אבו עבדאללה מחמד אבן סעיד אלתמימיערבית: أبو عبداللة محمد بن سعيد التميمي), מוסלמי בן המחצית השנייה של המאה העשירית, שהתפרסם בעולם האסלאם, היה יליד ירושלים ובה רכש את השכלתו הרפואית. לאחר שסיים את התמחותו ברמלה, עבר בשנת 980 לערך למצרים, שם התקרב לווזיר יעקוב אבן כלס (930–991), שפעל בשליחותם של הח'ליפים הפאטמיים אבו תמים מעד אל-מועיז ובנו אלעזיז.

חיבוריועריכה

אלתמימי כתב ספרי רפואה רבים, שמחלקם הגדול לא נותר דבר. חלק מחיבורו הידוע "מרשד" (המדריך) נותר בכתבי יד, שטרם פורסמו, וחלקים אחרים מצוטטים על ידי סופרים מאוחרים יותר, כגון הרמב"ם ואבן אלביטאר. אלתמימי התמחה בעיקר בנושא ה"תריאק" ורפואת העיניים שהיו בשימוש בסוריה ובארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (עד 1099)[1].

חיבוריו של אלתמימי, הם מן המקורות החשובים ביותר להכרת חומרי המרפא והמזונות שהיו בשימוש האוכלוסייה באזור סוריה-רבתי (אלשאם) בימי הביניים. זאת ועוד, המידע הנמסר בכתביו כולל תחומים רבי עניין: הריאליה, התרבות החומרית, חיי היום-יום של התושבים המקומיים ואמונותיהם. אלתמימי משלב בחיבוריו תיאורים גאוגרפיים וידיעות מקוריות יוצאות דופן על כריית מחצבים, הפקת שמנים ובשמים ומלאכות מסורתיות אחדות שרווחו בקרב התושבים, בעיקר באזור ירושלים-רבתי ואגן ים המלח[2].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ זהר עמר ואפרים לב, רופאים ותרופות במאות העשירית עד השמונה עשרה, תל אביב, תש"ס, עמ' 104.
  2. ^ זהר עמר וירון סרי, ארץ ישראל וסוריה על פי תיאורו של אלתמימי: רופא ירושלים בן המאה העשירית, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשס"ד.