אלעזר קאליר

רב בבוהמיה

רבי אלעזר קאליר (ה'תצ"ח, 1738ט"ו בחשוון ה'תקס"ב, 1801) היה מרבני בוהמיה הבולטים, רב ברכניץ ובקעלין (אנ'), פרשן תלמודי ופוסק הלכה. ספרו "אור חדש" על מסכת פסחים היה לאחד מפירושי האחרונים הבולטים למסכת זו.

רבי אלעזר קאליר
לידה 1738
ה'תצ"ח
אייזנשטט
פטירה אוקטובר 1801 (בגיל 63 בערך)
ט"ו בחשוון ה'תקס"ב
קולין
מקום קבורה קולין (אנ')
מדינה ממלכת הבסבורג ממלכת הבסבורגממלכת הבסבורג
מקום מגורים זבלודוב, רכניץ, קולין (אנ')
מקום פעילות בוהמיה בוהמיהבוהמיה
תקופת הפעילות ?–1801 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק רבנות
תלמידיו רבי בצלאל רנשבורג,
בני דורו רבי יחזקאל לנדא, רבי אלעזר פלקלס
חיבוריו אור חדש, חקר הלכה, חוות יאיר
בת זוג רחל לבית מרגליות
אב רבי אלעזר
אם חוה בת רבי מאיר איזנשטטר
צאצאים בנו רבי אלכסנדר זיסקינד, נכדו רבי אלעזר הורוביץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד באייזנשטט בשנת ה'תצ"ח או ה'תק"א לחוה בתו של רבי מאיר אייזנשטט בעל "פנים מאירות", לאחר פטירתו של אביו רבי אלעזר בב' בסיוון ה'תצ"ז בגיל 20, אמו נישאה בשנית לרבי בנימין וולף העלין מצאצאי המהרש"ל שדאג לחינוכו. בצעירותו למד אצל רבי יצחק מטרספול הסמוכה לבריסק. נשא את רחל בת אריה לייב מרגליות מבריסק מצאצאי רבי מאיר הכהן (אבי הש"ך). בבריסק הכיר את רבי אריה לייב גינצבורג בעל ה"שאגת אריה" שהתאכסן אצל חמיו לתקופה.

בצעירותו כיהן כרב בזבלודוב שבפולין, בשנת תקכ"ו לימד בבית המדרש של הקצין ר' משה הלוי בברלין, בשנת תקכ"ח הוצעו לו משרת הרבנות בדסאו וברכניץ, הוא בחר ברכניץ ושם חיבר את ספרו "אור חדש" על מסכת פסחים בלימוד יחד עם תלמידיו ביניהם היה רבי בצלאל רנשבורג.

בחורף תקל"ט נבחר לרב בוישניצה, בתקופה זו נקלע למחלוקת עם הגאון הצעיר רבי ברוך פרנקל-תאומים שהתחרה עמו על משרת הרבנות, לאחר שרבי אלעזר פסל חליצה בהסכמתו של רבי יחזקאל לנדא, עורר על כך רבי ברוך פרנקל תאומים פולמוס בו תמך בדעתו של רב"פ גם רבי מרדכי זאב אורנשטיין. לא ברור האם הגיע רבי אלעזר בפועל לעיר ווישניצה[1], אך כשלושה חדשים לאחר הבחירה הוזמן רבי אלעזר לקהילות בוסקוביץ וקעלין (אנ'), הוא בחר בקולין ובחודש אב תקמ"א הגיע לכהן כרבה של קולין (קעלין בפי היהודים) והגליל - קוירשום שבבוהמיה. שם חיבר את ספר "אור חדש" על מסכת קידושין בלימודו יחד עם תלמידיו. בשנת תקמ"ח הוצעה לו רבנות אובן ישן אך עקב הפצרת בני קהילתו לא עבר בסוף לכהן שם. בשנת תקנ"ט הוצעה לו רבנות פראונקירכן שבבבורגנלנד אך בתקופה זו חלה ולא יכול היה לעזוב את עירו.

אישיותו עריכה

בפולמוס אודות דג השטירל התיר אותו בתחילה רבי אלעזר, אך לאחר משא ומתן עם רבי יחזקאל לנדא חזר בו והורה לאיסור[2]. במכתבו שהודפס בקונטרס "מקל נועם" לא פירש את טעם האיסור[3].

קשרי ידידות מיוחדים קשר עם רבי יחזקאל לנדא שהעריכו מאוד, רבי מאיר ברבי רבה של פרשבורג, ורבי אשר למיל מאייזנשטט. נודע בזמנו בגאונותו ובלמדנותו. רבי חיים יוסף דוד אזולאי מזכירו לשבח בספרו "שם הגדולים", ואחד הבולטים שבין למדני פראג - רבי ברוך ייטלס כותב: ”אחרי מות הגאון נודע ביהודה, היה הרב רבי אלעזר בעל ספרי אור חדש, ראש לישראל, האחד הנשאר לנו במדינתנו אשר עינינו עליו, ולהרבה מלומדי פראג נחשב כמרא דאתרא”[4]. תשובות הלכתיות רבות ממנו הובאו בספר "שו"ת מהרנ"ש" לרבי ניסן שידלוב דיין בקהילת קעלין[5].

פטירתו עריכה

נפטר בט"ו בחשוון ה'תקס"ב ונקבר בקולין. את מקומו ברבנות קולין מילא רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ.

על מצבתו נכתב: ”חרדו כל עול ימים עובר ושב, הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי אשר חלה ה' ביום ה' ט"ו מרחשון, שבו היה משבר לבבי, כי בזה היום לשמים עלה ריש מתיבתא וריש כלה, על האי שופרא דבלי בעפרא, איש אשכולות יופי כלילות, האיר באור תורתו כצאת השמש בגבורתו, בספריו הנחמדים על אדני קודש מיוסדים, הרב הגאון האמתי, סיני כר' יוסף ועוקר הרים כר' עקיבא בר יוסף, החסיד והעניו מרנא ורבנא מו"ה אלעזר קאליר שהיה אב"ד ור"מ בקהלות הרבה ובחכמתו חפה עלינו פה קהלתנו זכותו יגן עלינו, הלך לאור באור החיים, תנצב"ה”.

ספריו עריכה

תלמידיו עריכה

משפחתו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ספריו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רבי צבי הירש הורוביץ, לתולדות הקהילות בפולין, ירושלים תשל"ח, עמ' 22, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ רבי שמואל לנדא, שיבת ציון, תשובה כ"ט, ורשה תרמ"א, עמ' 27, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ רבי יצחק איציק גריסהאבר, מקל נועם, וינה תקנ"ט, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ ברוך ייטלס, 'הקדמה לפירוש טעם המלך על ספר "שער המלך" (מהדורת מכון ירושלים), חלק א', ירושלים תשנ"ה, עמ' 28, באתר אוצר החכמה.
  5. ^ ראו: רבי ניסן שידלוב, שו"ת מהרנ"ש, תשובה ט"ו, ועוד, מונטריאול חש"ד, עמ' ל"ד, באתר אוצר החכמה.
  6. ^ אבי רבי יצחק נתנזון אביו של רבי יוסף שאול נתנזון.
  7. ^ רבי חיים בצלאל פנט, "תולדות רבינו המחבר", בתוך: דרך יבחר, מונקץ תרנ"ג, באתר אוצר החכמה.
  8. ^ ראו: רבי יחזקאל פנט, מראה יחזקאל, חלק ב', תשובה ע"ה, בני ברק תשס"א, עמ' רט"ו, באתר אוצר החכמה.