אנדרה וייל

מתמטיקאי צרפתי

אנדרה וייל (צרפתית: André Weil; השם נהגה בצרפתית: אנדרה וֵיי;‏ 6 במאי 1906 - 6 באוגוסט 1998) היה מתמטיקאי יהודי צרפתי-אמריקאי. אחד מהחברים המייסדים של קבוצת בורבאקי. אחיה של הפילוסופית סימון וייל.

אנדרה וייל
André Weil
אנדרה וייל
אנדרה וייל
לידה 6 במאי 1906
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוגוסט 1998 (בגיל 92)
פרינסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים צרפת, ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות פרינסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ז'אק אדמר, אמיל פיקאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Peter Swinnerton-Dyer, Frank Douglas Quigley, Norman Tyson Hamilton, David Hertzig, William Lind Hoyt, Martin Segal, Arnold S. Shapiro, Pierre Cartier, Harley Flanders, William Alvin Howard, Teruhisa Matsusaka, Alexandre Augusto Martins Rodrigues עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים (1944, 1952)
  • מדליית ברנרד על שירות ראוי לשבח למדע (1980)
  • חבר זר של החברה המלכותית (1966)
  • Prix Francoeur (1935)
  • פרס לאורי פ. סטיל (1980)
  • פרס קיוטו למדעים בסיסיים (1994)
  • פרס וולף במתמטיקה (1979)
  • Cours Peccot (1932) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Sylvie Weil עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות יהודי
תרומות עיקריות
פיתח את הגאומטריה האלגברית האריתמטית, הוכיח את חסמי לאנג וייל לעקומים, ניסח את השערות וייל, והיה ממייסדי קבוצת בורבאקי.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

צרפתעריכה

וייל נולד בפריז בשנת 1906 למשפחה יהודית, אך חונך כאגנוסטי (חסר דת). משפחתו של וייל הייתה במקור מחבל אלזס, אולם עם סיפוחו של החבל על ידי גרמניה ברחה המשפחה לפריז. וייל רכש את השכלתו בין השאר בפריז, (באקול נורמל סופרייר) וברומא כאשר אחד ממוריו היה ז'אק אדמר. בשנת 1928 קיבל תואר דוקטור. משנת 1935 החל וייל, כחלק מקבוצה של מתמטיקאים צרפתים, לפרסם סדרה של ספרים שעסקו בהצגה קפדנית של המתמטיקה המודרנית תחת שם העט ניקולא בורבאקי. המשימה שנטלה על עצמה קבוצת בורבאקי הייתה לבסס את המתמטיקה על תורת הקבוצות, תוך הקפדה על פורמליות של ההוכחות המתמטיות.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברח וייל הפציפיסט לפינלנד על מנת להתחמק מגיוס לצבא הצרפתי. בפינלנד נעצר באשמת ריגול, והיה נתון בסכנה של הוצאה להורג. לבסוף, בזכות התערבותו של המתמטיקאי רולף הרמן נבנלינה, הוחלף עונשו בגירוש לצרפת. וייל נכלא לזמן מה עם חזרתו לצרפת והיה נתון בסכנה רבה בשל עמדותיו הפציפיסטיות, מוצאו היהודי וקישורו המשפחתי לפילוסופית סימון וייל, אחותו הצעירה. וייל התגייס לצבא הצרפתי במטרה להגן על עצמו ולהשתחרר ממעצרו, ובהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו ברח לארצות הברית.

ארצות הבריתעריכה

בארצות הברית לימד באוניברסיטת שיקגו. לאחר מכן הצטרף לשורות המכון למחקר מתקדם בפרינסטון, שם כיהן כחבר סגל עד לפרישתו בשנת 1976. בשנת 1979 זכה בפרס וולף למתמטיקה, אותו חלק עם ז'אן לרה.

לווייל הייתה השפעה רבה על המתמטיקה במהלך המאה ה-20, כחלק מהיותו חבר בקבוצת בורבאקי. בנוסף תרם רבות לענפי תורת המספרים והאלגברה המופשטת. בתורת המספרים ידועה תרומתו לפיתוחה של השערת טניאמה-שימורה, שהוכחה חלקית שלה על ידי אנדרו ויילס הביאה להוכחה של המשפט האחרון של פרמה.

ב-1994 קיבל ביפן את פרס קיוטו במתמטיקה על תרומתו לאנושות בתחום זה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנדרה וייל בוויקישיתוף