצנעא
בית שמעון ? – ה'תש"ט (1949) האחים למשפחת שמעון היה נחשב מפואר מאוד
בית שרעבי ה'ת"ם (1680) – ה'תש"ט (1949) ?

שעריםעריכה

ביוזמת הרב יחיא אלאביץ' הוקף הרובע היהודי של צנעא בחומה.[10] בחומה זו היו 4 שערים:

  • באב אלקאע – השער הדרום מערבי של השכונה, פתחו של "אלפיש".
  • באב אלבלקה – השער הדרום מזרחי של השכונה, פתחו של "אלפיש", ומוביל לשכונת "אלבלקה" הערבית.
  • באב אלבוניה – השער הצפון מזרחי של השכונה, פתחה העליון של "אלצולבי", ומוביל לשכונת "אלבוניה" הערבית.
  • באב אלרום – השער הצפון מערבי של השכונה, פתחו של "פיש אלערק", ומוביל אל בית הקברות היהודי מחוץ לעיר.

לקריאה נוספתעריכה

  • מפה של קאע אל-יהוד – הרב יוסף קאפח, הליכות תימן, מודפסת בכריכת הספר

קישורים חיצונייםעריכה

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כך נקראה בכתובות. כתובה מקאע אל-יהוד באתר מורשת מכירות פומביות, שכתוב בה "קאע ביר אלעזב".
  2. ^ 1 2 3 הרב עמרם קורח, סערת תימן, ירושלים, ה'תשי"ד (1954), עמודים י"א-י"ד
  3. ^ גוגל מפות
  4. ^ 1 2 הרב עמרם קורח, סערת תימן, ירושלים, ה'תשי"ד (1954), עמודים קע"ה-קע"ז
  5. ^ פרופ' זהר עמר, מפנקסו של חנווני יהודי מצנעא, עמודים 118-120
  6. ^ הרב עמרם קורח, סערת תימן, ירושלים, ה'תשי"ד (1954), עמוד מ"ג
  7. ^ גוגל מפות
  8. ^ הרב יוסף קאפח, קהילת צנעא שבתימן, כתבים ב, יוסף טובי, תשמ"ט (1989), עמ' 861–871
  9. ^ יחיאל נחשון, בתי הכנסת בצנעא (במאות י"ח-י"ט), נתניה: האגודה לטיפוח חברה ותרבות, תש"ס (2000)
  10. ^ שמואל לבני, איש על העדה, פרק הקדמה