אפידקסיפטריקס
אפידקסיפטריקס (שם מדעי: Epidexipteryx) הוא סוג נכחד של דינוזאור זעיר ממשפחת הסקנסוריופטריגיים, שחי בתור היורה, כ-160 מיליון שנה לפני זמננו.
 אפידקסיפטריקס
| |
|---|---|
| |
| תקופה | |
| יורה עליון, 160 מיליון שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| קבוצה: | דינוזאוריה |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | בעלי אגן דמוי לטאה |
| תת־סדרה: | תרופודה |
| משפחה: | סקנסוריופטריגיים |
| סוג: | אפידקסיפטריקס |
| מינים | |
|
Epidexipteryx hui | |
| שם מדעי | |
 Epidexipteryx
| |
| |
אפידקסיפטריקס היה דינוזאור מנוצה שייתכן כי קדם לארכאופטריקס באבולוציה של הדינוזאורים לעופות. הוא מוכר ממאובן יחיד ממונגוליה הפנימית המראה רישומי ארבע נוצות קישוט ארוכות מאוד בזנבו.
גילוי
עריכהמאובן אפידקסיפטריקס יחיד, שסימונו הקטלוגי IVPP V 15471 התגלה בשנת 2008 במונגוליה הפנימית, על ידי צוות מן המכון הפלאונטולוגי של בייג'ינג[1].
תיארוך
עריכהמאובן אפידקסיפטריקס התגלה בשכבות דָאוחוּגוֹאוּ (Daohugou Beds), שהתיארוך המדויק שלה שנוי במחלוקת בקרב הגאולוגים עקב חוסר אחידותה: יש המתארכים אותה לתור היורה העליון ואחרים לקרטיקון התחתון[2]. מגלי אפידקסיפטריקס תארכו את השכבה בה התגלה ליורה העליון, כ-168 עד 152 מיליון שנה לפני זמננו באמצעות תיארוך רדיומטרי בשיטת אורניום-עופרת.
במאובנים משכבות דָאוחוּגוֹאוּ התגלה עולם חי עשיר, שכלל דינוזאורים ממינים שונים, פטרוזאורים, יונקים קדומים (כמו קסטרוקאודה), סלמנדרות וחרקים. התגלו שם גם מאובני עצים וצמחים מחטניים, ציקסיים ושרכים. ממצאים אלו מראים כי האזור התאפיין בבית גידול של חופי אגמים והיה מיוער ברובו.
אנטומיה ומורפולוגיה
עריכה
אפידקסיפטריקס טוען לתואר הדינוזאור הקטן ביותר שהתגלה אי פעם. הוא היה בגודל של יונה קטנה. משקלו מוערך ב-164 גרם, ואורכו הכולל 45 סנטימטרים, מתוך זה כ-20 סנטימטרים אורכו של הזנב. אמנם התגלו כמה מאובני דינוזאורים זעירים אף יותר, אך נראה שהם היו פרטים צעירים.
שלד הזנב של אפידקסיפטריקס היה קצר בהרבה מזנבם של מרבית הדינוזאורים התרופודים, ומזכיר את הפיגוסטיל - הזנב הקצר בעל חוליות מאוחות האופייני לכל העופות בני-ימינו. מזנב זה צמחו ארבע נוצות זנב "דמויות סרט", כלומר דקות וארוכות מאוד, הנראות במאובן כמסודרות בשני זוגות. ייתכן שהן אף היו ארוכות מ-20 סנטימטרים, שכן הן קטועות במאובן ואין רואים את הקצה שלהן. הסברה הרווחת היא שנוצות אלו שימשו כנוצות קישוט לתצוגות חיזור או תוקפנות, בדומה לנוצות זנב הטווס, כיוון שקשה לשער תפקיד אחר שלהן.
המאובן גם מראה רישומי נוצות חוטיות, בדומה למעטה נוצות פלומה בעופות בני-ימינו, באזור הכתפיים והזנב, שכנראה שימשו לבידוד תרמי. אך לא נראים סימני נוצות תעופה כמו בארכאופטריקס וכמה דינוזאורים מנוצים אחרים.
לאפידקסיפטריקס חשיבות רבה בפענוח האבולוציה של העופות מן הדינוזאורים. במידה והתיארוך שלו אכן מדויק הוא הדינוזאור המנוצה הקדום ביותר הידוע למדע, ככל הנראה קדום אף מן הארכאופטריקס, הנחשב לעיתים לעוף הראשון ומתוארך לגיל של 147 מיליון שנה לפני זמננו. לכן גילויו מעיד לראשונה באופן ישיר שהנוצות קדמו לארכאופטריקס, ושימשו לבידוד תרמי וכנוצות קישוט עוד לפני שהותאמו לתעופה. לעומת זאת, מרבית הדינוזאורים המנוצים האחרים שהתגלו עד היום מאוחרים מארכאופטריקס, ולכן יכולים להעיד על התפתחות העופות רק באופן עקיף.
בתרבות
עריכהדינוזאור זה הופיע בסדרה הכוכב דינוזאור שם נראים שני פרטים המחפשים זחלי חיפושיות אך אחד מהם נטרף על ידי סינרפטור.
ראו גם
עריכה- יי - סוג נוסף של דינוזאור זעיר מהמשפחה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אפידקסיפטריקס, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אפידקסיפטריקס, באתר GBIF (באנגלית)
- תמונת מאובן אפידקסיפטריקס ושיחזורו באתר המוזיאון הבריטי לתולדות הטבע (באנגלית)
- על אפידקסיפטריקס וסקנסוריופטריגיים אחרים בבלוג של הפלאונטולוג דארן נייש (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Zhang, F. et al. (2008) "A bizarre Jurassic maniraptoran from China with elongate ribbon-like feathers" Nature, Vol. 445, pp 1105-1108, doi:10.1038/nature07447
- ^ Yong-Qing Liu et al. (2012) "Timing of the earliest known feathered dinosaurs and transitional pterosaurs older than the Jehol Biota" Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology, Vol. 323-325, pp. 1–12, http://dx.doi.org/10.1016/j.palaeo.2012.01.017