אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד

אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד
Alfonso XIII de España
	אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד
לידה	17 במאי 1886; מדריד, ממלכת ספרד
פטירה	28 בפברואר 1941 (בגיל 54); רומא, ממלכת איטליה
שם מלא	אלפונסו לאון פרננדו מריה חיימה איסידרו פסקואל אנטוניו מבורבון, מלך ספרד
שם לידה	Alfonso León Fernando María Jaime Isidro Pascual Antonio de Borbón y Austria-Lorena
מדינה	ספרד
מקום קבורה	אל אסקוריאל
בת זוג	ויקטוריה אֶאוּחֶנִיַה, נסיכת בטנברג
שושלת בית בורבון
תואר	מלך ספרד
אב	אלפונסו השנים עשר, מלך ספרד
אם	מריה כריסטינה, ארכידוכסית אוסטריה
צאצאים	אלפונסו; חיימה; באטריס; פרננדו; מריה כריסטינה; חואן; גונזאלו
יורש העצר	חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד
	17 במאי 1886 – 14 באפריל 1931; (44 שנים)
	→ אלפונסו השנים עשר חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד ←
פרסים והוקרה
	השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית (1905); illustrious son; ראש מסדר סנטיאגו; מסדר האריה הלבן (1925); הצלב הגדול של מסדר בויאקה (1925); מסדר הבירית; מסדר הבשורה הקדושה; אביר במסדר גיזת הזהב; המסדר המלכותי של השרפים; מסדר קלטרווה; צלב הקדוש פרננדו; אביר במסדר סנט מוריס ולזרוס; מסדר החרצית עם צווארון; עיטור מסדר העיט הלבן של פולין; אביר הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי; מסדר אישטוון הקדוש של הונגריה; אביר הצלב הגדול של מסדר הקבר הקדוש; אביר הצלב הגדול במסדר סנט מוריס ולזרוס; עיטור אנדריי הקדוש; אביר הצלב הגדול של האריה ההולנדי ;
חתימה

אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד (בספרדית: Alfonso XIII de España;‏ 17 במאי 1886 – 28 בפברואר 1941) היה מלך ספרד בין השנים 1886–1931.

ביוגרפיה

אלפונסו נולד במדריד, והוכרז כמלך ספרד ביום הולדתו, מאחר שאביו אלפונסו השנים-עשר מת ששה חודשים לפני כן. אמו של אלפונסו, מריה כריסטינה, ארכידוכסית אוסטריה, בתם של קרל פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה ואליזבת פרנציסקה, ארכידוכסית אוסטריה, שלטה בפועל כעוצרת עד 1902 (ולפני הולדת בנה, שימשה מושלת בשם בתה, מרסדס, נסיכת אסטוריאס).

ב-31 במאי 1906 התחתן אלפונסו עם הנסיכה הבריטית ויקטוריה אאוחניה פון באטנברג. כשחזרו מחתונתם, מחבל אנרכיסט השליך לעברם פצצה שהוחבאה בזר פרחים. אלפונסו ואשתו יצאו ללא פגע מניסיון ההתנקשות, אך 24 בני אדם נהרגו. לזוג המלכותי היו שתי בנות וחמישה בנים (אחד מהם נולד מת). כמו כן היו לאלפונסו שלושה ילדים מחוץ לנישואים.

במשך מלחמת העולם הראשונה, בהיותו ראש מדינה נייטרלית, ארגן יוזמה שאיפשרה להפגיש שבויי מלחמה משני המחנות עם בני משפחותיהם.

בשנת 1923 תפס הגנרל פרימו דה ריברה את השלטון בהפיכה צבאית והנהיג משטר דיקטטורי בספרד. המלך אלפונסו הכיר בשלטונו ומינה אותו לראש ממשלה. בסוף שלטונו של דה ריברה המדינה נקלעה למשבר כלכלי, והוא איבד את תמיכת הציבור, עד שפרש בינואר 1930. בעקבות כך נפגע קשה גם מעמדו של המלך אלפונסו.

ב-12 באפריל 1931 התקיימו בספרד בחירות מוניציפליות, בהן זכו הרפובליקנים בהישגים משמעותיים בערים המרכזיות. באותה עת גם התקיימו בערים הגדולות הפגנות גדולות נגד המלך ובעד רפובליקה. המלך אלפונסו, שאך בנס שרד ניסיונות קודמים להדיחו מכסאו, הרגיש שנשאר רק עם מעט תומכים ולפיכך, ברח אל מחוץ למדינה. אלפונסו פרסם הודעה קצרה בה מסר שהוא מרגיש שבאופן זמני אינו זוכה לתמיכת בני עמו. הוא הודיע שאינו מוותר על כסאו, שאינו רק שלו, אלא נובע מזכויות שהצטברו על פני ההיסטוריה, אשר עתידה לדרוש ממנו דין וחשבון, ולכן הוא רק משהה את השימוש בסמכויותיו. הוא טען שהיה לו מספיק כח כדי להילחם במתנגדיו אבל העדיף לעזוב כדי למנוע שפיכות דמים של בני עמו^[1].

ביום יציאתו לגלות ברומא, ה-14 באפריל 1931 ספרד הוכרזה כרפובליקה הספרדית השנייה^[2]. בשנת 1936 מת אלפונסו קרלוס, דוכס סן חיימה, ואלפונסו הוכר על ידי הלגיטימיסטים הצרפתים כאלפונס הראשון, מלך צרפת ונווארה. בנוסף, מיעוט מהתנועה הקרליסטית הכיר באלפונסו כראש התנועה.

לאחר ניצחונו של פרנסיסקו פרנקו במלחמת האזרחים בספרד הוכרזה ספרד באופן רשמי כממלכה, אולם למרות זאת פרנקו לא החזיר את אלפונסו לכסאו והעדיף לשלוט בספרד כעוצר. אלפונסו נפטר במקום גלותו ברומא ונטמן שם. לאחר מותו של פרנקו בשנת 1975, הוכתר למלך נכדו של אלפונסו, חואן קרלוס הראשון. בשנת 1980 הועברה גופתו למנזר המלכותי של סן לורנצו הסמוך למדריד.