פתיחת התפריט הראשי

אנדרה סרבנסקי

מלחין הונגרי

קורות חייםעריכה

בשנת 1922 החל סרבנסקי ללמוד נגינה בקלרנית באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. הוא ניגן במספר תזמורות ולאחר מכן שב ללמוד באקדמיה. הוא עבד ברדיו ההונגרי, היה אחראי על ניהול תזמורות ברדיו, ולאחר מכן לימד תאוריה באקדמיה למוזיקה. יצירותיו הראשונות שזכו לתשומת לב ציבורית נוצרו בסוף שנות השלושים - יצירות לרביעיית מיתרים. יצירותיו הושפעו מיצירותיהם של בני זמנו, זולטאן קודאי ובלה בארטוק.

בתקופת מלחמת העולם השנייהעריכה

בעת לימודיו האקדמיים הכיר סרבנסקי יהודייה בשם אווה בירו, לימים סלוט. לאחר פלישת הגרמנים להונגריה במרס 1944 נחלץ סרבנסקי לעזרתה של בירו, למרות שלא היו חברים קרובים. באוקטובר 1944 נכלאה בירו במחנה לעבודת כפיה בעיבורי בודפשט. בירו הצליחה להעביר לסרבנסקי מידע על מקום הימצאה ועל מצבה. סרבנסקי הצליח לכתוב לה, ולהעביר לה מכתב שסיפק לה הגנה חלקית. מכתב זה הציל אותה מהשילוח של יחידתה לרייך הגרמני והיא נותרה במחנה כשיחידתה יצאה לצעדת מוות לכיוון הגבול האוסטרי.

בירו עברה לבודפשט ונקלטה בבית שהשתייך לשגרירות השווייצרית ועל כן זכה להגנה לפי החוק הבינלאומי. למרות זאת יום אחד פרצו אנשי צלב החץ לבית ותקפו את יושביו היהודים. בירו נמלטה ופנתה לסרבנסקי בבקשת עזרה. הוא לקח אותה לביתו בבודה ובני משפחתו קיבלוה ללא היסוס. אחד מבני המשפחה נתן לה תעודות זהות מזויפות. כמו כן סיפק סרבנסקי מזון ותרופות לארז'בט פרגר (Erzsébet Práger), אשת חברו היהודי, שילדה תינוק באוקטובר 1944. הוא זייף תעודות זהות לפיהן פרגר הייתה אשתו וכך הציל אותה מגירוש. כשהוברר שבעלה של פרגר נספה, נשא סרבנסקי את פרגר לאישה ואימץ את בנה גֱ'רג' (György).

לאחר המלחמהעריכה

בשנת 1948 מונה סרבנסקי למשרת פרופסור לקומפוזיציה באקדמיה למוזיקה. משנות ה-50 החל לחבר יצירות גדולות, אחת מהן - קונצ'רטו לתזמורת לזכר אטילה יוז'ף, בהשראת יצירתו של יוז'ף ותוך ציטוט ממנה. יצירתו מתקופה זו ועד שנות השישים מעידה על עניין הולך וגובר בסריאליזם. ביצירה שחיבר בשנת 1963 מופיע מחנה אושוויץ בתור נושא מרכזי. שני אחיו, פטר וינו, הם כנרים, ואחייניתו ולריה היא פסנתרנית.

הכרה והנצחהעריכה

בשנת 1998 הוכר סרבנסקי בתור חסיד אומות העולם על ידי יד ושם.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנדרה סרבנסקי בוויקישיתוף