פתיחת התפריט הראשי

אנטון טומאן

אנטון טומאן לאחר מעצרו על ידי הבריטים, 1945

אנטון טומאן (Anton Thumann;‏ 31 באוקטובר 1912 - 8 באוקטובר 1946) היה קצין נאצי בדרגת אובר-שטורמפיהרר ומפקח (בגרמנית Schutzhaftlagerführer) במספר מחנות ריכוז במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה נעצר טומאן על ידי הצבא הבריטי והואשם בפשעים נגד האנושות. במשפט נוינגמה ב-1946 הוא נמצא אשם והוצא להורג בתלייה בכלא בהמלין.

ביוגרפיהעריכה

שנותיו הראשונותעריכה

טומאן נולד בחבל בוואריה בקיסרות הגרמנית בשנת 1912. בשנות השלושים הוא הצטרף לשורות המפלגה הנאצית (חבר מספר 1,726,633) ולשורות האס אס (חבר מספר 24,444). הוא שירת כשומר במחנה הריכוז דכאו החל משנת 1933. בשנת 1940 הועלה לדרגת מפקח-מחנה ("שוצהפטלגרפיהרר"). בתחילת אוגוסט 1940 הועבר למחנה גרוס-רוזן, שהיה באותה התקופה תת-מחנה של מחנה הריכוז זקסנהאוזן. בתחילת מאי 1941, טומאן נהיה למפקח מחנה גרוס-רוזן העצמאי, תחת פיקודו של ארתור רודל, והיה אחראי לרצח יהודים ושבויים רוסיים[1].

מיידנקעריכה

מאמצע פברואר 1943 עד למרץ 1944 שימש כמפקח מחנה ההשמדה מיידנק. בשל נטיותיו הסדיסטיות, השתתפותו בסלקציות, המתות בגז והוצאות להורג בירי - אסירי המחנה כינו אותו "התליין ממיידנק". לפי עדותו של יז'י קווייטקובסקי, שהיה כלוא במיידנק ממרץ 1943 עד יולי 1944, טומאן לבדו הוציא להורג אסירים ושבויי מלחמה סובייטים. טומאן היה מנהל מחלקת הענשה במחנה. בבעלותו היה רועה גרמני ששיסה באסירי המחנה.

במשך מספר שבועות, בין מרץ לאפריל 1944, טומאן נכח במחנה אושוויץ בירקנאו. כמו כן, הופיע במספר תמונות ממחנה המנוחה של אנשי האס אס, מחנה סולאהוט בקרבת אושוויץ, שהתגלה בשנת 2007. באחת מן התמונות טומאן ניצב ליד ריכרד בר, יוזף מנגלה, יוזף קרמר ורודולף הס[2].

נוינגמהעריכה

לאחר מכן שירת כמפקח במחנה הריכוז נוינגמה מאמצע אפריל 1944 עד לסוף אפריל 1945. לעיתים קרובות היה מלווה בכלב הציד שלו, והאסירים במחנה רעדו ממנו מפחד בשל השמועות על ההתעללות באסירים במחנות גרוס-רוזן ומיידנק. כאשר הבריטים התקרבו למחנה, האס אס החל בפינוי אסירי המחנה לספינות מאסר. במהלך פינוי המחנה, 58 גברים ו-13 נשים שהתמרדו במחנה הריכוז פוהלבוטל הובאו למחנה נוינגמה על מנת להוציאם להורג. טומאן לקח חלק ברציחתם; הם נתלו למוות בתא מעצר בין התאריכים 21 – 23 באפריל 1945. לאחר שחלק מהנידונים למוות המשיכו להתנגד, הוא זרק רימון יד לחלון התא. תחת פיקודו של טומאן ושל וילהלם דריימאן, 700 האסירים שנותרו במחנה נוינגמה אולצו להיפטר מגופות הנרצחים ולטשטש את עקבות המחנה. ב-30 באפריל 1945 האסירים נשלחו בצעדת מוות למקום מושבה של ממשלת פלנסבורג.

במהלך שירותו כקצין אס-אס זכה בשלוש מדליות, בהן "עיטור הזהב של המפלגה הנאצית" ו"מדליית האנשלוס".

משפט ומוותעריכה

בסוף המלחמה נעצר טומאן על ידי הכוחות הבריטיים שכבשו את גרמניה. הוא נשפט בפני בית דין צבאי בריטי ב"משפט נוינגמה" בהמבורג[3]. הוא ו-13 נאשמים אחרים, בהם וילהלם דריימאן ומפקד מחנה נוינמגה מקס פאולי, נמצאו אשמים בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות. בית הדין פסק את גזר הדין ב-18 במרץ 1946 ודן 11 מבין 14 הנאשמים למוות בתלייה ב-3 במאי 1946, בהם טומאן, דריימאן, ופאולי. ההוצאה להורג בוצעה על ידי התליין הבריטי אלברט פיירפוינט בכלא המלין ב-8 באוקטובר 1946.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנטון טומאן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה