אמונה בסיסית
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
אמונות בסיס (הנקראות גם אמונות בסיסיות) הן, תחת התפיסה האפיסטמולוגיות המכונה "יסודות פילוסופים", אחת האקסיומות של מערכת האמונות.
קטגוריות של אמונות עריכה
תורת ההכרה קובעת כי לכל האמונות חייבת להיות הצדקה כדי להאמין, אמונות בסיס מחולקות לשתי קטגוריות:
אמונות שהן מבוססות כראוי, בכך שהן אינן תלויות בהצדקה של אמונות אחרות, אלא במשהו מחוץ לתחום האמונה.
אמונות הנובעות מאמונה בסיסית אחת או יותר, ולכן תלויות באמונות בסיסיות לגבי תוקפן.
הסבר עריכה
בתורת ההכרה הקלאסית, האמונות מוחזקות כאמונות בסיס אם הן אקסיומות מבונות מאליהן, או שהן ניכרות בחושים (אמפיריציזם)[2].
דוגמה לאקסיומה היא האקסיומה של רנה דקארט, ("אני חושב, משמע אני קיים"). אמונות הן כאלה שאפשר להאמין בלי שיוכחו כבלתי אפשריות. האמונות בסיס על ידי החושים, טען דקארט, לא בסיסיות כי כל החוויה החושית שלנו יכולה להיות אשליה.
- קית לרר כינה את "היסודות המתונים" בתור "יסודות לא יציבים" שנשמרת החלוקה בין אמונות באופן שקשור להסקת מסקנות לבין אמונות שאינן קשורות להסקת מסקנות אך הדרישה של "חוסר תקנה" יורדת. לטענתו הדבר מאפשר לחושים להיות בסיס אמונה למרות האפשרות שלהם לטעות[4].
- לפי הבניה המנטלית אמונות בסיסיות, כדי להיחשב אמונות בסיסיות צריכות להיות סבירות ועקביות עם השקפת עולם רציונלית.
נוגדי האפיסטמולוגיה דוחים את תורת ההכרה ואת האפשרות של אמונות בסיסיות להתקבל מבחינה רציונלית מיכוון שאינן מוכחות מבחינה מדעית[5].
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ World Christian Database Gordon–Conwell Theological Seminary Centre for the Study of Global Christianity
- ^ אמונה ורציונליות, אלווין פלנטינגה, 1983
- ^ אמונה ורציונליות, לונדון: אלווין פלנטינגה, 1983, עמ' 58-59
- ^ "זה הגיוני לאנשים להאמין במה שהם חווים לפי החושים, לכן אמונות כאלו מתקבלות כאמונה בסיסית".[1](קית לרר') מתוך הארכיון
- ^ ג. הנזי ז. צלדרס, מילון קולומביה ביקורות ספרותיות ותרבויות מודרניות, עמ 100.