אל אסקוריאל

מוזיאון בספרד

אל אסקוריאל או המנזר המלכותי של סן לורנצוספרדית: Monasterio de San Lorenzo El Real), הוא קומפלקס גדול של מבנים היסטוריים הנמצא על רכס הרי גואדאראמה, כ-45 ק"מ צפונית -מערבית למדריד, בסגנון אדריכלות הרנסאנס.[1]

אל אסקוריאל
Real Monasterio de San Lorenzo de El Escorial
אתר מורשת עולמית
המנזר והאתר אל אסקוריאל, מדריד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1984, לפי קריטריונים 1, 2, 5
שטח האתר 94 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך המנזר והאתר אל אסקוריאל, מדריד עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
סוג מנזר, מוזיאון, ספרייה, ארמון מלכותי, מונומנט לאומי בספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם לאורנטיוס מרומא עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת San Lorenzo de El Escorial עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום סן לורנסו דה אל אסקוריאל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים המורשת הלאומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים פליפה השני, מלך ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ?–1563
תאריך פתיחה רשמי 1563 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות הרנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
אורך 192.5 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב 152 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 94 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°35′21″N 4°08′52″W / 40.589167°N 4.147778°W / 40.589167; -4.147778
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הספרייה

היסטוריה עריכה

פליפה השני מלך ספרד החליט להקים מקום שישמש למגורי המלך, כמנזר וכפנתיאון מלכותי. ב-10 באוגוסט 1557 הביס פליפה את הצבא הצרפתי בקרב סן קנטן בצפון צרפת. תאריך זה הוא גם יום חגו של לורנצו הקדוש ולכן החליט המלך להנציח ניצחון זה באמצעות בניית מנזר לכבודו. הבנייה החלה בשנת 1563 והושלמה בשנת 1584. השם מקורו מהמילה סקוריה שפירושה סיגים של מחצבים כי המקום שימש קודם לכריית מחצבים.

במגורים המלכותיים (בספרדית Palacios), התגורר פליפה השני וכל המלכים הספרדים מבית הבסבורג ושני המלכים הראשונים משושלת בורבון. מגוריו של פליפה השני צנועים יותר וצמודים לכנסייה וחלון מיוחד איפשר לו בשנותיו האחרונות כשסבל מדלקת פרקים, לצפות בטקסים בכנסייה ממיטת חוליו. הוא נפטר במקום בשנת 1598.

 
אל אסקוריאל
 
אל אסקוריאל

הפנתיאון המלכותי (בספרדית: Panteón de los Reyes), בו קבורים רוב מלכי ספרד ולידו פנתיאון הנסיכים (בספרדית: Panteón de los Infantes) בו קבורים הנסיכים שלא ירשו את הכתר ושל אימהותיהן המלכות, נמצא במפלס הנמוך.

הבזיליקה מרשימה. גובה הכיפה הוא 92 מטר, והיא נתמכת בארבעה עמודי ענק. על הקירות ציורים מחיי ישו. בקפלה סמוכה נמצא פסל שיש מפורסם של ישו הצלוב, מעשה ידיו של בנוונוטו צ'ליני ב-1562.

בספרייה יש כיום כ-40,000 ספרים וכ-2,700 כתבי יד מהמאות ה-5 עד ה-18. פליפה השני צייד את הספרייה ב-10,000 ספרים, אך רובם הושמדו בשריפה ב-1671 ובהרס שזרעו חיילי נפוליאון. במלחמת האזרחים הספרדית גרמו אנרכיסטים שמאלנים הרס לספרייה ורצחו את הנזירים שהיו במקום. על התקרה יש תמשיחים המתארים את שבע האמנויות החופשיות: אריתמטיקה, רטוריקה, דיאלקטיקה, מוזיקה, דקדוק, גאומטריה ואסטרונומיה.

בספרייה זו נתגלה בשנת 1977 כתב יד עברי של התלמוד הבבלי, ויחד עמו התלמוד הירושלמי על מסכת נזיקין (בשונה מסדר נזיקין). כתב היד, הנקרא Escorial G-I-3, היה אבן פינה חשובה בחקר התלמוד הירושלמי, כיוון שעד אז היה קיים עבור מסכת נזיקין רק הנוסח של כתב יד ליידן (למעט קטעי גניזה קטנים), וכתב יד אסקוריאל, המקיף את המסכת כולה, נחשב מהימן יותר. כתב היד יצא לאור, עם שני מבואות, בשנת 1984, על ידי א"ש רוזנטל ושאול ליברמן.

ב-2 בנובמבר 1984 הכריז ארגון אונסק"ו על אל אסקוריאל כאתר מורשת עולמית. ביחד עם עמק הנופלים, המרוחק ממנו רק 15 ק"מ, מהווים שני אתרים אלה אתרי תיירות פופולריים ביותר בספרד.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אל אסקוריאל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרד. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.