אנדראש וארקוני
אנדראש וארקוני (בהונגרית: Várkonyi András; גיור, 12 במרץ 1926 – בודפשט, 21 בנובמבר 1977) היה עיתונאי, עורך עיתון, מנחה טלוויזיה יהודי-הונגרי.
לידה |
12 במרץ 1926 גיור, הונגריה |
---|---|
פטירה |
21 בנובמבר 1977 (בגיל 51) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
השכלה | אוניברסיטת אטווש לוראנד (1962) |
ביוגרפיה
עריכהאנדראש וארקוני נולד במשפחה יהודית ובשל יהדותו נבצר ממנו להמשיך בלימודיו, לכן עבד כשוליית רצען ועבודות עור אמנותיות בבודפשט עד 1944, אז גורש למחנה ריכוז. הוריו ניספו בשואה. הוא הצליח לשרוד ובין השנים 1945-1950 שירת בכוחות המזוינים בהונגריה ולאחר מכן הפך לעובד במפלגה. משנת 1953 היה חבר מערכת בעיתון "נוער חופשי" (Szabad Ifjúság), ומשנת 1957 עבד בשידורי הרדיו ההונגרי לחו"ל. בשנת 1962, סיים את לימודיו בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת אטווש לוראנד וקיבל גם תעודת הוראה. משנת 1964 היה כתב השבועון טיקר (Tükör) שפירושו בהונגרית "מראה" ולאחר מכן, מייסוד היומון "עיתון הונגרי" Magyar) Hírlap), היה העורך של היומון. רבים מדיווחיו ומכתביו העיתונאיים וכן ביקורותיו הופיעו בשני העיתונים הללו גם יחד. משנת 1972 ועד מותו, היה העורך הראשי של התוכנית הפוליטית השבועית של הטלוויזיה ההונגרית.
ריכוז מקומות עבודתו:
- חברת השקעות בבנייני ציבור (1950)
- מפלגת העובדים ההונגרית (1952-1951)
- משרד החינוך (1953-1952)
- חברת הוצאת עיתוני נוער (Szabad Ifjúság)
- הרדיו הונגרי (1964-1958)
- חברת הוצאת עיתוני חדשות Magyar) Hírlap) (1968-1964))
- חברת הוצאה לאור של כתבי עת (1972-1968)
- הטלוויזיה ההונגרית (1977-1972)
וארקוני הובא למנוחות בבית הקברות פרקשרט בבודפשט.[1] ילדיו הם יודית וארקוני ופטר וארקוני.
פרסים והוקרה
עריכה- מדליית מסדר העבודה דרגת כסף (1969)
- פרס הרמה (1972)
- שבח שר הפנים (1969)
- שבח שר המשפטים (1970)
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- נתוניו במאגר המוזיאון הספרותי פטפי
- Búcsú Várkonyi Andrástól (1977. december 1.) Új Élet, 32. évfolyam, 23. szám (פרידה מאנדראש וארקוני ב"אוי אילט" העיתון של יהדות הונגריה)
- Elhunyt Várkonyi András (1977. november 22.) Magyar Hírlap, 10. évfolyam, 274. szám, 1. oldal (נפטר אנדראש וארקוני)
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי ISBN 963-05-2500-3
הערות שוליים
עריכה- ^ "Hamvasztás utáni búcsúztatása..." Népszabadság. 1977-11-24. p. 8.