אמה איימס

שחקנית אמריקאית

אמה איימס (אנגלית: Emma Eames; ‏13 באוגוסט 1865 - 13 ביוני 1952) הייתה זמרת סופרן אופראית.

אמה איימס
Emma Eames
לידה 13 באוגוסט 1865
שאנגחאי, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 ביוני 1952 (בגיל 86)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Oak Grove Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'וליאן ראסל סטורי (1 באוגוסט 1891מאי 1907)
אמיליו די ג'יגורזה (1911–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר במסדר הדקל האקדמי (1891) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייה עריכה

איימס, בתו של פרקליט טוען בבתי משפט בינלאומיים, נולדה בשאנגחאי שבסין. את הכשרתה בשירה קיבלה בבוסטון, אצל המורה המפורסמת מתילדה מרקזי, אם כי בהמשך ניסתה להמעיט בערך השפעתה של מרקזי על קולה. לאחר זמן הוזמנה לשיר בתפקיד הראשי ב"רומיאו ויוליה", באופרה של פריז. לאחר הופעת הבכורה שלה בשנת 1889, המשיכה להופיע בתפקיד זה עוד פעמים רבות בשנתיים הבאות, עד שחדלה ממנו לבסוף ב-1891 מסיבות אישיות.

באותה שנה הופיעה לראשונה במטרופוליטן אופרה בניו יורק, שוב בתפקיד יוליה. בניו יורק זכתה לתהילה הרבה ביותר, ושם המשיכה להופיע באופרות עד לפרישתה בשנת 1909. כמו כן, הופיעה בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון. כשהתפנתה אחרי שפרשה מן המטרופוליטן אופרה, יצאה למסעות קונצרטים ברחבי ארצות הברית, עד שלבסוף הסתלקה מעסקי השירה מכול וכול בשנת 1916.

בשנת 1929 כתבה איימס אוטוביוגרפיה, "זכרונות והרהורים".

אומרים שאיימס לא הייתה מרוצה מקולה כפי שנשמע בהקלטות, אם כי ב-1939 הופיעה בתוכנית רדיו, השמיעה כמה מתקליטיה המפורסמים ביותר ודיברה עליהם שלא בצניעות יתירה. אפשר לשמוע את איימס גם ב"גלילי מייפלסון".

הרפרטואר של איימס היה רחב יריעה וכלל את "אאידה" של ורדי, "לוהנגרין" של וגנר, "טוסקה" של פוצ'יני, "קנאת בן-כפר" של מסקאני, נישואי פיגארו ודון ג'ובאני של מוצרט ופאוסט של גונו.

חייה האישיים עריכה

איימס נישאה פעמיים, תחילה לצייר ג'וליאן סטורי ואחר לבריטון המפורסם אמיליו די ג'יגורזה, שעמו הקליטה כמה תקליטים. בשני המקרים הסתיימו הנישואין בגירושין ובמרירות רבה. לא נולדו לה ילדים, אבל באוטוביוגרפיה שלה הודתה כי נכפה עליה "הליך רפואי".

איימס עקרה את מושבה לניו יורק בשנת 1936, שם עשתה לה שֵם כמורה לפיתוח קול. בניו יורק נהנתה ללכת להצגות בתיאטראות ברודוויי. אמה איימס מתה בשנת 1952, בגיל 86.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אמה איימס בוויקישיתוף