רומיאו ויוליה
רומיאו ויוליה (באנגלית: Romeo and Juliet, רומיאו וג'ולייט; רם ויעל בתרגום לעברית של יצחק סלקינסון) הוא מחזה טרגי מפורסם מאת ויליאם שייקספיר.
שער המהדורה הראשונה מ-1597 | |
הפקה | אנשי הלורד צ'מברלין |
---|---|
כתיבה | ויליאם שייקספיר |
מבוסס על | The Tragicall Historye of Romeus and Juliet |
דמויות |
רומיאו יוליה האב לורנצו בנווליו |
מקום ההתרחשות | ורונה |
תקופת ההתרחשות | המאה ה-16 |
מדינה | ממלכת אנגליה |
סוגה | טרגדיה |
משך ההצגה | כשעתיים וחצי |
שפה | אנגלית מודרנית מוקדמת |
עלילת המחזה
עריכההעלילה מתרחשת בוורונה, שם חיו רומיאו ויוליה, צאצאים לשתי משפחות שהיריבות ביניהן ארוכת שנים. בבית קפולט מתכוננים לנשף גדול שעורך לורד קפולט, אביה של יוליה, לחבריו. אף על פי שבני משפחת מונטגיו, בהיותם אויביה המושבעים של משפחת קפולט, אינם מוזמנים, מחליט רומיאו, בן משפחת מונטגיו, להתגנב אל המסיבה כשהוא מחופש, בתקווה שיפגוש שם נערה שאהב בשם רוזלין.
בבית קפולט נמשכו ההכנות למסיבה. יוליה התכוננה בחדרה עם המטפלת שלה ועם אימה, המסבירה לבתה שהגיעה לגיל שבו היא כבר בשלה לנישואים - דהיינו, ארבע עשרה - ומפצירה בה להינשא לצעיר בשם פאריס.
כשהגיעה שעת הנשף, חמקו רומיאו, בנווליו דודנו וחברם מרקוציו אל המסיבה כשהם מסתתרים מאחורי מסכות. טיבלט קפולט (דודנה של יוליה) הבחין ברומיאו, אך אביו עצר בעדו מלתקוף אותו כדי לא לגרום למהומה בנשף. בינתיים הבחינו רומיאו ויוליה זה בזה, והתאהבו ממבט ראשון. הם חמקו החוצה ורק אחרי שהם התוודעו זה לזאת הם נוכחים לדעת כי בעצם הם עומדים משני צדי המתרס וכי משפחותיהם הן אויבות גמורות.
רומיאו המאוהב סירב לעזוב את המקום, ובאישון לילה הוא התגנב אל חצר ביתה של יוליה, טיפס על אחד העצים וצפה בחלונה. ב"סצנת המרפסת" המפורסמת עומדת יוליה בחלון, ומבלי לדעת שרומיאו צופה בה, היא מביעה את אהבתה לו ואת תסכולה מן העובדה שהוא בן למשפחת מונטגיו, אויביה הגדולים ביותר של משפחתה. רומיאו אינו יכול לעצור בעצמו, מטפס אל החלון ומתוודה בפניה על אהבתו אליה. השניים מחליפים נדרים ונשבעים להינשא למחרת, בתאו של הכומר לורנצו.
רומיאו מיהר אל האב לורנצו וביקש ממנו להשיאם. האב ניסה תחילה להניאו מן הרעיון, אך לאחר שהבין כי בנישואי השניים טמונה האפשרות לשים קץ לסכסוך ארוך השנים בין שתי המשפחות, הסכים לסייע לזוג האוהבים.
רומיאו חזר לחבריו בנווליו ומרקוציו, המספרים לו שטיבלט הזמין אותו לדו־קרב. רומיאו שולח עם המטפלת של יוליה הודעה לאהובתו כי האב לורנצו הסכים להשיא אותם בשעות אחר הצוהריים של אותו היום, והשניים נישאים בחשאי במעונו של האב לורנצו.
לאחר הנישואים שב רומיאו לחבריו, שם הוא פוגש את טיבלט שהזמין אותו שוב לדו־קרב. היות שטיבלט הוא כעת קרוב משפחתו רומיאו מסרב לאתגר, אף על פי שטיבלט מאשים אותו בפחדנות. מרקוציו, חברו של רומיאו לא הבין מדוע דחה חברו את ההזמנה לדו-קרב ומיהר להילחם במקומו. במהלך הקרב נדקר מרקוציו ומת בזרועותיו של רומיאו. רומיאו מרגיש צורך לנקום את מות חברו, והוא קם והורג את טיבלט ולאחר מכן מתחבא בביתו של האב לורנצו עד לשמיעת גזר דינו מאת נסיך ורונה.
עונשו של רומיאו, כפי שנודע לו במהרה, הוא גלות עולמים לעיר מנטובה – עונש גרוע ממוות באותם הימים היות שמשמעותו הוא גירוש מכל הדברים אותם אהב והכיר ובראשם אשתו הטרייה – יוליה. רומיאו הנואש שוקל להתאבד, אך האב לורנצו מבטיח לסייע לשניים. הוא הציע כי רומיאו יתגנב לבית אהובתו שם יסביר לה את המצב ומיד לאחר מכן יברח מן העיר. בינתיים יבהיר האב לורנצו את המצב לראשי שתי המשפחות וידאג כי יאפשרו את חזרתו של רומיאו לביתו.
בינתיים התעוררה בעיה נוספת. פאריס ביקש את ידה של יוליה מאביה, שהניח כי בתו הצעירה תשמח להינשא לגבר נאה ומבוקש זה. האב הסכים להצעה וקבע תאריך לחתונה בעוד מספר ימים. בשומעו את סירובה של יוליה, עלתה חמתו של אביה והוא סטר לה ואיים לנשל אותה מן הירושה אם תסרב להתחתן עם פאריס. יוליה הבוכייה ברחה אל ביתו של האב לורנצו, שם שכנע אותה הכומר הטוב לא לשים קץ לחייה.
האב הגה תוכנית חדשה. הוא נתן ליוליה סם שיגרום לה להיראות כמתה למשך 42 שעות. הוא ביקש ממנה לקחת את הסם בערב שלפני חתונתה המיועדת עם פאריס ובמקביל שלח שליח שיחזיר את רומיאו ממנטובה. הוא הסביר לצעירה שכאשר היא תקום משנתה רומיאו ימתין לצדה והשניים יוכלו להתחיל בחייהם המשותפים. מלאה בתקווה המחודשת לקחה יוליה את הסם ושבה לביתה.
וכך יוליה העמידה פנים כי היא מסכימה להינשא לפאריס ואביה המאושר החליט להקדים את המאורע ביום. בערב יום שלישי לפני לכתה לישון התחילו להתגנב ספקות לליבה של יוליה. היא לקחה פגיון והניחה אותו לצדה, כדי שתוכל להתאבד אם תוכניתו של האב תיכשל. לבסוף, לאחר התלבטות, אהבתה לרומיאו גברה עליה והיא בלעה את הנוזל.
בבוקר יום רביעי מצאה המטפלת את גופתה של יוליה על המיטה ובית קפולט החל בהכנות להלוויית בתם האהובה.
על אף שנראה היה כי תוכניתו של האב לורנצו עומדת להצליח, השליח ששלח למנטובה לא הצליח להגיע אל רומיאו. במקום זאת, באלטסאר, שליחו של רומיאו, הגיע כדי לבשר לאדונו על מותה של אהובתו. רומיאו סירב להאמין למשמע אוזניו עד שיראה את גופתה של יוליה במו עיניו, וכך הוא מיהר בחזרה לוורונה. לפני שהוא הגיע לעיר, עצר רומיאו וקנה לעצמו בקבוק של רעל – אם נכונה השמועה, אין טעם לחייו.
כשרומיאו הגיע אל אחוזת הקבר של יוליה, הוא נעצר על ידי פאריס שחשב שרומיאו הגיע כדי לחלל את קברה של יוליה. הוא התעמת עם רומיאו ונהרג תוך כדי הניסיון להגן על קברה של ארוסתו. כשרומיאו ראה את יוליה שוכבת מתה לפניו לבו נשבר והוא לגם את כל בקבוק הרעל, בתקווה להתאחד איתה במותו.
ברגע שבו שתה רומיאו מהבקבוק נכנס האב לורנצו אל החדר – אך הוא איחר את המועד. ברגע זה התעוררה יוליה, וגילתה את אהובה רומיאו שוכב מת לצדה. היא הרימה את בקבוק הרעל וקירבה אותו לשפתיה, אך הבקבוק היה ריק לגמרי. לאחר שנישקה את רומיאו בתקוות שווא שנשאר מעט רעל על שפתיו, היא דקרה את עצמה בחזה עם פגיונו של רומיאו ומתה.
מקום התרחשות העלילה
עריכהבין מעריצי המחזה יש המאמינים שהמרפסת שבה התוודו רומיאו ויוליה על אהבתם היא המרפסת המוצגת לתיירים בוורונה, ב־Via Cappello 23 בחזיתו של בית מן המאה ה־13. עם זאת, במחזה לא מוזכרת אותה מרפסת. עיון בסצנה הרלוונטית (מערכה שנייה, סצנה שנייה) מגלה שמדובר בחלון.
הפקות תיאטרון של המחזה
עריכההפקות תיאטרון של המחזה בישראל
עריכהעיבודים למחזה
עריכה- מחזהו של שייקספיר נתן השראה ליוצרים רבים אחרים אשר עיבדו אותו לקולנוע, אופרות, שירים ויצירות מוזיקליות אחרות ומחזות. בין העיבודים הבולטים ניתן למנות את יצירתו המוזיקלית של פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, סרטו של פרנקו זפירלי מ-1968 וסרטו של באז לורמן מ-1996. גם המחזמר "סיפור הפרברים" של ליאונרד ברנשטיין הוא למעשה עיבוד למחזה המקורי של שייקספיר.
בין העיבודים בשפה האנגלית נמנים אלה:
- המחזה נתן השראה לשיר המפורסם של להקת דייר סטריטס romeo and juliet.
- בשנת 2006 יצא סרט האנימציה האמריקני "רומיאו ויוליה: חתום בנשיקה", שבו היריבות הן בין חמולות של כלבי ים
- בשנת 2007 שודרה הטלנובלה הארגנטינאית "Romeo y Julieta" (רומיאו ויוליה) המבוססת על המחזה של ויליאם שייקספיר. התוכנית שודרה בישראל ובדרום אמריקה ובמקומות רבים בעולם.
- בשנת 2019 עלה בוסט אנד המחזמר & ג'ולייט העוסק בשאלה מה היה קורה אילו יוליה לא הייתה מתה בסוף המחזה.[11] בשנת 2022 המחזמר עלה בברודוויי.[12]
בשפה העברית קיימים העיבודים הבאים למחזה:
- התרגום והעיבוד הראשון של המחזה נעשה על ידי יצחק סלקינסון, בשנת 1878. תרגום זה יצא לאור שוב במהדורה חדשה ב-2015[13].
- בשנת 1974 כתב אפרים קישון פארודיה על המחזה - "הו, הו יוליה", שעוסקת בשאלה כיצד היו נראים חיי הנישואים של רומיאו ויוליה אלמלא מתו.
- .עיבוד טלוויזיוני למחזה נעשה בתוכנית "כל העולם במה" ששודר בערוץ הילדים.
- מערכון מפורסם של שלישיית פרוזק עוסק ברומיאו ויוליה. המערכון מחולק לשני חלקים: בחלקו הראשון הבמאי (אופיר לובל) מנדב שני אנשים מהקהל (יובל סמו ושלומי קוריאט) ומתדרך אותם, ובחלקו השני מוצג המחזה עצמו, אשר אינו דומה כלל למחזה השייקספירי, כשהבמאי בתפקיד המספר.
- בתוכנית "יצפאן" שיצאה בין השנים 1998–1999 בערוץ 2, בזכיינית "רשת" הוצג מערכון המבוסס על סצנת המרפסת של יוליה.
- באלבומו של אביב גפן "לילות לבנים" ישנו שיר שנקרא רומיאו ויוליה המדבר על זוגיות והתאבדות.
- העלילה של "פרי סטייל פסטיגל" התבססה ברובה על "רומיאו ויוליה".
- באוקטובר 2024, הפקת "רומיאו ויוליה" בבימוי סאם גולד נפתחה בברודוויי בכיכובם של קיט קונור ורייצ'ל זגלר, והוצהר כי היא מיועדת לדור ה-Z.[14] ההצגה מלווה במוזיקה של ג'ק אנטונוף, כולל שירים חדשים כמו "Man of the House" בביצוע זגלר. ההפקה מבוצעת בתיאטרון Circle in the Square עם במה מעגלית, שעוצבה בדימוי של מועדון ריקודים עכשווי וכוללת תקליטן וריקודים מודרניים. קונור מגלם את רומיאו בסצנות יצירתיות, כולל עלייה למיטת יוליה במקום טיפוס על מרפסת, תוך שמירה על שפתו המקורית של שייקספיר.[15]
סצנות ואזכורים קצרים בפרקי טלוויזיה
עריכה- סצנת המרפסת מתוך המחזה הופיעה בתוכנית "הקומדי סטור", כשאת רומיאו מגלם צביקה הדר ואת יוליה מגלם אסף אשתר.
- סצנת המרפסת הוצגה בתוכנית "קריאת כיוון" בפרק שעסק בסיפורי אהבה על ידי שתי נשים שגילמו את הדמויות בהתאם.
- אחד מפרקי הסדרה "השלישייה" עסק במחזה, כשבמקום קרב חרבות בין שתי המשפחות, היה משחק כדורגל.
- בשנת 2003 בפרק האחרון של הטלנובלה "משחק החיים" הועלתה ההצגה רומיאו ויוליה בהשתתפותם של הדמויות של הסדרה בכיכובם של ליה ברגר (לירון ויסמן) ,ירון שר (גיא אריאלי), קובי גבע (ניר לוי) והניצבים של הסדרה.
- בשנת 2014 שודר פרק המבוסס על רומיאו ויוליה בסדרה "סברי מרנן", כשאת רומיאו ויוליה מגלמים גיבורי הסדרה בכיכובם של שי רוזן המשחק דביר בנדק ושני חסון המשחקת רותם אבוהב. את תפקיד הכומר מגלם הבדרן חיים אוסדון. באותה שנה עלה עיבוד של המחזה שביים אוסקרס קרסונובס מליטא, בו שתי פיצריות מתחרות, האהבה מבוטאת באמצעות בצק, ואילו הקמח מסמל את המוות[16].
- בשנת 2015 שודר פרק מהסדרה "הפיג'מות" שמדבר בקטע קצר ממנו על המחזה בו ימית סול היא יוליה ואילן רוזנפלד הוא רומיאו.
- בשנת 2021 שודר פרק מהסדרה "האחיין שלי בנץ"[דרושה הבהרה] בו כולו מדובר בעיוות מצחיק[דרושה הבהרה] של רומיאו ויוליה.
- בשנת 2022 שודר פרק בסדרה "בלאדי מורי" (עונה 1, פרק 9) ובו אלמנטים שונים סביב רומיאו ויוליה לכל אורכו.
- סצנת המרפסת הוצגה בסדרה "קסם של הורים" בפרק "מה ההבדל" שבו קוזמו הוא רומיאו וונדה היא יוליה.
- באחד הפרקים של "האופנוברים ממאדים" שעסק במחזותיו של שייקספיר, צ'רלי הייתה בתפקיד יוליה וויני בתפקיד רומיאו.
- באחד הפרקים של "ארתור" גילי הופיעה בקטע הפתיחה בתור יוליה, בהמשך לאותו פרק ארתור מספר לה בקצרה את המחזה.
- באחד הפרקים של "צעירי בוורלי הילס" הועלתה הפקה של "רומאו ויוליה".
לקריאה נוספת
עריכה- אברהם עוז, היצירה השקספירית, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2006, פרק ה - רומיאו ויוליה, חלום ליל קיץ: תבונה ורגש, עמ' 91-78.
קישורים חיצוניים
עריכה- מידע על רומיאו ויוליה בקטלוג הספרייה הלאומית
- רם ויעל (רומיאו ויוליה) מאת ויליאם שייקספיר בתרגומו של זלקינסון באתר פרויקט בן-יהודה
- רומיאו ויוליה, באתר "שקספיר – מימין לשמאל" - אוסף דן אלמגור
- Romeo and Juliet, הטקסט המלא (באנגלית) של מחזהו של שייקספיר
- ויליאם שייקספיר, רומיאו וג'ולייטה - קווארטו 1 ("הרע"), תרגום לעברית: דורי פרנס, באתר "שייקספיר ושות'"
- ויליאם שייקספיר, רומיאו וג'ולייטה - קווארטו 2 ("הטוב"), תרגום לעברית: דורי פרנס, באתר "שייקספיר ושות'"
- מלודי ברון, "רם, הו, רם! בשל מה אתה רם!", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 23.04.2018
- רומיאו ויוליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ויליאם שיקספיר (1564-1616.), רומיאו ויוליה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ד. ארבל, "רומיאו ויוליה" בתיאטרון הקאמרי, קול העם, 29 בנובמבר 1957
חיים גמזו, אמש בתיאטרון <<רומיאו ויוליה>>- ב<<קאמרי>>, הארץ, 21 בנובמבר 1957
רומיאו ויוליה - מאורע, למרחב, 15 בנובמבר 1957 - ^ ביקורות:
עדית זרטל, אחרי בכורה - מעמסה כבדה מדי, דבר, 30 באוקטובר 1975
שרגא הר-גיל, רומיאו ויוליה בחיפה, מעריב, 26 באוגוסט 1975 - ^ החלו הצגות "רומיאו ויוליה" בבאר־שבע, דבר, 7 במאי 1978
- ^ יעקב העליון, בחיפה עורכים ניסויים בהצגת רומיאו ויוליה, מעריב, 13 בינואר 1981
- ^ יואב בירנברג, רומיאו ויוליה יכולים לחכות, חדשות, 14 במרץ 1993
- ^ ההצגה יצאה למסע הופעות באירופה, וזכתה להופיע במשך כחודש ימים בפריז "תיאטרון דה לה וילט" (Théâtre Paris-Villette).
- ^ נתי אורנן, עכבר העיר ת"א, רומיאו ויוליה עושים שלישייה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2007
מיכל בעדני-בן שישו, עכבר העיר, ההצגה שתשבור לכם את הלב, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2007 - ^ ביקורות:
רוני אפרת, עכבר העיר, רומיאו ויוליה בקאמרי: שייקספיר גרסת הסופרנוס, באתר הארץ, 3 בינואר 2011
יובל בן עמי, עכבר העיר, רומיאו ויוליה: מלאת חן אבל חסרת עומק, באתר הארץ, 14 במרץ 2011
מיכאל הנדלזלץ, שייקספיר מאוכזב, באתר הארץ, 15 במרץ 2011
רון שוורץ, קריאת תיגר לסיפור מוכר, באתר גלובס, 18 במאי 2011 - ^ ביקורות:
מיכאל הנדלזלץ, "רומיאו ויוליה": יופי של אהבה עד מוות, באתר הארץ, 5 במרץ 2015
מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "רומיאו ויוליה": בידור בטעם קלאסיקה נצחית, באתר הארץ, 10 במרץ 2015
מיכאל הנדלזלץ, "רומיאו ויוליה": שייקספיר על אופנוע, באתר הארץ, 15 במרץ 2015
רון שוורץ, שייקספיר באפלה, באתר גלובס, 16 באפריל 2015 - ^ רומיאו ויוליה של הבימה והפילהרמונית, באתר "הבמה", 30 באוקטובר 2021
- ^ Miriam-Teak Lee to star as Juliet in new West End musical about Shakespeare's character, 2019-01-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ & Juliet, Playbill (באנגלית)
- ^ דן אלמגור, רם-רומיאו ויעל-יוליה חוזרים, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2016
- ^ David Rooney, ‘Romeo + Juliet’ Theater Review: Kit Connor and Rachel Zegler Shake up Shakespeare With Brat-Coded Attitude, The Hollywood Reporter, 2024-10-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Greg Evans, ‘Romeo + Juliet’ Broadway Review: Kit Connor And Rachel Zegler Take The Bard To A Proper Rave-Up, Deadline, 2024-10-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ מיכאל הנדלזלץ, "רומיאו ויוליה": שייקספיר בטעם פיצה, או להיפך, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2014