אל-ג'ודיירה

כפר בנפת אל-קודס ברשות הפלסטינית

אל-ג'ודיירה (ערבית: جديره) הוא כפר פלסטיני במחוז אל-קודס, מרחב בנימין. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, הכפר מנה 2,661 תושבים בשנת 2016[1]. הכפר נמצא צפונית מזרחית לאל ג'יב, צפונית לביר נבאלה ודרומית-מערבית לקלנדיה.

אל-ג'ודיירה (כפר)
جديره
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה אל-קודס
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 2,661 (2016)
קואורדינטות 31°51′29″N 35°11′51″E / 31.858186111111°N 35.197602777778°E / 31.858186111111; 35.197602777778 
אזור זמן UTC +2
(למפת ירושלים רגילה)
 
אל-ג'ודיירה
אל-ג'ודיירה
מפה

היסטוריה

עריכה

במקום התגלו חרסים מתקופת הברזל ב' (מעטים במערב האתר), הפרסית (מעטים), ההלניסטית (כמות גדולה), הרומית, הביזנטית (כמות גדולה), המוסלמית המוקדמת - חרסים בודדים, ימי הביניים, וכן מהתקופה העות'מאנית.[2]

החוקרים הבריטים בני המאה ה-19 קיצ'נר וקונדר הציעו לזהות את אל-ג'ודיירה עם העיר המקראית גדרה בשבט בנימין (דברי הימים א', י"ב, ד').[3]

התקופה העות'מאנית

עריכה

בשנת 1838 צוין הכפר אל-ג'דירה ככפר מוסלמי, הממוקם צפונית לירושלים.[4]

בשנת 1863 תיאר אותו החוקר הצרפתי ויקטור גרן כ"כפר עלוב ובו מעט משפחות". במקום ראה כעשרים בתים "נושנים וחרבים", ומסגד המוקדש ל"שייח' יאסין".[5][6]

רשימת כפרים עות'מאנית משנת 1870 מצאה כי הכפר מונה כ-40 תושבים, המאכלסים 13 בתים, אם כי באוכלוסיית התושבים נכללו רק גברים. עוד צוין כי הוא נמצא ממזרח לאל-ג'יב.[7]

בשנת 1883 תואר הכפר על ידי "סקר ארץ ישראל המערבית" של הקרן לחקר ארץ ישראל, ככפר קטן על מדרון, מוקף תאנים וזיתים כשקברים מצויים לצפונו.

המנדט הבריטי

עריכה

במפקד 1922 של ארץ ישראל שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, אוכלוסיית אל ג'ודיירה הייתה 122 נפש, כולם מוסלמים. במפקד של 1931 נמצא שהאוכלוסייה גדלה ל-139 תושבים מוסלמים, אשר שכנו ב-31 בתים. ב-1945 הייתה בכפר אוכלוסייה של 190 מוסלמים, שלהם היו 2,044 דונם אדמה. מתוך אדמות אלו 353 דונם היו של מטעים ואדמות השקיה, 1,314 היו של גידולי דגנים, ואילו 7 דונם היה שטח בנוי.

ב-13 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, פונה הכפר לפי הוראת הלגיון הערבי.[8]

שלטון ירדני

עריכה

בעקבות מלחמת השחרור, ולאחר הסכמי שביתת הנשק של 1949, עבר אל-ג'דירה לשליטה ירדנית.

בשנת 1961, האוכלוסייה של הכפר היה 328 נפש.

לאחר 1967

עריכה

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, אל-ג'ודיירה נמצאת תחת שלטון ישראלי.

החל משנות ה-70 של המאה ה-20, תפקד הכפר כפרבר עירוני של מזרח ירושלים, השטח הבנוי גדל והתחבר עם ביר נבאלה שמדרום לכדי שכונה אחת, זאת בשל מיקומה המרכזי (ניתן היה להגיע ממנה בקלות אל שכונות מזרח ירושלים ואל רמאללה). תושבים רבים ממזרח ירושלים עברו לגור בה הדיור הזול מהמקובל בירושלים[9].

בהסכם אוסלו ב' השטח הבנוי של אל-ג'ודיירה סווג כשטח B.

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה ישראל בהקמתה של גדר הפרדה. הכפר, יחד עם שלושת הכפרים הסמוכים (בית חנינא אל-בלד, ביר נבאללה ואל-ג'יב) כותר על ידי הגדר בתוך "מובלעת ביר נבאללה", שכפתה על העיירה ניתוק ממזרח ירושלים ויצרה במקום זאת חיבור יחיד בינה ובין העיר רמאללה באמצעות כביש "מרקם חיים" חדש. לפני הקמת הגדר יכלו תושבי מזרח ירושלים שגרו באל-ג'ודיירה להגיע לעיר בנסיעה קצרה של דקות ספורות. מאז הנסיעה למזרח ירושלים ממושכת, ומחייבת נסיעה דרך הכפר קלנדיה שמצפון-מזרח ומשם דרומה לירושלים דרך מחסום קלנדיה, שבשעות העומס נמשכת ההמתנה בו זמן רב[10].

תושבי מובלעת ביר נבאללה עמרו לבג"ץ נגד תוואי הגדר, אולם בשנת 2006, הרכב של תשעה שופטים, אישר את התוואי[11].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אל-ג'ודיירה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ יצחק מגן, ישראל פינקלשטיין (ע), סקר ארכאולוגי בארץ בנימין, ירושלים: רשות העתיקות, 1993, עמ' 154, מסת"ב 965-406-007-8
  3. ^ Conder and Kitchener, 1883, SWP III, pp. 9 10
  4. ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, Appendix 2, p. 122
  5. ^ Guérin, 1868, p. 392
  6. ^ ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך ראשון : יהודה (א), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1977, עמ' 259
  7. ^ Socin, 1879, p. 153
  8. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 99.
  9. ^ מקרה מבחן - מובלעת ביר נבאללה
  10. ^   ניר חסון, הסיפור הקפקאי של תושבי הכפר שנכלא בין הגדר לירושלים, באתר הארץ, 18 ביוני 2013
  11. ^ בבג"ץ 05/4457 ,מועצת הכפר ביר נבאלא ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', 22 במרץ 2006