שאיר
שאיר הוא קרוב משפחה של אדם הנותר בחיים לאחר מותו של אדם זה, כולל מי שנולד לו לאחר מותו. חוקים וכללים שונים מקנים זכויות, כספיות ואחרות, לשאירים, וכן חלות על השאירים חובות מסוימות.
בישראל עריכה
אחדים מחוקי מדינת ישראל מקנים זכויות לשאירים:
- חוק הירושה קובע את השאירים היורשים את עזבונו של אדם שלא הותיר אחריו צוואה. ראשונים בסדר הירושה הם בן זוגו וילדיו של המנוח, ובהיעדרם עוברת הזכות להוריו, ובהיעדרם - להורי הוריו.
- בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, שאירים זכאים לתשלום של קצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי. שאירים אלה כוללים אלמנה, אלמן העומד במבחן הכנסה, יתומים עד גיל 18 ובתנאים מסוימים, כגון לימודים או שירות בצה"ל, גם יתומים עד גיל 24.[1] כאשר המנוח נפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה, זכאים שיריו לגמלת תלויים (קצבה או מענק), וילדיו המקבלים קצבת תלויים ומקדישים זמנם ללימודים זכאים גם לדמי מחיה.[2] אלמנים ואלמנות הזכאים לקצבת שאירים או שבן זוגם נפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה זכאים בתנאים מסוימים גם להכשרה מקצועית.
- חוק שירות המדינה (גמלאות) מקנה זכות לפנסיית שאירים לשאיריו של המבוטח בפנסיה תקציבית לפי חוק זה. זכות כזו ניתנת מכוח חוקים שונים לשאירים של עובדי ציבור נוספים, למשל שאיריו של ראש רשות מקומית מכוח חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), תשל"ז–1977.[3]
- חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) מסדיר מתן תגמולים מהמדינה לשאירים של חללי צה"ל.
- חוק לפיצוי נפגעי גזזת קובע מענק חד-פעמי לשאיריו של מי שנפטר כתוצאה מהקרנות נגד גזזת שקיבל.
- פקודת מס הכנסה מקנה פטור מלא ממס הכנסה לקצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי ולתגמולים המשולמים לשאירים של חלל צה"ל, ופטור ממס בגבולות תקרה לפנסיית שאירים.
- חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מקנה לשאירים של חלל מערכות ישראל להיעדר בתשלום מעבודתם ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. השאירים עלים חל חוק זה הם הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות.
בתקנונים של קרנות הפנסיה ההסתדרותיות קבועים כללים מחייבים בדבר זכותם של שאירים לפנסיית שאירים.[4] בהסדרים אחרים של ביטוח פנסיוני, כגון קרנות הפנסיה החדשות וביטוח מנהלים ניתנת לעמית גמישות בקביעת שאיריו שיהיו זכאים לפנסיית שאירים.
לבת זוג של נפטר נתונה הזכות להשתמש בזרעו לשם הפרייתה, ובכך לאפשר למנוח הולדה לאחר המוות. כאשר אדם נפטר ללא בת זוג, ניתנת להוריו הזכות להשתמש בזרעו לשם הפרייתה של אם פונדקאית, בתנאי שיוכיחו כי הבן הסכים לכך.[5]
בהלכה עריכה
- חובת אבלות חלה על מי שמת אחד משבעת הקרובים לו: אב, אם, אח, אחות, בן/בת זוג, בן, בת.
- כאשר מת אדם שלא השאיר אחריו צאצאים, מצווה על אחיו לייבם את אלמנת אחיו, כלומר לשאת אותה לאישה, ו'להקים לאחיו שם' על ידי העמדת צאצאים מאשת אחיו. לחלופין, מתבצע טקס חליצה בו האח מצהיר בפומבי על סירובו לייבם את אשת אחיו, ולאחריו האישה מותרת להינשא לכל גבר.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ אתה/את נמנה/ית עם שאיריו של הנפטר/ת, באתר המוסד לביטוח לאומי
- ^ זכויות בני משפחה של נפטר מפגיעה בעבודה, באתר המוסד לביטוח לאומי
- ^
חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), תשל"ז–1977, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ קצבת שאירים, באתר "עמיתים"
- ^ עמ"ש (תל אביב-יפו) 15896-04-19 ר׳ ש׳ נ' בית חולים אסף הרופא פוריות הגבר ובנק הזרע, ניתן ב-15 בדצמבר 2019
