אנדריי גרצ'קו
אנדריי אנטונוביץ' גרצ'קו (ברוסית: Андрей Антонович Гречко;17 באוקטובר 1903 - 26 באפריל 1976), מצביא סובייטי במהלך מלחמת העולם השנייה, מרשל ברית המועצות, שר ההגנה של ברית המועצות בשנים 1967–1976.
 | |
| לידה |
17 באוקטובר 1903 רוסטוב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
26 באפריל 1976 (בגיל 72) ברית המועצות  |
| מקום קבורה |
בית הקברות של חומת הקרמלין  |
| השכלה |
|
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת שירות | 1919–1976 |
| דרגה |
 מרשל ברית המועצות |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד קורפוס הפרשים ה-5 מפקד הארמייה השישית מפקד הארמייה ה-12 מפקד הארמייה ה-47 מפקד הארמייה ה-56 מפקד הארמייה ה-18 מפקד ארמיית המשמר הראשונה מפקד הכוחות הסובייטיים בגרמניה מפקד המחוז הצבאי קייב מפקד זרוע היבשה של הצבא האדום מפקד כוחות ברית ורשה שר ההגנה של ברית המועצות | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת האזרחים ברוסיה, מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 פעמיים גיבור ברית המועצות  6 עיטורי לנין  3 עיטורי הדגל האדום  3 עיטורי סובורוב  2 עיטורי קוטוזוב  2 עיטורי בוגדן חמלניצקי | |
  | |
קורות חייםעריכה
אנדריי גרצ'קו נולד בכפר גולודייבקה שבמחוז רוסטוב במשפחת איכרים. בגיל 16 התנדב לצבא האדום. במהלך מלחמת האזרחים הוא לחם במסגרת דיוויזיית הפרשים ה-11 שהייתה חלק של ארמיית הפרשים הראשונה. לאחר תום המלחמה נשאר לשרת בצבא. בשנת 1926 סיים בית ספר לקציני חיל הפרשים. מילא שורה של תפקידי פיקוד ומטה - ממפקד המחלקה עד לראש מטה של דיוויזיית פרשים. ביולי 1941, זמן קצר לאחר הפלישה הנאצית לברית המועצות, הועלה לדרגת קולונל ומונה למפקד דיוויזיית פרשים. בתחילת 1942 הועלה לדרגת גנרל ומונה למפקד קורפוס פרשים. היחידות בפיקודו של גרצ'קו הצטיינו בקרבות הבלימה של ההתקפה הגרמנית באזור הקווקז בקיץ 1942. באותה שנה מונה למפקד הארמייה ה-56 שהשתתפה בשחרור צפון קווקז וחצי האי טמן.
באוקטובר 1943 מונה לסגן מפקד החזית האוקראינית הראשונה, והיה בין מתכנני המבצע לשחרור קייב. בדצמבר 1943 מונה למפקד ארמיית המשמר הראשונה, עליה פיקד עד סוף המלחמה. הכוחות בפיקודו השתתפו בשחרור אוקראינה המערבית, חציית הרי הקרפטים ושחרור צ'כוסלובקיה.
לאחר סיום המלחמה מונה אנדריי גרצ'קו למפקד המחוז הצבאי קייב. בשנים 1953-1957 פיקד על הכוחות הסובייטיים בגרמניה המזרחית. בהיותו מפקד כוחות ברית המועצות בגרמניה ארגן ופיקד על דיכוי המרד המזרח-גרמני. בשנת 1955 הועלה לדרגת מרשל ברית המועצות. בין השנים 1957-1960 היה מפקד זרוע היבשה, ובשנים 1960-1967 כיהן כמפקד עליון של כוחות ברית ורשה.
בשנת 1967 מונה לשר ההגנה של ברית המועצות ושירת בתפקיד זה עד מותו. בנוסף, היה גם חבר בפוליטביורו.
לקראת סוף מלחמת יום הכיפורים ב-22 באוקטובר 1973 אישר גרצ'קו ליועצים הסובייטים שהפעילו את חטיבת טילי הסקאד שהוצבו במצרים לשגר מטח טילי סקאד לעבר כוחות צה"ל. כתוצאה מהמטח נהרגו שלושה חיילי צה"ל.
הוא נפטר ב-26 באפריל 1976 ונקבר במוסקבה ליד חומת הקרמלין.
מרשל אנדריי גרצ'קו זכה לעיטורים רבים במהלך שירותו הצבאי: 6 עיטורי לנין, 3 עיטורי הדגל האדום, 3 עיטורי סובורוב, 2 עיטורי קוטוזוב, 2 עיטורי בוגדן חמלניצקי. בנוסף לעיטורים אלו הוענקו לו מספר עיטורים של מדינות זרות: פולין, צ'כוסלובקיה, בריטניה וארצות הברית.
כמו כן הוענק לו פעמיים התואר גיבור ברית המועצות.
