פתיחת התפריט הראשי

הרב רפאל אלתר הלוי שמואלביץ (בערך תרל"ח, 1878 - תרע"ט, 1919) חתן הסבא מנובהרדוק וראש ישיבות סטוצ'ין וגרודנא.

תוכן עניינים

תולדות חייועריכה

בילדותו הלך ללמוד בסלובודקה. בשנת תרנ"ו פנה הרידב"ז שהיה רבה של סלוצק ל"סבא מסלובודקה", הרב נתן צבי פינקל, וביקשו להקים ישיבה בעירו, הרב פינקל נענה לבקשתו ושלח ארבעה עשר תלמידים בראשות הרב איסר זלמן מלצר, וביניהם הרב רפאל אלתר, הרב אהרן קוטלר והרב פסח פרוסקין להקים את הישיבה.[1]

נישא לעטיל בתו של הסבא מנובהרדוק. מיד לאחר נישואיו שלחו חמיו לכהן כר"מ בסניף של ישיבת נובהרדוק שפתח בעיירה לודבינובה.

בראש השנה שנת תרס"ב נולד בנו בכורו הרב חיים שמואלביץ.

בשנת תרס"ח התמנה הרב יהודה לייב חסמן לרב העיר סטוצ'ין שבפלך וילנה שבליטא, והקים בה ישיבה בשם "ענף כנסת ישראל", שהייתה סניף של ישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה. הוא קרא לרב רפאל אלתר לכהן בישיבה כר"מ. לצידו כיהן כר"מ הרב נחמן קולידצקי (אביו של הרב יצחק קוליץ). עם השנים התקדם והיה לראש הישיבה בה. מסופר כי אף הציע לרבי ירוחם ליבוביץ לכהן כמשגיח לצידו.[2]

בראשית ימי מלחמת העולם הראשונה התרוקנה הישיבה מלומדיה. הרב שמואלביץ ברח עם משפחתו לגרודנא שבפולין. עקב היות העיר גרודנא צומת דרכים חשוב בין פולין לרוסיה התקבצו אליה תלמידי ישיבות רבים, ובשנת תרע"ו הוקמה בה ישיבת שער התורה. הרב שמואלביץ מונה לר"מ.[3] לאחר המלחמה שב לסטוצ'ין.

בשנת תרע"ח נפטרה אשתו, ולאחר כמה חודשים חלה אף הוא ונפטר בי"ג בחשוון ה'תרע"ט, כבן ארבעים, מחולי המגפה שהשתוללה באותם ימים. נקבר לצד אשתו בעיירה סטוצ'ין.

ילדיועריכה

בניו היו הרב חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר, והרב שלמה (נולד ה'תרע"ג) שהתגורר בארצות הברית. חתניו היו הרב ניסן פוטאשינסקי, נספה בטבח בישיבת בירזש, והרב יצחק אלחנן ולדשיין, שנספה אף הוא בימי המלחמה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "בדרך עץ החיים", ח"א, ידעאל מלצר, תשמ"ה, עמוד 92
  2. ^ "מורשת אבות" ח״ה, עמוד 181
  3. ^ הרב חיים שמואלביץ, פרקי חיים, יצחק מתתיהו טננבוים, תש"מ, עמוד 8