גרי קופר
גרי קופר (באנגלית: Gary Cooper; 7 במאי 1901 - 13 במאי 1961) היה שחקן קולנוע אמריקני ממוצא בריטי אשר הקריירה שלו החלה בשנות ה-20 ונמשכה עד מותו. הוא נודע בסגנון משחקו השקט והמאופק והדמויות האינדיבידואליסטיות שגילם, אשר הסתירו לרוב סערת רגשות מאחורי התדמית המרוסנת. דמות זו התאימה במיוחד למערבונים, ואכן קופר שיחק בכמה מערבונים הנחשבים לטובים בסוגם, לרבות המערבון הקלאסי "בצהרי היום" שביים פרד זינמן בשנת 1952. קופר זכה בשני פרסי אוסקר במהלך הקריירה שלו, והיה מועמד לפרס חמש פעמים. בשנת 1961 זכה לפרס אוסקר לשם כבוד על תרומתו לאומנות הקולנוע.
 | |
| גרי קופר, 1941 | |
| לידה |
7 במאי 1901 הלנה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
13 במאי 1961 (בגיל 60) בוורלי הילס, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| שנות הפעילות |
1925–1961 (כ־36 שנים) |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| עיסוק |
שחקן קולנוע, תסריטאי, שחקן טלוויזיה, שחקן |
| מקום לימודים |
קולג' גרינל |
| בן או בת זוג |
Veronica Cooper (15 בדצמבר 1933–13 במאי 1961) |
| מספר צאצאים |
1 |
| פרסים והוקרה | פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר |
| https://www.garycooper.com | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיהעריכה
קופר נולד בשם פרנק ג'יימס קופר בעיירה הלנה במונטנה, אך את ילדותו בילה באנגליה ביחד עם אמו ואחיו. בן 13 נפצע בתאונת מכונית, והחלים בחוות הבקר של אביו במונטנה, שם רכש את כישורי הרכיבה ששימשו אותו כשהיה שחקן. בתקופה זו התיידד עם היַלדה מירנה לוי, אשר לימים תהא אף היא לשחקנית קולנוע מפורסמת.
ב-1924 עבר קופר ללוס אנג'לס ובכוונתו היה להיות צייר מקצועי, אך הוא נכשל בכך. לאחר שלושה חודשים החל להתפרנס כניצב בתעשיית הקולנוע, ובתוך שנה קיבל תפקיד בסרט קצר. לאחר פרסום הסרט נקרא לאולפני פרמאונט והוצע לו חוזה ארוך טווח. הוא שינה את שמו לגרי קופר בעצת סוכנו, שחש כי השם גרי הוא "חזק ומחוספס" ומזכיר את העיר גרי באינדיאנה. תפקידו החשוב הראשון היה בדרמה "כיבושה של ברברה וורת'" בשנת 1926, ודמות השחקן הגבוה והנאה שגילם כבשה את המסך; בניגוד לרבים מבני דורו, הוא הצליח במעבר מן הסרט האילם אל מסך הקולנוע.
במהלך הקריירה שלו הופיע קופר בלמעלה ממאה סרטים, כעשרים מהם מערבונים. בסרטיו שיחק את הטיפוס האמריקני האידיאלי – שתקן, מאופק, אך עומד על שלו, ואינו מהסס לנקוט אלימות כאשר הדבר מצדיק זאת. קופר שיחק בשני סרטים קלאסיים של הבמאי פרנק קאפרה, "מר דידס הולך העירה" ו"פגוש את ג'ון דו", ובהם ביסס את דמות הטיפוס "הכל-אמריקאי" הנדהם מול השחיתות של המערכת הפוליטית ושל העיר הגדולה.
בשנת 1941 זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על הופעתו בדרמת המלחמה "סרג'נט יורק", העוסקת באיכר פציפיסט ההופך לגיבור מלחמה בזמן מלחמת העולם הראשונה.
עם תחילת שנות החמישים דעכה מעט הקריירה של קופר, אך היא התחדשה וזכתה לתנופה כאשר בשנת 1952 זכה שוב בפרס אוסקר על הופעתו כשֵריף ויל קיין, שאנשי עיירתו נטשוהו כשביקש מהם עזרה בהתמודדות עם פושעים המבקשים את נפשו, בסרט "בצהרי היום". תפקיד זה נחשב עד היום לטוב שבתפקידיו. קופר לא הגיע לטקס, וביקש מידידו ג'ון ויין כי יקבל את הפרס בעבורו.
לאחר "בצהרי היום" המשיך קופר להופיע בסרטים במשך כעשור נוסף עד מותו. קופר, שנחשב לגבר נאה ומושך, גילה סימני זקנה בעשור האחרון לחייו. יש שהשכילו לנצל את סימני הגיל – לדוגמה, הבמאי פרד זינמן ניצלם היטב בסרט "בצהרי היום" – אך הופעתו בסרטים כגון הקומדיה של בילי ויילדר "אהבה אחר הצהריים" בשנת 1957, אל מול אודרי הפבורן שהייתה בשנות ה-20 לחייה, שידרה עייפות ותשישות. ויילדר סיפר בזכרונותיו כי נאלץ לצלם את הסרט כשדמותו של קופר מצולמת באופן מטושטש והוא שרוי באפלה, כדי להצעיר את מראהו.
חייו הפרטיים של קופר היו סוערים. לאחר כמה רומנים עם שחקניות ונשות חברה נחשבות נישא קופר לוורוניקה בלף, אשת חברה קתולית מניו יורק אשר עבדה תקופה קצרה כשחקנית בשם סנדרה שאו. נולדה להם ילדה אחת בשם מריה, ובהשפעתה המיר קופר את דתו לדת הקתולית. אף שקופר נותר נשוי לבלף עד מותו, הדבר לא הפריע לו לנהל מערכות יחסים עם שחקניות מפורסמות שהופיעו בסרטיו כגרייס קלי ופטרישה ניל.
בשנת 1961 מת קופר מסרטן הריאות. לפני מותו העניקה לו האקדמיה לאומנות הקולנוע פרס אוסקר של כבוד, אך הוא היה חולה מכדי להגיע לטקס, ואת הפרס קיבל עבורו ג'יימס סטיוארט אשר כקופר היה מן הכוכבים האהובים על הבמאי פרנק קאפרה וגילם בסרטיו תפקידים דומים לתפקידיו הקלאסיים של קופר, בדמות האמריקני התמים והשתקן.
קופר היה ידידו הטוב של ארנסט המינגוויי והופיע בעיבודים קולנועיים רבים ליצירותיו, לרבות "הקץ לנשק" (1932) ו"למי צלצלו הפעמונים" (1943).
קופר נחשב עד ימינו לאחד מגדולי שחקני הקולנוע שפעלו אי־פעם. דמותו הונצחה בבול דואר של ארצות הברית בשנת 1990. הבול, חלק מסדרה העוסקת בסרטים שהופקו בשנת 1939, מראה את דמותו של קופר כפי שהופיע בסרט "בו ג'סט".
פילמוגרפיה חלקיתעריכה
- כנפיים (1927) - הסרט הראשון שזכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר. קופר הופיע בסרט בתפקיד קטן והכיר במסגרתו את קלרה בואו, עמה ניהל רומן מתוקשר. בתפקיד: הצוער וויט.
- מרוקו (1930) - סרט הרפתקאות רומנטי בו הופיע לצד מרלן דיטריך, שזו הייתה הופעתה הראשונה בסרט אמריקני. בתפקיד: טום בראון.
- הקץ לנשק (1932) - עיבוד לספרו המפורסם של ארנסט המינגוויי. בתפקיד: לוטננט פרדריק הנרי.
- מר דידס הולך העירה (1936) - קומדיה של הבמאי פרנק קאפרה על משורר הזוכה בירושה, מגיע לעיר הגדולה, ומפתיע את כולם ביושרו. בתפקיד: לונגפלו דידס.
- תשוקה - עם מרלן דיטריך (1936).
- בו ג'סט (1939) - עיבוד לרומן ההרפתקאות הקלאסי העוסק בחיילי לגיון הזרים הצרפתי. בתפקיד: בו ג'סט.
- פגוש את ג'ון דו (1941) - קומדיה נוספת של פרנק קאפרה העוסקת בנווד תמים הנקלע למערבולת פוליטית ועיתונאית. בתפקיד: ג'ון דו.
- גאוות היאנקים (1942) - סיפורו של שחקן הבייסבול לו גריג, אשר לקה במחלה ניוונית שנקראה על שמו. בתפקיד: לו גריג.
- סרג'נט יורק (1941) - דרמת מלחמה העוסקת בחוואי תמים ההופך לגיבור מלחמה במהלך מלחמת העולם הראשונה. בתפקיד: סמל אלוין סי. יורק.
- למי צלצלו הפעמונים (1943) - עיבוד לרומן של ארנסט המינגוויי העוסק במלחמת האזרחים בספרד. בתפקיד: לוחם הגרילה רוברט ג'ורדן.
- כמעיין המתגבר (1949) - עיבוד לספרה של איין ראנד. בתפקיד: האדריכל המודרניסט הווארד רוארק.
- בצהרי היום (1952) - מערבון קלאסי על שריף העומד לבדו מול חבורת פושעים. בתפקיד: השריף ויל קיין.
- ורה קרוז (1954) - מערבון בהשתתפות ברט לנקסטר.
- אהבה אחרי הצהריים (1957) - קומדיה רומנטית שביים בילי ויילדר, ובה הופיע עם אודרי הפבורן. בתפקיד: הג'יגולו האמריקאי פרנק פלניגן.
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גרי קופר
גרי קופר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
גרי קופר, באתר AllMovie (באנגלית)- גרי קופר, באתר TV.com (באנגלית)
- אורי קליין, פרש בודד: כשגרי קופר רכב אל השקיעה, באתר הארץ, 27 במאי 2011
- גרי קופר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- גרי קופר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
