אסטבן אלברדו
אסטבן אלברדו בראון (בספרדית: Esteban Alvarado Brown; נולד ב-28 באפריל 1989) הוא כדורגלן קוסטה ריקאי המשחק בעמדת השוער בארדיאנו.
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
28 באפריל 1989 (בן 34) סיקירס, קוסטה ריקה | |||
| שם מלא | אסטבן אלברדו בראון | |||
| גובה | 1.93 מ' | |||
| עמדה | שוער | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן** | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-15 בספטמבר 2022 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-26 ביולי 2021 | ||||
קריירת מועדונים עריכה
אלברדו התחיל את הקריירה שלו במחלקת הנוער של סנטוס דה גואליפס ממנה עבר לדפורטיבו סאפריסה. ב-29 בנובמבר 2009 ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת בניצחון 1-3 נגד מוניסיפל ליבריה.
בדצמבר 2009 חתם לחמש שנים בא.ז. אלקמאר מליגת העל ההולנדית והצטרף אליה ביולי 2010. ב-12 בפברואר 2011 ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה בהפסד 4-0 לפ.ס.וו. איינדהוהבן. בעונת 2011/2012 הפך לשוער הראשון של הקבוצה לאחר עזיבתו של סרחיו רומרו לסמפדוריה ופרישתו של ג'ואי דידוליצה. ב-21 בדצמבר אלוורדו הותקף על ידי אוהד אייאקס במהלך משחק הגביע נגד הקבוצה[1]. אלברדו הכה את האוהד בחזרה וכתוצאה מכך הורחק בכרטיס אדום, דבר שגרם למאמן אלקמאר לפוצץ את המשחק. לבסוף, החליטה ההתאחדות לבטל את האדום לאלברדו והאוהד שהכה אותו הורחק על ידי הנהלת אייאקס ממשחקי הבית של המועדון לצמיתות. בעונת 2012/2013 זכה עם הקבוצה בגביע ההולנדי. במהלך עונת 2014/2015 נפצע בברכו ונעדר חודשיים למגרשים.
באוגוסט 2015 חתם בטרבזונספור מליגת העל הטורקית. בטרבזונספור מיעט לשחק ושימש לרוב כשוער שני.
בקיץ 2019 חזר לקוסטה ריקה וחתם בארדיאנו. בינואר 2021 חתם בלימון ובסיום העונה חזר לארדיאנו.
קריירה בינלאומית עריכה
בצעירותו, אלברדו שיחק עם נבחרת הנוער של קוסטה ריקה בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 - 2009. באוגוסט 2010 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת קוסטה ריקה במשחק ידידות נגד פרגוואי. ב-12 במרץ 2012 הושעה מהנבחרת לאחר שנטש את הנבחרת זמן קצר לקראת משחק הידידות נגד ספרד מבלי ליידע אף אחד מאנשי הצוות המקצועי. לקראת מונדיאל 2014 נכלל בסגל הרחב של הנבחרת, אך לא נכלל בסגל הסופי בין היתר בשל סכסוך בינו למאמן הנבחרת, חורחה לואיס פינטו.
לאחר עזיבתו של פינטו את הנבחרת, אלברדו חזר לסגל הנבחרת ונכלל בסגלה לקראת גביע הזהב 2015, גביע הזהב 2021 ומונדיאל 2022.
תארים עריכה
- דפורטיבו סאפריסה
- ליגת העל של קוסטה ריקה: קלאסורה 2010
- אלקמאר
- ארדיאנו
- ליגת העל של קוסטה ריקה: אפרטורה 2019
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ מור רכס, הבורג השתחרר: השחקנים שלקחו את החוק לידיים, באתר ONE, 25 בינואר 2013
| נבחרת קוסטה ריקה – גביע הזהב 2015 | ||
|---|---|---|
|
1 קרבחאל • 2 קלבו • 3 גונסאלס • 4 אומאנייה • 5 בורחס • 6 בראון • 7 אגילאר • 8 מיריה • 9 סבוריו • 10 רואיס • 11 מקדונלד • 12 קמפבל • 13 אנגולו • 14 וגה • 15 דיאס • 16 גמבואה • 17 ונגאס • 18 פמברטון • 19 מילר • 20 גוסמאן • 21 רמירס • 22 קוברו • 23 אלברדו • 24 ווטסון • מאמן: ואנצ'ופה |
| |
| נבחרת קוסטה ריקה – גביע הזהב 2021 | ||
|---|---|---|
|
1 אלברדו • 2 לופס • 3 גונסאלס • 4 פולר • 5 בורחס • 6 דוארטה • 7 ונחאס • 8 אוביידו • 9 רודריגס • 10 רואיס • 11 לסיטר • 12 קמפבל • 13 קרוס • 14 מרין • 15 קלבו • 16 מרטינס • 17 טחדה • 18 סקיירה • 19 ווטסון • 20 גוסמן • 21 אורטיס • 22 מטאריטה • 23 מוריירה • מאמן: סוארס |
| |
| נבחרת קוסטה ריקה – מונדיאל 2022 | ||
|---|---|---|
|
1 נבאס • 2 צ'אקון • 3 ורגאס • 4 פולר • 5 בורחס • 6 דוארטה • 7 קונטררס • 8 אוביידו • 9 בנט • 10 רואיס • 11 ונגאס • 12 קמפבל • 13 טורס • 14 סאלאס • 15 קלבו • 16 מרטינס • 17 טחדה • 18 אלברדו • 19 ווטסון • 20 אגילרה • 21 לופס • 22 מטאריטה • 23 סקיירה • 24 וילסון • 25 הרננדס • 26 סאמורה • מאמן: סוארס |
| |