אננייבאוקראינית: Ананьїв) היא עיר המהווה גם מרכז מנהלי במחוז אודסה, אוקראינה. העיר שוכנת על גדות הנהר טיליגול.

אננייב
Ананьїв
Ananyiv big gerb.png
סמל אננייב
Ananyiv prapor.png
דגל אננייב
Ananjiw Panorama.jpg
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
מחוז מחוז אודסהמחוז אודסה אודסה
מחוז משנה אננייב
תאריך ייסוד 1753
שטח 5.12 קילומטר רבוע
גובה 83 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 8,495[1] (2015)
קואורדינטות 47°43′N 29°57′E / 47.717°N 29.950°E / 47.717; 29.950
אזור זמן UTC+2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לפי מספר מקורות, בין המתיישבים הראשונים באזור היו יהודים ושמה הראשון של העיר, אנן, נובע מאחד משמותיו של אחד מהם, אנניאס (חנניה). ליד אננייב נמצאים שרידי יישוב קדום, מהמאה החמישית לפני הספירה. סמוך לשרידים אלו נמצאים תלים של יישוב מתקופת הברונזה, מהאלף השני לפני הספירה.

העיר אננייב נוסדה באמצע המאה ה-18 בתור המרכז המנהלי של מחוז אננייב. בעיר התיישבו פליטים שברחו משטחי הכיבוש העות'מאניים באוקראינה ומולדוביה. במסגרת "שלום סיסטובה" שנחתם בין האימפריה העות'מאנית לבין אוסטרו-הונגריה ב-1791 נמסר האזור לרוסיה. בשנת 1812, בעת פלישת נפולאון, ייסדו תושבי העיר קרן לשם סיוע במימון חימושן של יחידות ההגנה על רוסיה והתגייסו לצבא רוסיה.

באמצע המאה ה-19 היו בעיר כ-2,000 תושבים. לאחר ביטול הצמיתות ברוסיה, בשנת 1861, עדיין השתייכה רוב האדמה לאצולה המקומית ואיכרים חסרי אדמה חכרו ממנה אדמה חקלאית. אננייב הפכה למרכז אזורי למסחר בתוצרת חקלאית - בין היתר ירקות ודגנים - ובמוצרי מלאכת יד. בסוף המאה ה-19 היו בעיר בין היתר מפעלים לעיבוד תוצרת חקלאית, מזקקות ומפעלי סבון, סודה, שמן, טבק ולבני בניין.

עם התפתחות התעשייה בעיר עלה מספרם של האומנים, עובדי התעשייה והאינטלקטואלים בעיר. נוסדו שני בתי ספר ומוסדות חינוך נוספים. בתחילת המאה ה-20 התפתח בעיר גרעין נוער מהפכני שהקים ספריה ועיתון מחתרתיים בסגנון העיתון "איסקרה" והצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית הבלתי חוקית. גרעין זה היה בקשר עם פעילי המפלגה באודסה ובקישינב וקיבל מהם חומרי הסברה.

בין השנים 1924–1940 הייתה אננייב חלק ממולדוביה שהייתה אז חלק מברית המועצות.

יהודי אננייבעריכה

בראשית המאה העשרים חיו באננייב כ-3,500 יהודים. בעקבות המלחמה ופוגרומים ביהודי העיר, וכן עקב תהליכי התיעוש והעיור, הצטמצם מספר התושבים היהודים בעיר, וערב פלישת הגרמנים לברית-המועצות ישבו בה כ-1,800 יהודים. הצבא הגרמני כבש את אננייב באוגוסט 1941 במבצע ברברוסה והגרמנים רצחו כ-300 יהודים. בספטמבר 1941 הועברה אנאנייב לשלטונה של רומניה וכשלוש מאות יהודים שנותרו בה רוכזו בגטו ונרצחו באוקטובר ובנובמבר 1941.

אוכלוסייהעריכה

אוכלוסיית אננייב מהשנים 1959 עד ל-2015 מוצגת בטבלה הבאה:[1]

1959 1989 2001 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015
7,900 10,515 9,476 9,145 9,056 8,898 8,836 8,723 8,713 8,718 8,659 8,614 8,563 8,495
 
on this site 1500 jews were killed by the eisentzgrupen during the holocaust

דמוגרפיהעריכה

על פי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית לשנת 2001, השפה שרוב אוכלוסיית העיר דוברת היא אוקראינית (87.88%), עם מיעוט שדובר רוסית (9.43%) ורומנית (2.08%).[2]

פילוח דוברי השפות נכון ל-2001
אוקראינית: 87.88%רוסית: 9.43%מולדובנית: 2.08%שפות אחרות: 0.61% 
  •   אוקראינית: 87.88%
  •   רוסית: 9.43%
  •   מולדובנית: 2.08%
  •   שפות אחרות: 0.61%

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אננייב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.