אנדראש בלצו

אנדראש בלצו
Balczó András
לידה	16 באוגוסט 1938 (בן 86); קונדורוש, הונגריה
מידע כללי
מדינה	הונגריה
משקל	73 ק"ג
גובה	1.81 מטרים
בן או בת זוג	Mónika Császár
ספורט
ענף ספורט	קרב חמש מודרני
הישגים
פרסים והוקרה	צלב המפקדים של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית (1994); אזרחות כבוד של בודפשט (2011); האתלט הלאומי (2004); פרס המורשת ההונגרית (1996); אזרחות כבוד של נירג'האזה (1991); בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו ;
	מאזן מדליות
קרב חמש מודרני
מתחרה עבור הונגריה
המשחקים האולימפיים
אליפות העולם בקרב חמש מודרני

אנדראש בלצו (בהונגרית: Balczó András; קונדורוש, 16 באוגוסט 1938) הוא ספורטאי הונגרי בעבר, אלוף אולימפי (רומא 1960, מקסיקו סיטי 1968 ומינכן 1972) בקרב חמש מודרני, זוכה ב-5 מדליות אולימפיות מהן 3 זהב. הוענק לו תואר "ספורטאי האומה". בלצו נחשב לאחד הספורטאים הטובים בהיסטוריה בקרב חמש מודרני.

ביוגרפיה

אנדראש באלצ'ו היה בן שנה וחצי כשאביו, כומר לותרני, הועבר לעיר נירג'האזה, שם הוא בילה את ילדותו. בשנת 1955, בתחרות ארצית גילה אותו פרנץ בנדק, את הילד הרזה, אז היה בן 17. בסיום הלימודים של אנדראש ובהסכמת הוריו, לקח אותו בנדק לבודפשט, שם הפך לספורטאי ב-Csepel SC.

בנדק לא התאכזב. ב-1957 צוות הקרב שלוש שלו היה אלוף המדינה. ב-1958 סיים במקום השישי בגביע העולם ושנה לאחר מכן זכה במדליית כסף. הכישרון שלו היה מדהים ביחד עם כוח הרצון. בשנת 1960 היה חבר בנבחרת האולימפית ברומא, וסיים במקום הרביעי בתחרות האישית. באליפות העולם ב-1961 זכה במדליית ארד, ב-1962 סיים במקום הרביעי. הוא היה אלוף עולם אישי ב-1963, 1965, 1966, 1967 וב-1969. הוא היה חבר בנבחרת המנצחת באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968), עם מדליית כסף אישית. למעט 1969, הוא היה חבר בנבחרת ההונגרית המנצחת עם פרנץ טרק ואיסטוואן מונה. באליפות העולם בשנת 1970 זכה בכסף אישי ובזהב בקבוצתי. הוא היה האלוף האישי של אולימפיאדת מינכן (1972) ומדליית כסף בקבוצתי. הוא זכה באליפות הונגריה שמונה פעמים בתחרות האישית ושש פעמים בקבוצתית. פרנץ קושה עשה סרט על הקריירה שלו ב-1976 בשם "שליחות". הסרט היה להיט גדול בבתי הקולנוע. ב-1966, 1969 וב-1970 נבחר לספורטאי השנה בהונגריה .

מאחר שלא הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית (MSZMP) ואף העביר ביקורת חמורה על המשטר הקומוניסטי בסרט הפורטרט שלו, התגלגלו מכשולים בקריירה שלו כמנהיג ספורט; ספורטאי הקרב חמש מספר אחד בעולם חיכה עשר שנים עד שהתבקש למלא את תפקיד הקפטן הפדרלי, ועד אז, כדי להישאר קרוב לקרב חמש, הוא היה רוכב על סוסים באורווה של מועדון הקרב חמש תמורת שכר נמוך מאוד.^[1]

בינתיים, השיג שני תארים במכללה לחינוך גופני (מאמן סיוף, פנטאתלון), אחר כך השלים את כל ההכשרה האפשרית הדרושה לניהול נבחרת קרב החמש ההונגרית.

הוא פרש מספורט פעיל ב-1973. מכיוון שלא העניקו לו את התמיכה שהגיעה לו הוא הפך לרוכב סוסים בפיקוח הלאומי על גידול סוסים. עיתונאי הספורט שאנדור דוד כתב עליו את ספרו בשם "בלצו". הוא חבר בחבר הנאמנים של קרן טרנסילבניה הבינלאומית. הוא אינטלקטואל עצמאי מאז 1983.

יחד עם אשתו, מוניקה צ'אסאר, מדליסטית ארד באולימפיאדת מינכן, הם גידלו את 12 ילדיהם באהבה ובשלווה בביתם בבודקסי, אותו בנה אנדראש בלצו בעצמו. הוא הפך לאב לראשונה בגיל 38.

מאז סרטו "שליחות", הוא פגש אנשים יותר מ-2,500 פעמים, נתן הרצאות וסיפר חוויות על הקריירה שלו.

בשנת 2004 נבחר ל"ספורטאי האומה". על אף שלא הופיע לטקס הענקת הפרס במחאה על מדיניות ההפלות של "הממשלות חילופי המשטר",^[2] הוא קיבל את הפרס - ואת התמלוגים הנלווים - ואמר שאינו רוצה להעליב את האומה. ב-2011 הפך לאזרח כבוד של בודפשט.^[3]

אחיו

אחותו, אדית הייתה קרמיקאית ונפטרה ב-2010.
אחותו, אילדיקו היא מהנדסת.
אחיו הצעיר, זולטאן הוא מהנדס חשמל ופוליטיקאי. מ-1998 עד 2002 הוא היה חבר במפלגה הימנית רדיקלית MIÉP, מ-2010 עד 2014 היה חבר פרלמנט מטעם יוביק ואחד מסגני הנשיא של הפרלמנט. הוא היה חבר בפרלמנט האירופי מטעם יוביק מ-2009 עד 2010 ומ-2014 עד 2019.