אלפרדו ראמוס מרטינס
אלפרדו ראמוס מרטינס (בספרדית: Alfredo Ramos Martínez; 12 בנובמבר 1871 – 8 בנובמבר 1946) היה צייר, צייר קיר ומחנך, שחי ופעל במקסיקו, פריז ולוס אנג'לס. הוא נחשב על ידי רבים ל'אבי המודרניזם המקסיקני', ידוע בעיקר בזכות ציוריו השלווים והאמפתיים של אנשים וסצנות מקסיקניות מסורתיות.[1]
 | |
| לידה |
3 בנובמבר 1871 מונטריי, המדינות המקסיקניות המאוחדות  |
|---|---|
| פטירה |
8 בנובמבר 1946 (בגיל 75) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
מודרניזם |
| הושפע על ידי |
אימפרסיוניזם |
  | |
ביוגרפיה עריכה
שנים מוקדמות 1880–1900 עריכה
ראמוס מרטינס נולד ב-1871 במונטריי שבמדינת נואבו לאון במקסיקו, בנם התשיעי של חקובו ראמוס ואשתו לואיסה מרטינס.[2] אביו היה סוחר מצליח שעסק בתכשיטים, בדים, כסף, חליפות רקומות ועוד. כל בני משפחת ראמוס מרטינס היו מעורבים בעסקי אביהם והיה צפוי שגם האמן יצטרף יום אחד לעסקי המסחר. עם זאת, הכישרון והשאיפות הברורות של ראמוס מרטינס הניעו אותו לקראת קריירה באמנויות; בחירה שמשפחתו תמכה בה בסופו של דבר.
בגיל תשע אחד מציוריו של ראמוס מרטינס, דיוקנו של מושל מונטריי, הוצג בתערוכה בסן אנטוניו שבטקסס וזכה בפרס הראשון. חלק מהפרס הזה כלל מלגה ללימודים בבית הספר היוקרתי ביותר לאמנות בכל מקסיקו, האקדמיה הלאומית לאמנויות יפות (Academia Nacional de Bellas Artes) במקסיקו סיטי.[3] כך כל משפחת ראמוס מרטינז עברה לקויואקאן בפרוורי מקסיקו סיטי.
כסטודנט, המדיום המועדף עליו היה צבעי מים והוא זכה בפרסים רבים על הישגיו. למרות שהוא מצא את שיטות ההוראה באקדמיה מדכאות ומנוגדות לדחפים הרגשיים שלו. ראמוס מרטינס יצר אוסף יצירות משמעותי והצליח למכור עוד כשהיה סטודנט.[4] באותה העת, הוא נחשף לזוהר של האמנים האימפרסיוניסטים והפוסט-אימפרסיוניסטים, והם שכנעו את הצייר הצעיר שחשוב שיהיה באירופה כדי להמשיך את השכלתו. למרות שמשפחתו לא הייתה ענייה, לא היו להם מספיק כסף לתמוך בחלומו האירופי.
למזלו, הנדבנית האמריקאית פיבי הרסט השתתפה בארוחת ערב במקסיקו סיטי עם נשיא מקסיקו, פורפיריו דיאס, שהציג מצעיות שעוצבו על ידי ראמוס מרטינס הצעיר. הרסט כל כך התרשמה מהיצירה שהיא ביקשה לפגוש את האמן ולראות דוגמאות נוספות של עבודתו. לאחר פגישתם, היא לא רק קנתה את כל ציורי צבעי המים של ראמוס מרטינס, אלא הסכימה לספק תמיכה כספית להמשך לימודיו של האמן בפריז.[5]
פריז 1901–1910 עריכה
הגעתו של ראמוס מרטינס לפריז ב-1900 חלה במקביל להתפתחות נוספת של התנועה הפוסט-אימפרסיוניסטית. הוא הצליח לראות ממקור ראשון את עבודתם של פול גוגן, וינסנט ואן גוך, אנרי מאטיס, קלוד מונה ואחרים. יתר על כן, הקצבה החודשית של הרסט בסך 500 פרנק, בשילוב עם הצרפתית הרהוטה של ראמוס מרטינס, העניקה לו אורח חיים נוח והוא היה יכול לנסוע ברחבי אירופה.
בהיותו בפריז, ראמוס מרטינס השתתף בסלונים אמנותיים וספרותיים שונים והכיר את המשורר הניקרגואי המודרניסטי, רובן דריו. דריו וראמוס מרטינס הפכו לחברים קרובים, ובכך הבטיחו את הכללתו של ראמוס מרטינס במעגל חיים עם אומנים כמו איזדורה דאנקן, פול ורלן, אליאונורה דוזה, רמי דה גורמון ואנה פבלובה.[4]
דריו כתב בהרחבה על הרעיונות הציוריים והספרותיים שהגדירו את היצירתיות של שני האמנים במהלך אותן שנים. השניים נסעו גם לבלגיה ולהולנד כדי ללמוד את יצירותיהם של רמברנדט ואן גוך. יצירותיו של האמן מתקופה זו מושפעות מאוד מהטונאליות הקודרת של השמים והים ההולנדיים.
כמו כן, כשהוא שהה בחבל ברטאן בצרפת החל ראמוס מרטינס לצייר על עיתונים, חומר/מדיום שהוא השתמש בו בצורה מעולה במהלך שנותיו בקליפורניה. כשהאמן גילה שנגמר לו נייר הציור, הוא שאל את השוער בפונדק שבו הוא שהה במהלך סוף שבוע אם יש לו נייר מתאים לציור והוא הציע לו עיתונים זרוקים בשפע.
בשנת 1905, ראמוס מרטינס החל להשתתף בסלון הסתיו השנתי בפריז, אולי החשוב מכל הסלונים של אותה תקופה.[6] בתוך שנה מהצגה הראשונה שלו שם, ציורו "האביב" זכה במדליית הזהב.[7]
עם זאת, לאחר ההכרה הגדולה הזו, הרסט החליטה שהיא לא תיתן לו יותר את הקצבה החודשית שלו וראמוס מרטינס החל במאבק להתפרנס כאמן.[8]
ראמוס מרטינס הציג במספר גלריות בפריז. אחת ממבקרי האמנות המובילים, קמיל מוקלר (אנ'), כתב שעבודתו של ראמוס מרטינס הייתה באותה איכות כמו הנופים האימפרסיוניסטיים המשובחים ביותר שהוצגו בפריז. אף על פי שהמכירות של יצירות האמנות שלו נמשכו, וראמוס מרטינס השיג מידה של נוחות בתור 'פריזאי', בשנת 1909 הוא חש רצון עז לחזור למקסיקו.
מקסיקו 1910–1929 עריכה
בתחילת 1910, מקסיקו הייתה מדינה סוערת.[7] המהפכה המקסיקנית החלה, ושלטונו בן 30 השנים של הנשיא פורפיריו דיאס היה על סף קריסה עקב לחץ הרפורמות הפוליטיות. בתוך שנה מהתפטרותו של הנשיא בשנת 1911, הכריזו הסטודנטים לאמנות באקדמיה הלאומית על שביתה במטרה למחות על 'הדיקטטורה האסתטית' של האקדמיה. הם דרשו הקמת 'אקדמיה חופשית' והציעו את ראמוס מרטינס כמנהל. ראמוס מרטינס, שזכה להצלחה באירופה, אהד את מטרת הסטודנטים, והפך לראשונה לעוזר המנהל וב-1913 למנהל האקדמיה.
כמנהל, הוא הצליח לפתוח את בית הספר הראשון לציור "באוויר הפתוח", שלו.[6] מתוך מחשבה להתמקד בסגנון האימפרסיוניסטים והפוסט-אימפרסיוניסטים. בית הספר הפתוח של ראמוס מרטינס הגדיר מחדש את אופי ההוראה האמנותית במקסיקו.
ב־1914, ראמוס מרטינס התפטר מתפקיד כמנהל האקדמיה אך פתח בית ספר פתוח נוסף בקויואקאן. באותה שנה, עבודתם של תלמידיו הוצגה ב"תערוכת יצירות מבתי ספר ציבוריים ואמנות" בביתן הספרדי וזכו לתגובות חיוביות ביותר.[5]
המצב הפוליטי במקסיקו נותר הפכפך ביותר בהמשך העשור ועד 1920 הוחזר ראמוס מרטינס לתפקיד מנהל האקדמיה. למרות כל הפוליטיקה, בתי הספר הפתוחים פרחו וראמוס מרטינס זכה להכרה כחדשן אמיתי בעולם האמנות המקסיקני ולעיתים קרובות נקרא "אבי האמנות המקסיקנית המודרנית".
הרעיונות הפדגוגיים האמנותיים של ראמוס מרטינס הוצגו ביפן על ידי הצייר היפני טמיג'י קיטאגאווה, שעבד כמורה בבתי הספר הפתוח בטללפן (אנ') ובטסקו (אנ') במהלך שנות ה-20 וה-30, והפך לדמות משפיעה בתנועת החינוך לאמנות הליברלית לאחר מלחמת העולם השנייה ביפן.
בעוד ראמוס מרטינס השקיע את רוב מרצו בהוראה ובהקמת בתי הספר הפתוחים שלו, הוא גם המשיך בעבודתו כצייר. בשנת 1923 הוענק לו הצלב הגדול של מסדר לאופולד על ידי מלך בלגיה אלברט הראשון כהוקרה על תרומתו לאמנויות החזותיות.[9]
בשנת 1928, ראמוס מרטינס התחתן עם מריה דה סודי רומרו מאזור ואחאקה. בתם, מריה, נולדה שנה לאחר מכן, כשהיא סובלת משיתוק. ראמוס מרטינס התפטר מתפקיד מנהל האקדמיה והמשפחה עברה תחילה למרכז הרפואי מאיו קליניק בעיר רוצ'סטר במדינת מינסוטה בארצות הברית, ובסופו של דבר התיישבה באקלים המתון יותר של לוס אנג'לס.
קליפורניה 1930–1946 עריכה
לאחר שעבר ללוס אנג'לס ב-1929, הוצעה לראמוס מרטינס תערוכה על ידי מנהל מוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס (LACMA). מספר תערוכות עוקבות התקיימו לאחר מכן לאחר מכן, כאשר מרטינס התקשר לקהל לקוחות חזק בקהילה ההוליוודית.
המנהל האמנותי של האחים וורנר רכש מספר יצירות של האמן והציג את עבודתו של האמן בפני לקוחותיו. במאי הקולנוע הידועים ארנסט לוביטש ואלפרד היצ'קוק, מעצבת התלבושות אדית הד, התסריטאי ג'ו סוורלינג והשחקנים צ'ארלס לוטון, גרי קופר, ג'יימס סטיוארט וביולה בונדי, בין היתר, היו אספנים של עבודותיו.
בנוסף לשליטתו בכל המדיה הקונבנציונלית כולל רישום, הדפס, צבעי מים וציור, ראמוס היה צייר קירות מיומן ביותר בטכניקה של ציור פרסקו מסורתי. למרות שמספר ציורי קיר שלו נהרסו, כולל אלה במלון צ'פמן פארק בלוס אנג'לס, כמה דוגמאות חשובות שרדו. אלה כוללות את הקפלה של בית הקברות סנטה ברברה (1934). פרסקו נוסף, אחת מיצירותיו המשמעותיות ביותר של ראמוס מרטינס, "לה גלגצה", שנקרא על שם חגיגות השפע המתרחשות בעיר ואחאקה, הוזמן ב-1933 על ידי התסריטאי ג'ו סוורלינג לביתו בבוורלי הילס. לאחר שנשכח במשך שנים רבות הוא חולץ לפני הריסת המגורים של התסריטאי ב-1990.
לפני מותו, ראמוס מרטינס עבד על סדרת ציורי קיר בשם "מוכרי הפרחים" במכללת סקריפס (אנ') בקלרמונט (אנ').[10] ציורי הקיר הלא גמורים נשמרו כמחווה לאמן.[11]
אלפרדו ראמוס מרטינס מת במפתיע בגיל 73 ב-8 בנובמבר 1946 בלוס אנג'לס. הוא נקבר בבית הקברות הולי קרוס בקולבר סיטי, קליפורניה.
גלריה עריכה
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Ramos-Martínez, Alfredo, "Paris" Alfredo Ramos Martínez,, Benezit Dictionary of Artists, Oxford University Press, 31 באוקטובר 2011
- ^ Ramos-Martínez, Alfredo, "First Years" Alfredo Ramos Martínez,, Benezit Dictionary of Artists, Oxford University Press, 31 באוקטובר 2011
- ^ ean Stern, "Alfredo Ramos Martínez" included in Alfredo Ramos Martínez, Louis Stern Galleries, October 1991.
- ^ 1 2 Brooke Waring, "Martínez and Mexico's Renaissance" The North American Review Quarterly, Vol. 240, December 1935.
- ^ 1 2 Margarita Nieto and Louis Stern, "Mexico", Alfredo Ramos Martínez & Modernismo, Alfredo Ramos Martínez Research Project, 2010.
- ^ 1 2 Margarita Nieto, "The Game of Circumstance", included in Alfredo Ramos Martínez, Louis Stern Galleries, October 1991.
- ^ 1 2 George Raphael Small, Alfredo Ramos Martínez, His Life and Art, F & J Publishing Corp, 1975.
- ^ Margarita Nieto and Louis Stern, "Paris", Alfredo Ramos Martínez & Modernismo, Alfredo Ramos Martínez Research Project, 2010.
- ^ Virginia Stewart, "Alfredo Ramos Martínez", 45 Contemporary Mexican Artists, Stanford University Press, 1951.
- ^ Daily ArtFixx, "Cinco de Mayo - A.R. Martínez Retrieved 2009-07-03
- ^ Scripps College: Guide to the Scripps Campus: Margaret Fowler Memorial Garden
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אלפרדו ראמוס מרטינס".