ישיבת שער התורה

ישיבה שהתקיימה בעיר גרודנו שבבלארוס בראשות הרב שמעון שקופ

ישיבת שער התורה הייתה ישיבה שהתקיימה בעיר גרודנו שבבלארוס של היום משנת 1915 ונסגרה בשנת 1939. מזוהה בעיקר עם הרב שמעון שקופ.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

היסטוריה

עריכה

הישיבה נוסדה על ידי חבורת תלמידים שנלכדו בעיר גרודנא שבליטא, על ידי עזרתו של הרב יעקב אריה ליפשיץ, בנו של בעל ה"עולת שלמה", על ידי הצבא הגרמני בעת מלחמת העולם הראשונה; אלו התמקמו בבית המדרש "יסוד ושורש העבודה", ולשם נקבצו בחורי ישיבה מפליטי המלחמה. בתחילה נבחר ועד מארגן, וכדמות מרכזית (של מעביר שיעור) נבחר הרב אלתר שמואלביץ. בהמשך מונה הרב יוסף לייב ננדיק כמשגיח. בסיום המלחמה עזב הרב שמואלביץ את הישיבה, וגם התרומות פחתו בצורה ניכרת (בעיקר עקב הפסקת התמיכה של אגודת עזרה). בהמלצת הרב יוסף שלמה כהנמן מונה הרב שמעון שקופ לכהן כראש ישיבה (תר"פ), ובכך היה ראש הישיבה הראשון של ישיבת שער התורה, כשהוא נמנע מטיפול בצד הכלכלי של הישיבה.

בשנת 1920, בעקבות מלחמת פולין וברית המועצות, עזבו רוב תלמידי הישיבה, מלבד קומץ קטן, לפוניבז', ובעת כניסת הצבא האדום לעיר הישיבה נסגרה בצורה מוחלטת. לאחר נסיגת הצבא (תרפ"א) הוקמה הישיבה מחדש בבית המדרש "אלשיך" ובצוות הישיבה מונו כמה מקרוביו של הרב שקופ.

בשנת תרפ"ב הונהגה בישיבה שיטת המוסר. באותה תקופה מונה הרב שלמה הרכבי למשגיח, והוא כיהן בתפקידו עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. לאחר פרוץ המלחמה עזבו את הישיבה רוב תלמידיה, וגם הפעם נשאר קומץ הכולל את הרב שקופ שלא יכל לעזוב מפאת גילו. לאחר פטירת הרב שקופ עזבו גם קומץ התלמידים, ורוב הגרעין עבר לווילנה.

חתנו של הרב שקופ, הרב שרגא פייבל הינדס, היה ר"מ ומנהל כספים בישיבה[1].

סדרי הישיבה

עריכה

בתקנות הישיבה היו כללים שנגעו לסדרי הלימוד. בסדר הלימוד היה חיוב על כל תלמיד ללמוד 11 דפי גמרא בשבוע, כאשר מתוכם שישה דפים בסגנון בקיאותי וחמישה בסגנון עיוני. מלבד זאת התקיימו בישיבה מבחנים על החומר הנלמד אחת לשבועיים.

מתלמידי הישיבה

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישיבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.