ויקיפדיה

אנטל מולנאר

הונגריההונגריה זהו שם הונגרי; שם המשפחה הוא Molnár.

אנטל מולנאר (במקור מילר, בהונגרית: Molnár Antal; בודפשט, 7 בינואר 1890[1] – בודפשט, 7 בדצמבר 1983) היסטוריון למוזיקה, מלחין וכנר הונגרי-יהודי זוכה פרס קושוט.

אנטל מולנאר
Molnár Antal
לידה 7 בינואר 1890
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בדצמבר 1983 (בגיל 93)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה ויולה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס קושוט (1957) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עומדים:רבעיית המיתרים וולדבאואר - קרפאי. יושבים:בלה בארטוק (משמאל), זולטאן קודאי (מימין)

חייו עריכה

אנטל נולד במשפחה יהודית כבנם של ד"ר מור מולנאר (מילר) (1859–1934)[2] עורך דין, קונסול כללי ושל מלווין פרנקל (1869–1944).[3] הוא סיים את לימודיו בשנת 1890 באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט אצל הכנר, מלחין ומנצח ההונגרי-יהודי ויקטור הרצפלד. בין השנים 1912–1919 היה מורה בבית הספר הגבוה למוזיקה סקשפווארוש (Székesfőváros). בין השנים 1910–1913 היה נגן ויולה של רביעיית המיתרים וולדבאואר - קרפאי (רביעיית המיתרים וולדבאואר-קרפאי הייתה הרביעייה ההונגרית המשפיעה ביותר של ראשית המאה העשרים עם קידום יצירות בנות התקופה. הם ניגנו, בין היתר, את ארבע הרביעיות הראשונות של בלה ברטוק ושל זולטאן קודאי בהונגריה). לאחר מכן בין השנים 1915–1917 היה חבר כנגן ויולה ברביעיית הפסנתר הובאי - דונאני - קרפאי. משנת 1919 היה מורה לתורת המוזיקה במכללה למוזיקה.

אנטל מולנאר היה אחד החלוצים המשכילים ביותר של תרבות המוזיקה ההונגרית. הוא ביצע עבודות קונסטרוקטיביות חשובות במוזיקה הפרקטית, מעשית וגם התאורטית. עבודתו מכסה כמעט את כל תחומי ספרות המוזיקה. הוא האיר באור חדש את החלק האתי והסוציולוגי של היסטוריית המוזיקה כמו גם את המתודולוגיה. הוא כתב עבור כתבי עת זרים והלחין עיבודים של שירי עם למקהלות גברים. בשנת 1930 העביר הרצאה בנושא מוזיקה הונגרית חדשה בקונגרס של Weltmusik- und Sangesbund בווינה. הוא השתתף כעמית מערכת בכתיבת הלקסיקון המוזיקלי, שיצא לאור בשנת 1930 על ידי אנדור ג'זה, בעריכת בנצה סאבולצ'י ואלדאר טוט.

בשנת 1957 הוכרה עבודתו על ידי זכייה בפרס קושוט.

עבודותיו עריכה

  • Brahmsról; in: Nyugat, 1912/10.
  • A zenetörténet szelleme; Franklin, Bp., 1914 (Olcsó könyvtár)
  • Beethoven; Franklin, Bp., 1917 (Olcsó könyvtár)
  • A hangviszonyok népszerű ismertetése; Rozsnyai, Bp., 1918
  • Bach és Händel zenéjének lelki alapjai. Bevezető előadás hangversenyhez; Franklin, Bp., 1920 (Olcsó könyvtár)
  • Az európai zene története 1750-ig; Franklin, Bp., 1920 (Kultúra és tudomány)
  • Gyakorlókönyv a solfège tanítására; Rozsnyai, Bp., 1921
  • Bartók. Két elégia elemzése; Pfeifer, Bp., 1923 (Zene-paedagógiai írások)
  • Gyakorlókönyv példatár az összhangzattan tanításához. Elemzére szánt gyakorlatokkal és teljes leckegyűjteménnyel; Rozsnyai, Bp., 1923 (Az Országos M. Kir. Zeneművészeti Főiskola tananyaga)
  • A zeneművészet könyve; Dante, Bp., 1923 (Műveltség)
  • A zenetörténet szociológiája; Franklin, Bp., 1923 (Kultúra és tudomány)
  • Wagner-breviárium. A mester írásai alapján szerk. Molnár Antal; Dante, Bp., 1924
  • Az új zene. A zeneművészet legújabb irányainak ismertetése kultúretikai megvilágításban; Révai, Bp., 1926 (Új könyvek)
  • Az új magyar zene. Előadás; Dante, Bp., 1926
  • Zenepedagógiai kultúra. Segéd-tanulmány hangszertanítóknak, a zeneelmélet és szolfézs tanítóinak; Rozsnyai, Bp., 1926
  • Bach. Magyar zenepolitika; Rózsavölgyi, Bp., 1927
  • A zenei ritmus alapfogalmai. Elemi ritmika. Iskolai és magánhasználatra; Rozsnyai, Bp., 1927
  • Beethoven a zenetudomány megvilágításában (1927)
  • Bevezetés a zenekultúrába. A zeneművészet barátainak; Dante, Bp., 1928 (Műveltség)
  • Jazzband; Dante, Bp., 1928
  • Kánon-gyüjtemény l-III.; s.n., 1928, Bp.
  • Bevezetés a mai muzsikába; szerzői, Bp., 1929
  • Az egyházi zene története rövid áttekintésben; Egri Nyomda, Eger, 1929
  • Fizika és muzsika; szerzői, Bp., 1929
  • Zongoramuzsika története (1929 Zenei Szemle)
  • Operaismertetők c. sorozatban Verdi Rigoletto-járól írt (1929)
  • Csokonai és a műdal; Városi Nyomda, Debrecen, 1929
  • Bartók zongoraversenyéről szóló elemzése a Universal Editon-nál jelent meg (1930)
  • A gyermek és a zene; Somló Béla, Bp., 1933 (Népszerű zenefüzetek, 1.)
  • A zenetörténet megvilágítása; szerzői, Bp., 1933
  • A könnyűzene és társadalmi szerepe; Sárkány Nyomda, Bp., 1935 (Társadalompolitikai könyvtár)
  • Zeneesztétika és szellemtudomány; szerzői, Bp., 1935
  • Kodály Zoltán; Somló Béla, Bp., 1936 (Népszerű zenefüzetek, 4.)
  • Liszt Ferenc alkotásai az esztétika tükrében; Somló, Bp., 1936
  • Magyar-e a cigányzene?; szerzői, Bp., 1937
  • A ma zenéje; Somló, Bp., 1937 (Népszerű zenefüzetek)
  • Zeneesztétika; szerzői, Bp., 1938
  • Mi a zene? Részlet a zeneesztétikából; Nemzeti Könyvkiadóvállalat, Debrecen, 1939
  • Az óvodáskorú gyermek zenei nevelése; Rózsavölgyi, Bp., 1940
  • Rövid népszerű zeneesztétika a nagyközönség számára; Széchenyi, Bp., 1940
  • Összhangzattan mint melléktárgy iskolai és magánhasználatra az 1. akadémiai osztály tanulói számára; 2. jav. kiad.; Dante, Bp., 1943
  • Kálmán Györggyel és Senn Irénnel zongoraiskolát adott ki
  • Szabolcsi Bence és Tóth Aladár: Zenei lexikon (18-19. sz.-i zeneszerzők, előadóművészek; zeneelmélet, zeneesztétika; történeti és esztétikai összefoglalások)
  • Népszerű zenefüzetek (1933-40)
  • A zene és az élet; Dante, Bp., 1946; (Dante új könyvtár)
  • Bartók művészete. Emlékezésekkel a művész életére; Rózsavölgyi, Bp., 1948
  • Az új muzsika szelleme; Dante, Bp., 1948
  • 1957-től Kis Zenei Könyvtár sorozat
  • Johannes Brahms; Gondolat, Bp., 1959 (Kis zenei könyvtár)
  • Repertórium a barokk zene történetéhez; Zeneműkiadó, Bp., 1959
  • Írások a zenéről. Válogatott cikkek és tanulmányok; sajtó alá rend., jegyz. Bónis Ferenc; Zeneműkiadó, Bp., 1961 (Magyar zenetudomány)
  • A zenéről. Népszerű előadások; Zeneműkiadó, Bp., 1963
  • A német zene 1750-től napjainkig; Zeneműkiadó, Bp., 1964 (Bibliotheca musica)
  • A Léner-vonósnégyes; Zeneműkiadó, Bp., 1968 (Nagy magyar előadóművészek)
  • Zenéről mindenkinek. Zenei alapismeretek; s.n., Bp., 1968 (Minerva zsebkönyvek)
  • A zeneszerző világa; bev., jegyz. Vitányi Iván, Tóth Margit; Gondolat, Bp., 1969
  • Gyakorlati zeneesztétika; bev. Uifalussy József; Zeneműkiadó, Bp., 1971
  • A halállátó. Boëthius, a nagyhírű római zenész és államférfi regényes önéletrajza a VI. századból. Latinból ford. Molnár Antal; Magvető, Bp., 1971
  • Magamról, másokról; Gondolat, Bp., 1974
  • Zenekultúra; Zeneműkiadó, Bp., 1975
  • Eretnek gondolatok a muzsikáról; Gondolat, Bp., 1976
  • A zene birodalmából; Gondolat, Bp., 1979
  • Romantikus zeneszerzők; Magvető, Bp., 1980
  • Eszmények, értékek, emlékek; sajtó alá rend. Bónis Ferenc; Zeneműkiadó, Bp., 1981
  • Boëthius boldog fiatalsága. Demény János válogatása Molnár Antal leveleiből és írásaiból; szerk. Demény János; Magvető, Bp., 1989
  • Brahms; szerk. Varga Péter; Palatinus, Bp., 1997

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  •  
    לוח זיכרון על בית מגוריו בבודפשט
    בנצה סאבולצ'י ואלדאר טוט: לקסיקון למוזיקה, 1965
  • לקסיקון יהודי הונגרי, פטר אוגווארי. בודפשט, 1929
  • סיכום של ההופעות העיקריות של יצירות אנטל מולנאר ומיקומם של מאמריו הפחות ידועים בשנים 1910–1939. מצורפת רשימת עבודות בכתב יד 1939

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנטל מולנאר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Születési bejegyzése a Pesti Izraelita Hitközség születési akv. 30/1890. folyószáma alatt".
  2. ^ "Molnár Mór halotti bejegyzése a Budapest I. kerületi polgári halotti akv. 117/1934. folyószáma alatt".
  3. ^ "Molnár Mórné halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 2166/1945. folyószáma alatt".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אנטל_מולנאר&oldid=35988401"