ויקיפדיה

אמה לדרר

היסטוריונית הונגרייה-יהודייה

אמה לדרר (בהונגרית: Lederer Emma; בודפשט, 30 ביוני 1897[1] – בודפשט, 12 באוקטובר 1977) הייתה היסטוריונית יהודייה-הונגרייה של ימי הביניים, ארכיונאית, פרופסור וראש מחלקה באוניברסיטה, דוקטור להיסטוריה (1952), חברת האקדמיה ההונגרית למדעים.

אמה לדרר
Lederer Emma
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 ביוני 1897
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בנובמבר 1977 (בגיל 80)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אטווש לוראנד (1923) עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק National Archives of Hungary, אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אמה לדרר נולדה במשפחה יהודית בבודפשט. אביה היה ד"ר איגנץ לדרר, עורך דין, ואמה הייתה אירמה לזרספלד. לדרר למדה היסטוריה ולטינית באוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) ולאחר מכן סיימה את הדוקטורט בהיסטוריה כלכלית בשנת 1923. בין השנים 1922–1944 הייתה מזכירת מחקר בבודפשט, אחר כך סגנית מנהל מרכז התרבות העממית בבודפשט. היא שרדה את השואה בבירת הונגריה ובין השנים 1945–1950 הייתה הארכיונאית של "הארכיון הלאומי של הונגריה". מייד אחרי מלחמת העולם השנייה, בשנת 1946, כשהוסרו המגבלות על היהודים, היא מונתה כמרצה בכירה במחלקה למדעי עזר להיסטוריה של אוניברסיטת אטווש לוראנד, משנת 1950 הייתה פרופסור מן המניין, מ-1952 הייתה הפרופסורית שעמדה בראש המחלקה במשך 17 שנים, וכן הייתה חברה בוועדה למדעי ההיסטוריה של האקדמיה ההונגרית למדעים. ביוזמתה החלו בהכשרה ארכיונית ובהוראת היסטוריוגרפיה. משנת 1945 כתבה עבודות על היסטוריה חברתית ועל היסטוריה פוליטית ולאחר מכן עסקה בהיסטוריוגרפיה. לדרר הייתה שותפה בכתיבת הכרך הראשון של ספר לימוד לאוניברסיטה בשם "ההיסטוריה של הונגריה" שיצא לאור בשנת 1957, וגם ערכה את ספר העזר בשנת 1964 של ספר הלימוד לחקר ההיסטוריה של הונגריה. בשנת 1967 קיבלה את מדליית ההנצחה של אריק מולנאר. על מותה דווח בשני היומונים החשובים ורבי התפוצה "נפסבדשאג" (Népszabadság) ו"אומה הונגרית" (Magyar Nemzet).[2]

עבודותיה העיקריות עריכה

  • מידות נפח הונגריית ישנות (Századok, 1923)
  • היווצרות מעמד התעשיינים ההונגרי הוותיק ביותר (Századok, 1928)
  • תולדות עסקאות כסף בימי הביניים בהונגריה 1000–1458 (1932)
  • ההיסטוריה התרבותית האוניברסלית (1935);
  • היווצרות החברה ההונגרית מהתיישבות המדיארים במרכז אירופה ועד 1918 (1947)
  • תפקיד הכנסייה בהונגריה בתקופת בית ארפאד (1949)
  • ראשיתו של הקפיטליזם התעשייתי בהונגריה (1952)
  • התפתחות הפיאודליזם בהונגריה (1959)
  • המדעיות של ההיסטוריה (1968)
  • תולדות היסטוריוגרפיה אזרחית הונגרית (1969)

פרסומיה עריכה

  • Historiográfiánk történetibb vizsgálatáért. Századok, 1955. (89. évf.) 1. sz. 103-106. old.
  • A történész-levéltáros képzés kérdései Magyarországon. Levéltári híradó, 1952. (2. évf.) 1. sz. 32-35. old.
  • A tatárjárás Magyarországon és nemzetközi összefüggései. Századok, 1952. (86. évf.) 2. sz. 327-363. old.
  • Az egyház szerepe az árpádkori Magyarországon. Századok, 1949. (83. évf.) 1-4. sz. 79-105. old.
  • 1848 centenáriuma a francia történeti irodalomban. Századok, 1948. (82. évf.) 1-4. sz. 353-363. old.
  • Komoróczy György: A magyar kereskedelem története. Budapest, 1942. (Kincsestár. A Magyar Szemle Társaság kis könyvtára, 61.). Századok, 1943. (77. évf.) 7-10. sz. 459-460. old.
  • Kalveram, Gertrud: Die Theorien von den Wirtschaftsstufen. Leipzig, 1935. (Frankfurter wissenschaftliche Studien, 1.) Századok, 1939. (73. évf.) 1-3. sz. 104-105. old.
  • Weber, Alfred: Kulturgeschichte als Kultursoziologie. Leiden, 1935. Századok, 1937. (71. évf.) 4-6. sz. 247-249. old.
  • Sinkovics István: A magyar nagybirtok élete a XV. század elején. Budapest, 1933. (Tanulmányok a magyar mezőgazdaság történetéhez, 8.). Századok, 1935. (69. évf.) 1-3. sz. 112-113. old.
  • Bártfa város vászonszövő üzeme a XV. században. A Gróf Klebelsberg Kuno Magyar Történetkutató Intézet évkönyve, 1934. 4. évf. 150-158. old.
  • Spangenberg, Hans: Territorialwirtschaft und Stadtwirtschaft. Ein Beitrag zur Kritik der Wirtschaftsstufentheorie. München, Berlin, 1932. (Historischen Zeitschrift. Beiheft 24.). Századok, 1934. (68. évf.) 1-3. sz. 102-104. old.
  • A legújabb gazdaságtörténeti irodalom problémái. Századok, 1933. (67. évf.) 1-3. sz. 14-37. old.
  • La fin du moyen âge. La désagrégation du monde médiéval, 1285-1453. Paris, 1931. (Peuples et civilisations, histoire générale) ; Bémont, Charles, Doucet, Roger: Histoire de l'Europe au moyen âge, 1270-1493. Paris, 1931. Századok, 1932. (66. évf.) 4-6. sz. 241-242. old.
  • Kraus, J. B.: Scholastik, Puritanismus und Kapitalismus. Eine vergleichende dogmengeschichtliche Übergangsstudie. München, Leipzig, 1930. Századok, 1931. (65. évf.) 7-8. sz. 310-312. old.
  • Bechtel, Heinrich: Wirtschaftsstil des deutschen Spätmittelalters. Der Ausdruck der Lebensform in Wirtschaft, Gesellschaftsaufbau und Kunst von 1350 bis 1500. München, Leipzig, 1930. Századok, 1931. (65. évf.) 7-8. sz. 313-315. old.
  • Brunner, Otto: Die Finanzen der Stadt Wien von den Anfängen bis ins 16. Jahrhundert. 1929; Sailer, Leopold: Die Wiener Ratsbürger des 14. Jahrhunderts. 1931. (Studien aus dem Archiv der Stadt Wien, 1-2., 3-4.). Századok, 1931. (65. évf.) 9-10. sz. 433-438. old.
  • A legrégibb magyar iparososztály kialakulása. Történelmi szemle, 1977. (20. évf.) 3-4. sz. 653. old.
  • Marczali Henrik helye a magyar polgári történettudományban. Századok, 1962. (96. évf.) 3-4. sz. 440-469. old.
  • Domanovszky Sándor (1877-1955): nekrológ. Századok, 1955. (89. évf.) 3. sz. 522-523. old.
  • Beszámoló a Német Demokratikus Köztársaság levéltárügyének egyes kérdéseiről. Levéltári híradó, 1954. (4. évf.) 3-4. sz. 132-136. old.
  • A legrégibb magyar iparososztály kialakulása: 1. közlemény. Századok, 1928. (62. évf.) 1-3. sz. 492-528. old.
  • A legrégibb magyar iparososztály kialakulása: 2. közl., vége. Századok, 1928. (62. évf.) 4-6. sz. 633-645. old.
  • Georg von Below: Territorium und Stadt. Aufsätze zur deutschen Verfassungs-, Verwaltungs-, und Wirtschaftsgeschichte. Zweite, wesentlich veränderte Aufl. München, Berlin, 1923. Századok, 1926. (60. évf.) 7-8. sz. 756-759. old.
  • Altungarische Hohlmasse: 1. theil. Századok, 1923. (57. évf.) 1-6. sz. 12-14. old.
  • Régi magyar űrmértékek (I. közlemény). Századok, 1923. (57. évf.) 1-6. sz. 123-157. old.
  • Régi magyar űrmértékek (II. közlemény). Századok, 1923. (57. évf.) 7-10. sz. 305-326. old.

לקריאה נוספת עריכה

  • Gerics János – Bertényi Iván: Léderer Emma születésének centenáriumán. Magyar tudomány, 1997. (42. (104.) köt.) 11. sz. 1394-1395. p.
  • Gerics József: In memoriam Emma Lederer. Annales Universitatis Scientiarum Budapestinensis de Rolando Eötvös Nominatae. Sectio historica, 1978. 19. tom. 319-320. p.
  • Lederer Emma műveinek bibliográfiája. Történelmi szemle, 1977. (20. évf.) 3-4. sz. 677-682. p.
  • Szokolay Katalin: Léderer Emma: A magyar polgári történetírás rövid története. Társadalmi szemle, 1970. (25. évf.) 3. sz. 95-97. p.
  • Bónis György: Szöveggyűjtemény Magyarország történetének tanulmányozásához. I. rész, 1000-től 1526-ig. Szerk. Lederer Emma. A szemelvényeket összeáll., jegyzetekkel és apparátussal ellátták Bertényi Iván, Bolla Ilona, Gerics József, Molnár József, Rottler Ferenc. Budapest, 1964. Századok, 1966. (100. évf.) 1. sz. 166-172. p.
  • Bogyay Tamás: Kétféle őstörténetírás [László Gyula: Őstörténetünk legkorábbi szakaszai – a finnugor őstörténet régészeti emlékei a Szovjetunióban; Elekes Lajos, Lederer Emma, Székely György: Magyarország története. Az őskortól 1526-ig c. könyvről]. Új látóhatár, 1962. (5. (13.) évf.) 4. sz. 367-374. p.
  • Nemes Dezső: Léderer Emma: Az ipari kapitalizmus kezdetei Magyarországon. Társadalmi szemle, 1952. (7. évf.) 12. sz. 1308-1315. p.
  • Mérei Gyula: Lederer Emma: A magyar társadalom kialakulása a honfoglalástól 1918-ig. Budapest, 1947. Századok, 1947. (8. évf.) 1-10. sz. 244-250. p.
  • A magyar polgári történetírás útja: Lederer Emma könyvéről. Világosság, 1971. (12. évf.) 1. sz. 49-51. p.
  • Molnár Erik: Lederer Emma: A magyar társadalom kialakulása. Társadalmi szemle, 1947. (2. évf.) 7-8. sz. 590-592. p.
  • Komoróczy György: Lederer Emma: Egyetemes művelődéstörténet. Budapest, 1935. Századok, 1937. (71. évf.) 1-3. sz. 119. p.
  • Holub József: Lederer Emma: A középkori pénzüzletek története Magyarországon, 1000-1458. Budapest, 1932. Századok, 1936. (70. évf.) 9-10. sz. 437-442. p.
  • Sziklay László: Léderer Emma: Egyetemes művelődéstörténet. Szabolcs-Szatmár-Beregi szemle, 1935. 8. sz. 283-284. p.
  • Sziklay László: Léderer Emma: Egyetemes művelődéstörténet. Szabolcsi szemle, 1935. (2. évf.) 8. sz. 283-284. p.
  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái. Bp., Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete, 1939-2002. 7. kötettől sajtó alá rend. Viczián János.
  • Magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Benedek Marcell. Bp., Akadémiai Kiadó, 1963-1965.
  • Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
  • Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
  • Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.
  • Új magyar lexikon. Bp., Akadémiai Kiadó, 1959-1962.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Születési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári születési akv. 1918/1897. folyószáma alatt".
  2. ^ Lederer Emma. Nekrológ. Petőfi Irodalmi Múzeum. .
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אמה_לדרר&oldid=34586502"