דפורטיבו סאפריסה

**דפורטיבו סאפריסה**
מידע כללי
שם מלא	דפורטיבו סאפריסה, SAD
כינוי	לוס מוראדוס; (הסגולים); אל מונסטרואו; (המפלצות); לה S; (ה-S); אל גלוריוסו; (המופלאים); ריי דה קופאס; (מלכי הגביעים)
תאריך ייסוד	16 ביולי 1935
אצטדיון	אצטדיון ריקרדו סאפריסה איימה; סן חוסה, קוסטה ריקה ; (תכולה: 23,112)
בעלים	הוריסונטה מוראדו
נשיא	חואן קרלוס רוחאס קייאן
מנכ"ל	אנחל לואיס קטאלינה
מאמן	ז'וסטין קמפוס
ליגה	ליגת העל הקוסטה ריקאית
	www.deportivosaprissa.com
תלבושת

דפורטיבו סאפריסה (בספרדית: Deportivo Saprissa) הוא מועדון כדורגל קוסטה ריקאי מהעיר סן חוסה, בירת קוסטה ריקה, ומשחק בליגת העל הקוסטה ריקאית החל משנת 1949.

המועדון נוסד בשנת 1935, משחק בצבעי בורגונדי ולבן, ומארח את משחקיו באצטדיון ריקרדו סאפריסה איימה השוכן בבירה. המועדון נחשב לגדול ביותר מבין המועדונים בעיר, וזוכה לאהדה נרחבת ברחבי המדינה, ולא רק בתחומי הבירה. המועדון נקרא על שמו של אחד ממקימיו, ריקרדו סאפריסה.

סאפריסה היא הקבוצה המעוטרת ביותר בקוסטה ריקה, עם 36 זכיות באליפות, כולל שש זכיות רצופות בתואר בשנות ה-70 של המאה ה-20. כמו כן, זוהי אחת הקבוצות המצליחות ביותר תחת קונפדרציית CONCACAF, עם שלוש זכיות וארבע סגנויות בגביע CONCACAF לאלופות, וחמש זכיות באליפות מרכז אמריקה לקבוצות. היא רשמה הישג בינלאומי נכבד כאשר סיימה במקום השלישי באליפות העולם למועדונים 2005. הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה של הכדורגל בחרה בה לקבוצה הטובה ביותר של המאה העשרים ב-CONCACAF.

היסטוריה עריכה

ההקמה כמועדון נוער (1935 - 1947) עריכה

בשנת 1935 החזיק רוברטו פרננדס במועדון כדורגל בשכונה בעיר סן חוסה. פרננדס, שהיה עובד בחנות נעליים הציע לרשום קבוצה שתתחרה בתחרויות הכדורגל המקומיות, בייחוד בגילאי הילדים והנוער. ההבטחה לסיוע מצדו של ריקרדו סאפריסה, כדורגלן ומאמן נערץ במדינה, הביאה את פרננדס לקרוא למועדון על שמו, וכך נוסד המועדון רשמית תחת השם דפורטיבו סאפריסה ב-16 ביולי באותה השנה.

בליגת הילדים שהחלה כחודשיים לאחר מכן, סיימה הקבוצה במקום השני, ושנה לאחר מכן זכתה באליפות. סגל הקבוצה הלך והתרחב, וכך הילדים שהתבגרו החלו לשחק כקבוצת נוער, ומצטרפים חדשים הרחיבו את סגל קבוצת הילדים. שתי הקבוצות זכו באליפויות במקביל, ב-1938 וב-1940.

קבוצת הנוער של סאפריסה הייתה הראשונה בשכבת הגיל הזו היוצאת למסע משחקים מחוץ למדינה, וחזרה בלתי מנוצחת מסבב משחקים באל סלוודור. לאחר ששחקני הנוער הגיעו לגיל בוגרים, הוחלט כי המועדון יתחרה גם בקטגוריית הבוגרים, ובשנת 1946 סיימה הקבוצה כסגנית האלופה בליגה השלישית.

בסך הכול בין השנים 1935–1947, השיגה סאפריסה 11 אליפויות עם קבוצת הילדים ותשע עם קבוצת הנוער.

עלייתה של הקבוצה הבוגרת (1947 - 1959) עריכה

סאפריסה, שזכתה לכינוי לוס מוראדוס (הסגולים) עוד בגילאי הנוער, החלה להתפתח כקבוצת בוגרים בליגה השלישית. תחת ניהולו המקצועי של חוסה חואקין גרסיה, רשמה הקבוצה עונה מושלמת בליגה השלישית ב-1947, כאשר ניצחה בכל 22 משחקיה, עם פער שערים של 116–13.

הקבוצה החלה לצבור קהל אוהדים, וב-15 במאי 1948 הוחלט על הרחבת הארגון. מועצת המנהלים של הארגון נוסדה באותו היום, וריקרדו סאפריסה עצמו נבחר להוביל את המועדון כנשיא. באותה שנה שיחקה הקבוצה בליגת המשנה וסיימה את העונה הסדירה ללא הפסדים. על אף שהפסידה לסוסיאדד חימנסטיקה אספניולה סן חוסה (נועלת הטבלה בליגה הבכירה) בתום שלושה משחקי גמר, העפילה הקבוצה לליגת העל הקוסטה ריקאית תחת הזמנה של התאחדות הכדורגל.

בשנת 1950 זכתה הקבוצה בגביע המקומי, שהיה לתואר הראשון שלה כקבוצה בוגרת. שנתיים לאחר מכן, ב-1952, זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה, והמשיכה לזכייה שנייה ברציפות עונה לאחר מכן. האליפות השלישית והאחרונה באותו העשור הושגה ב-1957.

בשנת 1959 יצאה הקבוצה למסע משחקים ברחבי העולם, שהחל בשלהי חודש מרץ ונמשך עד לאמצע חודש יוני. הקבוצה רשמה במהלך המסע 22 משחקים בתשע מדינות שונות (האנטילים ההולנדיים, ארובה, ונצואלה, אוסטריה, ישראל, הונג קונג, אינדונזיה, אוסטרליה וניו זילנד). במהלך המסע ניצחה 14 פעמים, הפסידה שבע ומשחק אחד הסתיים בשוויון. בביקורה בישראל גברה סאפריסה 1–0 על מכבי חיפה וסיימה בשוויון 1–1 מול הפועל תל אביב.

ההתבססות כקבוצת פאר מקומית ויבשתית (1960 - 1999) עריכה

סאפריסה החלה להתבסס כקבוצת פאר מקומית, עתירת זכיות והישגים. בשנות ה-60 זכתה הקבוצה בשש אליפויות, שני גביעים ותואר סופר קאפ אחד. בעשור הבא קבעה את שיא האליפויות הרצופות בתולדות הליגה, עם שש זכיות בין 1972 ל-1977. כמו כן, זכתה הקבוצה להצלחה יבשתית כאשר השיגה שלוש פעמים את הזכייה באליפות מרכז אמריקה לקבוצות.

המועדון ירד מעט מגדולתו בתחילת שנות ה-80. פרישתו של הנשיא ריקרדו סאפריסה הביאה לירידה יחסית בהישגים, כאשר הקבוצה התקשתה במפעלים היבשתיים וזכתה באליפות מקומית בודדת ב-1982. עם זאת, לקראת סוף העשור התאוששה הקבוצה והשיגה שני תוארי אליפות רצופים ב-1988 וב-1989.

בשנת 1993 זכתה הקבוצה לראשונה בגביע CONCACAF לאלופות, לאחר שסיימה ראשונה בבית הגמר. בעונות 1993/1994 ו-1994/1995 השיגה הקבוצה שתי אליפויות רצופות שהעלו את מאזנה לעשרים תוארי אליפות מקומיים, וב-1995 אף השיגה את גביע CONCACAF לאלופות בפעם השנייה. בשתי האליפויות המאוחרות יותר באותו העשור, ב-1997/1998 (זכתה באותה השנה גם באליפות מרכז אמריקה לקבוצות בפעם הרביעית) וב-1998/1999, הציגה הקבוצה דומיננטיות התקפית כאשר כבשה 101 שערים בראשונה, ו-108 בשנייה, שיא של כל הזמנים.

שנות המשבר הכלכלי (2000 - 2003) עריכה

בסיומן של שנות התשעים המוצלחות, נקלעה הקבוצה למשבר כלכלי שאיים על הישגיה המקצועיים. הקבוצה צברה חובות, בין היתר עקב השקעות כושלות בפרויקטים, ואף נאלצה לעכב תשלומים לשחקניה.

חוסר היציבות הכלכלית תורגמה גם לחוסר יציבות מקצועית. בין 2000 ל-2003 עמדו על הקווים תשעה מאמנים שונים, והקבוצה התקשתה להגיע להישגים.

עד לשנת 2003 התקרבה הקבוצה לפשיטת רגל ולפירוק. בנוסף, באותה שנה הוכרז על הדחתו של נשיא המועדון על ידי מועצת המנהלים בעקבות ליקויים ואי-סדרים שנמצאו בקרב ההנהלה. במרץ 2003 נרכש המועדון על ידי איש העסקים חורחה ורגארה, הבעלים של קבוצת גוודלחרה המקסיקנית ומי שזמן קצר לאחר מכן ירכוש גם את צ'יבאס ארצות הברית ויהפוך אותה לקבוצה ב-MLS.

עידן ורגארה (2003 - 2011) עריכה

רכישתו של המועדון על ידי ורגארה החלה את אחת התקופות המוצלחות בתולדותיו. השינוי החל בהקמת משטח דשא סינתטי באצטדיון, והמשיך במדים ללא נותנת חסות ראשית למשך שלוש שנים, וכן בקביעת נוהל של סגל המורכב מקוסטה ריקאים בלבד. לתפקיד המאמן התמנה הרנן מדפורד, מיד לאחר פרישתו ממשחק במדי המועדון. מדפורד הוביל את הקבוצה לזכייה בטורניר האפרטורה של עונת 2003/2004, שהבטיח לה את ההעפלה הקבוצה לגמר העונתי מול ארדיאנו. בגמר ניצחה סאפריסה 3–2 בסיכום שני מפגשים בדרך לזכייה באליפות ה-23 בתולדותיה. כמו כן באותה השנה זכתה הקבוצה בפעם החמישית באליפות מרכז אמריקה (2003), והעפילה לגמר גביע CONCACAF לאלופות בפעם השלישית בתולדותיה (הפסידה לבת ארצה אלחואלנסה).

בשנת 2005 זכתה הקבוצה בגביע CONCACAF לאלופות בפעם השלישית בתולדותיה. היא העפילה לגמר לאחר טורניר דרמטי שבו הדיחה את קנזס סיטי ויזארדס בהארכה ברבע הגמר ואת מונטריי בדו-קרב בעיטות עונשין בחצי הגמר. בגמר פגשה את אוניברסידד נסיונל המקסיקנית וגברה עליה 3–2 בסיכום שני המפגשים (סאפריסה ניצחה 2–0 בבית והפסידה 2–1 בחוץ). בכך, סגר מדפורד מעגל לאחר שהיה שותף לזכייתה הראשונה של סאפריסה בתואר כשחקן ב-1993. זכייתה של סאפריסה הייתה האחרונה של קבוצה שאינה מקסיקנית בתואר במשך 17 שנים, עד סיאטל סאונדרס ב-2022.

בעקבות הזכייה השתתפה הקבוצה באליפות העולם למועדונים 2005. היא גברה על סידני 1–0 ברבע הגמר משער של כריסטיאן בולאניוס, ובחצי הגמר נכנעה 3–0 לליברפול. במשחק על המקום השלישי פגשה סאפריסה את אל-איתיחאד והובילה משער של אלבארו סבוריו, אך נקלעה לפיגור 2–1 במחצית השנייה. בדקה ה-85 השלים סבוריו צמד, וארבע דקות לאחר מכן העניק לה רונלד גומס ניצחון 3–2 ואת המקום השלישי בטורניר.

בעונות 2005/2006 (עדיין תחת המאמן מדפורד) ו-2006/2007 (תחת המאמן ז'וסטין קמפוס) זכתה הקבוצה בשתי אליפויות נוספות, תוך שהיא זוכה בכל ארבעת טורנירי האפרטורה והקלאוסורה ששוחקו בשתי עונות אלה. בסיום עונת האליפות השנייה ברציפות, הוחלט על ידי ההתאחדות לא להעניק אליפות עונתית אחת אלא תואר אליפות נפרד לכל טורניר (כך שבכל שנה הוכרזו למעשה שתי אלופות). בכך, הייתה סאפריסה לאלופה האחרונה עד כה בפורמט העונתי המלא.

סאפריסה, האלופה המכהנת, זכתה באליפות החורף של 2007 ובכך השלימה זכייה שלישית ברציפות באליפות, והעלתה את מניינן ל-26. ב-2008 העפילה לגמר גביע CONCACAF לאלופות בפעם החמישית בתולדותיה, אך הפסידה את התואר לפצ'וקה המקסיקנית עם הפסד 3–2 בסיכום המפגשים. באותה השנה זכתה בשני הטורנירים המקומיים (החורף והקיץ) והוסיפה שתי אליפויות נוספות למאזנה.

בשנת 2011 החליט הבעלים ורגארה לא להשקיע יותר במועדון, ובכך הסתיימה תקופתו כנשיא סאפריסה. בתקופת כהונתו בין 2003 ל-2011 השיגה סאפריסה הצלחה מקומית ויבשתית רבה, ובסך הכול עמד מאזנה על שבע אליפויות, זכייה ושתי סגנויות בגביע CONCACAF, וכן זכייה ושתי סגנויות באליפות מרכז אמריקה לקבוצות, והמקום השלישי באליפות העולם למועדונים.

עידן הוריסונטה מוראדו (2011 - ) עריכה

עם החלטתו להפסיק את התמיכה במועדון, מכר ורגארה את זכויותיו לקבוצת הוריסונטה מוראדו (האופק הסגול), שהורכבה מרשימה של אנשי עסקים, והפכה למעשה לשולטת בקבוצה החל מאפריל 2011.

לקבוצה לקח זמן לחזור להישגיות, והתואר הראשון בעידן קבוצת הניהול החדשה הגיע ב-2013, כאשר הקבוצה זכתה בגביע הקוסטה ריקאי (במהדורתו הראשונה מאז 1996, והשלישית בלבד מאז 1977). לקראת טורניר הקיץ של 2014 התחזקה הקבוצה בשחקנים הבינלאומיים האנסל אראוס, מרווין אנגולו, היינר מורה ודניאל קולינדרס, וכן בזרים בולטים ובהם אדולפו מצ'אדו, קרלוס סאוסדו ולואיס מיצ'ל. המאמן רונלד גונסאלס הוביל את הקבוצה לאליפות בסיום הטורניר, שהייתה הראשונה שלה מאז הטורניר המקביל ב-2010. הזכייה באליפות הייתה נקודת ציון דרך עבור המועדון. הייתה זו האליפות השלושים בתולדותיה של סאפריסה, ובכך הפכה לשיאנית הזכיות בתואר (עקפה את אלחואלנסה עם 29 זכיות), וכן הייתה לקבוצה הראשונה ב-CONCACAF הזוכה בשלושים אליפויות מקומיות. בחלקיו הראשונים של טורניר החורף של אותה השנה, פוטר גונסאלס וז'וסטין קמפוס חזר לקדנציה נוספת על הקווים. בהובלתו, השלימה הקבוצה זכייה שנייה באליפות באותה השנה.

בשנת 2019, עם כוכב העבר של המועדון וולטר סנטנו על הקווים, השתתפה סאפריסה במהדורה השלישית של ליגת CONCACAF, וזכתה לראשונה בתולדותיה בתואר לאחר ניצחון בגמר כפול על מוטגואה מהונדורס. כמו כן הוא זכה עם הקבוצה בטורניר הקלאוסורה של 2020, ובאותה השנה הוביל את סאפריסה לגמר ליגת CONCACAF שני ברציפות, שם נכנעה לבת ארצה אלחואלנסה בתוצאה 3–2.

אצטדיון עריכה

אסטאדיו נסיונל דה קוסטה ריקה עריכה

אסטאדיו נסיונל דה קוסטה ריקה

האצטדיון הלאומי הישן של קוסטה ריקה, שנחנך ב-1924, היה לאצטדיון הבית של ספאריסה בשנותיה הראשונות.

האצטדיון, המונה כ-25 אלף מקומות, שימש את סאפריסה לאורך נקודות ציון חשובות בהיסטוריה שלה, בהן ההופעה הראשונה בליגה הבכירה, תוארי הגביע והאליפות הראשונים, וכן בכניסתה לזירה היבשתית.

סאפריסה עזבה רשמית את האצטדיון ב-1972, והוא נהרס סופית בשנת 2008.

אצטדיון ריקרדו סאפריסה איימה עריכה

אצטדיון ריקרדו סאפריסה איימה

בין השנים 1955–1956 החלה סאפריסה לחפש מיקום, תחילה למתחם אימונים עבור המועדון, ובהמשך לאצטדיון ביתי חדש בבעלותה. לאחר בחינתם של מספר מיקומים שונים, נרכש המיקום הנוכחי של האצטדיון על ידי הנשיא ריקרדו סאפריסה, ב-3 באוגוסט 1965. כשנה לאחר מכן הונחה אבן הפינה להקמת האצטדיון, שבנייתו נארכה כשש שנים.

ב-27 באוגוסט 1972 נחנך רשמית האצטדיון, שנקרא על שמו של סאפריסה, וכן נערך בו משחקם הראשון של הסגולים. במהלך שנות ה-80 עבר האצטדיון מספר תהליכי שיפוץ והרחבה שהגדילו את תכולתו, וכיום הוא האצטדיון השני בגודלו במדינה, שאף שימש לעיתים את נבחרת קוסטה ריקה.

בין השנים 2003 ל-2014, הוחלף הדשא הטבעי באצטדיון בדשא מלאכותי, אך החל מ-2015 חזר לדשא טבעי בטכנולוגיה גבוהה של ספיגת מים על ידי שכבות חול ואבנים.

בשל כינוייה של הקבוצה בשם אל מונסטרואו (המפלצות), זכה האצטדיון לכינוי לה קואבה דל מונסטרואו (מערת המפלצות).

יריבות עריכה

דפורטיבו סאפריסה היא אחת משלוש הקבוצות הגדולות של הכדורגל בקוסטה ריקה. יחד איתה אפשר למנות את אלחואלנסה ואת ארדיאנו.

לשלוש הקבוצות מספר גבוה וקרוב של אליפויות וסגנויות מקומיות (לקבוצה הרביעית בטבלת האלופות יש שש זכיות בלבד), והיריבות הספורטיבית בין השלוש הם המסקרנים והמכריעים בכדורגל הקוסטה ריקאי.

היריבות של סאפריסה עם אלחואלנסה זכתה לכינוי "קלאסיקו נסיונל" (או "קלאסיקו דל פוטבול קוסטריסנסה" - הקלאסיקו הלאומי או הקלאסיקו של הכדורגל הקוסטה ריקאי). מדובר בשתי הקבוצות האהודות ביותר במדינה, כאשר לפי סקרים שנערכו, כשמונים אחוזים מאוהדי הכדורגל במדינה הם אוהדי אחת משתי קבוצות אלו. המשחקים מול ארדיאנו, לעומת זאת, זכו לכינוי "קלאסיקו דל בואן פוטבול" (הקלאסיקו של הכדורגל הטוב).

סמל ומדים עריכה


1994–2003	2003–2011	הסמל הנוכחי

צבעי המדים של הקבוצה בזמן הקמתה היו אדום ולבן. הם שימשו את המועדון לתקופה קצרה מאוד, עד שבתמיכתו של ריקרדו סאפריסה ובהשראת קבוצת הפולו של ברצלונה, הזמינה הקבוצה מדים בצבעי כחול ואדום. בזמן ייצור המדים החדשים בשנת 1937, התערבבו הצבעים בצדי המדים ויצרו גוון של סגול-בורגונדי, שהתחבב מאוד על בעלי התפקידים במועדון. בעקבות הסגנון והייחודיות של הצבע החדש, הוחלט להפוך אותו לצבע הרשמי של הקבוצה. באותו הזמן הוחלט שסמל המועדון יתנוסס על החזה במדים החדשים, ויהיה מורכב מהאות S בכתב בולט ובצבע לבן. האות באותו הסגנון משולבת גם בסמל המועדון הנוכחי.

בשנת 1987 דבק בקבוצה הכינוי המלווה אותה עד היום, "המפלצת הסגולה". מקור הכינוי מיוחס לעיתון הקוסטה ריקאי דיאריו אקסטרה. בדיווח על משחק דרבי אותו אירחה סאפריסה, תיאר הכתב כי ים האוהדים לובשי הסגול הקופצים יחד והרעש העצום שהם מייצרים, גרמו לו להרגיש כאילו נכחה במקום מפלצת בעלת אלף ראשים. הדבר התחבב על המועדון שאימץ את הכינוי. המפלצת הסגולה הפכה להיות הקמע של המועדון, ואף שולבה בסמל הקבוצה בעידן חורחה ורגארה, בין 2003 ל-2011.

תארים עריכה

תארים מקומיים עריכה

אליפות קוסטה ריקה: (36)
- 1952, 1953, 1957, 1962, 1964, 1965, 1967, 1968, 1969, 1972, 1973, 1974, 1975, 1976, 1977, 1982, 1988, 1989, 1993/94, 1994/95, 1997/98, 1998/99, 2003/04, 2005/06, 2006/07, 2007 (אינוויירנו), 2008 (וראנו), 2008 (אינוויירנו), 2010 (וראנו), 2014 (וראנו), 2014 (אינוויירנו), 2015 (אינוויירנו), 2016 (אינוויירנו), 2018 (קלאוסורה), 2020 (קלאוסורה), 2021 (קלאוסורה)
הגביע הקוסטה ריקאי: (6)
- 1950, 1960, 1963, 1970, 1972, 2013
הסופר קאפ הקוסטה ריקאי: (3)
- 1963, 1976, 2021

תארים בינלאומיים עריכה

גביע CONCACAF לאלופות:
- זכיות (3): 1993, 1995, 2005
- סגנויות (2): 2004, 2008
ליגת CONCACAF:
- זכיות (1): 2019
- סגנויות (1): 2020
אליפות מרכז אמריקה לקבוצות:
- זכיות (5): 1972, 1973, 1978, 1998, 2003
- סגנויות (7): 1971, 1974, 1996, 1997, 2001, 2004, 2007
גביע אינטראמריקנה:
- סגנויות (2): 1993, 1995
גביע העולם למועדונים:
- מקום שלישי (1): 2005

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא דפורטיבו סאפריסה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של דפורטיבו סאפריסה (בספרדית)

דפורטיבו סאפריסה, ברשת החברתית פייסבוק
דפורטיבו סאפריסה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פרופיל, באתר FootballDatabase.eu