ארמיית הפרשים הראשונה

ארמיית הפרשים הראשונה הייתה ארמיית פרשים של הצבא האדום בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה. היא קיבלה פרסום רחב בתעמולה הסובייטית בעקבות התפקיד המכריע בניצחון על הצבא הלבן וקרבתו של מפקדהּ ליוסיף סטלין.

ארמיית הפרשים הראשונה
1-я конная армия
פרטים
מדינה רוסיה הסובייטית
שיוך הצבא האדום
סוג ארמיית פרשים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 17 בנובמבר 1919מאי 1921 (כשנה ו־23 שבועות)
מקים היחידה הפיקוד העליון הסובייטי
מלחמות מלחמת האזרחים ברוסיה,
המלחמה הפולנית-סובייטית
פיקוד
מפקד נוכחי סמיון בודיוני עריכת הנתון בוויקינתונים
מפקדים סמיון בודיוני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקמה והרכב היחידה עריכה

הארמייה הוקמה ב-17 בנובמבר 1919 לפי המלצת יוסיף סטלין בהתאם להחלטת הפיקוד העליון של הצבא האדום. היא הוקמה על בסיס קורפוס פרשים בפיקוד של סמיון בודיוני. בהמשך לארמייה סופחו יחידות נוספות שלא היו יחידות פרשים - יחידה אווירית, רכבות משוריינות. במהלך מבצעים לארמייה סופחו באופן זמני גם יחידות של חיל רגלים.

להלן הרכב הארמייה בשלבים השונים:

  • דיוויזיית הפרשים ה-4 (נובמבר 1919 - אוגוסט 1923)
  • דיוויזיית הפרשים ה-6 (נובמבר 1919 - אוקטובר 1923)
  • דיוויזיית הפרשים ה-11 (נובמבר 1919 - מאי 1921)
  • דיוויזיית הפרשים ה-14 (ינואר 1920-אוקטובר 1923)
  • דיוויזיית הפרשים ה-1 (אפריל 1920)
  • דיוויזיית הפרשים ה-2 (אפריל-מאי 1920)
  • דיוויזיית הפרשים ה-9 (אפריל-מאי 1920)
  • דיוויזיית על שם יקימוב (אפריל-מאי 1920)
  • דיוויזיית הפרשים ה-8 (אוגוסט 1920)
  • דיוויזיית הפרשים ה-19 (ינואר-אפריל 1921)

פעילות קרבית עריכה

 
בול סובייטי המתאר הגעה של יוסיף סטלין לארמיית הפרשים הראשונה

ב-6 במאי 1919 בהתאם להחלטת מפקד הארמייה ה-10 אלכסנדר יגורוב הוקם קורפוס הפרשים ה-1 בפיקודו של סמיון בודיוני. הוא כלל דיוויזיית פרשים בפיקוד של יוסיף אפנאסנקו ודיוויזיה שנייה בפיקודו של אוקה גורודוביקוב. בודיוני היה מפקד הקורפוס. במהלך קיץ-סתיו 1919 היחידה הייתה במרכז הקרבות נגד הצבא הלבן והצליחה לנצח את פרשיה במספר קרבות.

בדצמבר 1919 על הארמייה הוטלה משימה במהלך מתקפה נגד הצבא הלבן לחצות את שורותיה ולחלק אותה ל-2 חלקים שלא יהיו קשורים אחד עם השני. במהלך דצמבר 1919 המטרה הושגה וארמיית הפרשים הראשונה ביחד עם יתר היחידות של הצבא האדום הגיעה בינואר 1920 אל רוסטוב על דון. בפברואר 1920 הארמייה עברה לאזור צפון קווקז. בסוף פברואר היא השתתפה בקרב הפרשים הגדול במלחמת האזרחים ברוסיה בו נלחמו מעל ל-10 אלף פרשים מכול צד. לאחר ניצחון בקרב זה מצבו של הצבא הלבן באזור היה קשה ביותר.

באפריל 1920 ארמיית הפרשים הראשונה עברה לחזית של המלחמה הפולנית-סובייטית. תחילת המלחמה הייתה מוצלחת מאוד. יחידות הצבא האדום שחררו את קייב והתקדמו לכיוון אוקראינה המערבית, אך במהלך אוגוסט 1920 הארמייה הפסידה לצבא הפולני באזור לבוב ובקרבות נוספים. תקופה מסוימת היא אף כותרה אך בסופו של דבר הצליחה לפרוץ את המצור. ב-8 בספטמבר ארמיית הפרשים הראשונה הצליחה לחצות את נהר בוג המערבי ולבסס את הקו ההגנה על הגדה המזרחית של הנהר. בישיבת מטה שנערכה לצורך הערכת מצב התברר שמצבה קשה ביותר: קצינים רבים נהרגו, קיים בלאי גדול בציוד, נדרשת מנוחה לחיילים ולסוסים ויש צורך בתגבורות.

ב-26 בספטמבר 1920 הארמייה עברה לעתודה. בסוף ספטמבר 1920, באזור בו הייתה ממוקמת הדיוויזיה ה-6, החלו מעשי ביזה, עריקה ופוגרומים נגד אוכלוסייה יהודית באזור. ב-28 בספטמבר נהרג נציג המפלגה בדיוויזיה, שניסה להשליט בה סדר. בסופו של דבר סוכם לפרק את היחידות שהיו מעורבות בפרשה תוך שלילת כל העיטורים והדגלים. חלק מהמעורבים בפרשה נשפטו להוצאה להורג (בהמשך, לרגל חגיגות השנה השלישית למהפכה, הומר עונשם של חלק מהנשפטים בתקופת מאסר), וקצינים שלא התערבו הורדו בדרגה. מפקד הדיוויזיה, יוסיף אפנאסנקו, הודח מתפקידו.

בסוף 1920 ארמיית הפרשים הראשונה השתתפה במבצע פרקופ והיה לה חלק חשוב בניצחון. במהלך חורף 1921 הפרשים לחמו נגד תומכי נסטור מאכנו ולאחר סיום הקרבות עברו לצפון קווקז.

במאי 1921 החל פירוק הארמייה אך המטה שלה היה קיים עד לאוקטובר 1923.

מפקדים בכירים עריכה

 
וורושילוב ובודיוני בין פרשי הארמייה

בפיקוד ארמיית הפרשים הראשונה היו קצינים שבהמשך עשו קריירה מרשימה בצבא האדום:

תיאור היחידה באמנות סובייטית עריכה

תיאור הקרבות של הארמייה היה חלק חשוב בתעמולה סובייטית לאחר סיום מלחמת האזרחים ברוסיה ועד לתחילת מלחמת העולם השנייה. לארמייה הוקדשו יצירות של איסאק בבל, ניקולאי אוסטרובסקי ווסבולוד וישנבסקי שהיו בין לוחמיה. כמו כן הוסרטו מספר סרטים. לכבוד מפקדי ופרשי הארמייה נכתב מארש ("מארש של בודיוני) שהיה להיט בברית המועצות בשנות ה-20 וה-30.

בשנת 1939 הוקם מוזיאון על הארמייה.

במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה נפגעה התהילה של הארמייה, בין היתר לאור אי-יכולת של מפקדיה סמיון בודיוני וקלימנט וורושילוב לתת מענה הולם לורמאכט.

קישורים חיצוניים עריכה