אנדרטת נצר אחרון

אנדרטה מאת מיכה אולמן

"אנדרטת נצר אחרון" היא אנדרטה שהוקמה בהר הרצל בירושלים בשנת 2004 לזכר העולים ניצולי השואה, שהגיעו לישראל ממחנות ההשמדה, ולאחר גיוסם לצה"ל ב-1948 נפלו בקרבות מלחמת העצמאות מבלי להותיר אחריהם שאירים (שכן בני משפחתם הושמדו בשואה). האנדרטה בנויה מאבן גיר חברונית, גובהה 116 ס"מ, רוחבה 302 ס"מ ועומקה 300 ס"מ. מספר המונצחים באנדרטה הוא 144.[1]

אנדרטת נצר אחרון
מידע כללי
סוג פסל עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם העולים ניצולי השואה שנפלו בקרבות מלחמת העצמאות
כתובת הר הרצל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הר הרצל, ירושלים שבישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–2004
תאריך פתיחה רשמי 2004 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה אבן גיר עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר מיכה אולמן
מידות
רוחב 302 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 116 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′26.87″N 35°10′42.39″E / 31.7741306°N 35.1784417°E / 31.7741306; 35.1784417
(למפת ירושלים רגילה)
 
אנדרטת נצר אחרון
אנדרטת נצר אחרון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיאור

עריכה

האנדרטה, פרי יצירתו של הפסל הישראלי מיכה אולמן, עוצבה בצורה של בית עשוי אבן גיר, אשר התפרק והתמוטט. חלקו העיקרי נפל לצד אחד, וחזית הבית ובה פתח הדלת נפלה לכיוון האחר, והיא מונחת על הקרקע בהמשך למבנה. על החזית חקוקים שמות הנופלים. מוטיב הבית, השכיח ביצירותיו של אולמן,[2] יוצר סמליות של תלישות וזיכרון, המתבטאים בעקירת הבית ממקומו ובקריעת הדופן. בסמוך לאנדרטה קבוע על לוח אבן הכיתוב:

"יד זיכרון לחללי נצר אחרון
שנפלו במערכות ישראל

הבית שהיה שם - ואיננו.
הבית שיכלו לבנות פה - ולא יקום.
הם היו נצר אחרון לביתם - ואינם."

היסטוריה

עריכה

האנדרטה הוקמה ביוזמת היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון ונחנכה ב-22 באפריל 2004 בסופו של השביל המחבר, העולה מהכניסה הראשית של יד ושם אל הר הרצל.

על הוגה מפעל "נצר אחרון" כתב דברים משה אורן[3]:

"קודם למפעל נצר אחרון הייתה הנצחתם של חללים ניצולי שואה שאין להם שארים מפעלו האישי של יהודה שטרנפלד,[4] אזרח מן השורה שמסירותו ועקשנותו הבלתי-נלאית הביאו בין היתר להקמת אנדרטת 'משֶבֶר לתקווה' ביער המגינים סמוך ללטרון..."

האנדרטה היא חלק מפרויקט של היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון ושל יד ושם לאיתור והנצחה של חיילי צה"ל ניצולי שואה שהיו נצר אחרון למשפחתם בגולה, שעלו לארץ ונפלו במלחמות ישראל מבלי שזכו להקים דור המשך לבני משפחתם. יוזם האנדרטה ומפעל הזיכרון לחללי נצר אחרון היה משה אורן, בתפקידו כראש תחום מפעלי הנצחה במשרד הביטחון. בשנת 2006 נחנכה "כיכר נצר אחרון" בעיר רעננה.[5]

אנדרטת נצר אחרון מופיעה על בול יום הזיכרון ה'תשס"ה.[6]

גלריה

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אנדרטת נצר אחרון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אתר יד ושם
  2. ^ ראו: צלמונה, יגאל, שעון חול, עבודתו של מיכה אולמן, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2011.
  3. ^ מפעל זיכרון "נצר אחרון", באתר "יזכור"
  4. ^ על שטרנפלד, באתר יד ושם
  5. ^ רעננה חונכת כיכר זיכרון כחלק ממיזם "נצר אחרון", באתר ynet, 1 במאי 2006.
  6. ^ מידע על בול יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשס"ה, באתר התאחדות בולאי ישראל