חיפושיות

סדרה במחלקת החרקים

חִפּוּשִׁיּוֹת (שם מדעי: Coleoptera) היא הסדרה הגדולה ביותר במחלקת החרקים ובטבע בכלל. הסדרה מונה כ-400,000 מינים, המהווים 40% ממחלקת החרקים, ושוכנים בכל העולם מלבד אנטארקטיקה אך נפוצים בעיקר באזורים הטרופיים. החיפושיות מגוונות ביותר ומאכלסות מגוון רחב מאוד של בתי גידול וגומחות אקולוגית, דבר שגרם להן לפתח מגוון רחב של מורפולוגיות (צורות גוף), צבעים וסגנונות חיים. חיפושיות רבות הן מהמינים הצבעוניים ביותר בטבע, לרוב תודות לצבעוניות מבנית שבה המבנה המיקרוסקופי של כסות השלד החיצוני וכנפי החפייה גורם לשבירה והחזרה של האור בצורות מיוחדות וליצירת צבעים מתכתיים בוהקים. הנחושתיות בולטות במיוחד בגווניהן הבוהקים והמתכתיים וניתן לציין את נחושתית הקוצים בישראל ואת הנחושתית הסגולה ונחושתית הוורדים באירופה, שנחשבות לחיפושיות יפות מאוד. צבעים בוהקים נפוצים גם במשפחות אחרות, כגון המושיתיים, בה הצבעים הם צבעי אזהרה, ובמגוון מינים כגון גדית זהובת-כתמים. לאדם מערכת יחסים ארוכה עם החיפושיות שכוללת הערצה (כגון חיפושיות זבל במצרים העתיקה), ניצול לצרכים שונים וכן בחקלאות - בעוד חלקן מהוות מזיקים אחרות נחשבות למדביר ביולוגי מועיל ביותר, כאשר הידועה ביותר בכך היא מושית השבע.

קריאת טבלת מיוןחיפושיות
מיני חיפושיות
מיני חיפושיות
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
תת־מערכה: שש-רגלים
מחלקה: חרקים
סדרה: חיפושיות
שם מדעי
Coleoptera
ליניאוס, 1758
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מורפולוגיה של חיפושית ממשפחת הזבליתיים
שלבי התעופה של חיפושית מהמין Cetonia aurata (נחושתית הוורדים)
מושית השבע מגיחה מהגולם. חיפושיות הן בעלות גלגול מלא.
חיפושיות מתת-משפחת הנחושתיות

לחיפושיות 4 תת-סדרות:

  • Adephaga
  • Archostemata
  • Myxophaga
  • Polyphaga

תיעוד המאובנים הקדום ביותר של סדרה זו הוא מתור הפרם, לפני כ-265 מיליון שנה, ומאז חל גיוון רב במשפחות הסדרה. המינים הקטנים ביותר שייכים למשפחה Ptiliidae וגודלם 0.3 מילימטרים, המינים הגדולים ביותר עשויים להגיע לכ-15 סנטימטרים (בהם יקרונית טיטאנית, חיפושית גוליית, חיפושית הרקולס וחיפושית אטלס). בעוד שמרבית המינים בסדרה ניזונים ממזון צמחי, חלקם טורפים, ניזונים מפטריות או טפילים.

כמו כל החרקים מתחלק גופן של החיפושיות לראש, חזה ובטן. באזור הראש: זוג עיניים מורכבות, מחושים, וגפי פה נושכות. אל החזה מחוברים שני זוגות כנפיים ושלושה זוגות רגליים.

הכנפיים הקדמיות, כנפי חפיה נוקשות, מגנות על הבטן ועל הכנפיים האחוריות, העדינות יותר. הכנפיים הקדמיות אינן משמשות לתעופה, אך בשעת מעוף הן מורמות כדי לאפשר לכנפי התעופה לנוע. לאחר הנחיתה, הכנפיים האחוריות מתקפלות תחת כנפי החפיה. רוב החיפושיות מסוגלות לעוף, אך מעטות מסוגלות להתחרות בכישורי התעופה של מינים מסדרת הזבובאים. רובן יעופו רק כאשר הדבר הכרחי. ישנם מיני חיפושיות שכנפי החפיה שלהן התאחו זו לזו והן אינן יכולות לעוף, בעוד שאחרות הן חסרות כנפיים. כנפי החפיה הן שהעניקו לחיפושיות את שמן המדעי, Coleoptera, שבא מיוונית עתיקה: κολεός ("קולאוס") פירושו נדן ו-πτερόν ("פטרון") פירושו כנף, וביחד "כנפיים בנדן" או "כנפיים מחופות".

רגליהן בנויות בהתאם לסביבת חייהן - אם להליכה, לקפיצה, לשחייה או לחפירה.

החיפושיות שייכות לחרקים בעלי גלגול מלא. השלב הצעיר מכונה פגית (לארווה) או זחל. הרבייה של חלק מהחיפושיות היא הפלודיפלואידית. ניתן למצוא חיפושיות כמעט בכל בית גידול למעט הים ואזורי הקטבים.

זחלי חיפושיות

עריכה

את הפגית של חיפושיות ניתן לחלק לכמה טיפוסים שונים לפי מראה חיצוני:

  • Campodeiform - זחל עם רגליים מפותחות לגמרי, מחושים וגוף פחוס.
  • Elateriform - דמויי תולעת עם רגליים מנוונות או קטנות מאוד. טיפוסי לנתוזיות.
  • Eruciform - דמוי זחל אמיתי של פרפראים. זזים בחופשיות בעזרת רגליים קצרות היוצאות מהחזה ומהבטן.
  • Onisciform - זחל רחב ושטוח, לעיתים עם רגליים קטנות או בלי רגליים בכלל.
  • Scarabaeiform - זחל דמוי דרן בעל רגליים ארוכות. טיפוסי לזבליתיים.
  • Vermiform - זחל דמוי רימה, סימטרי וללא רגליים.

משפחות השייכות לסדרה זו (רשימה חלקית)

עריכה

גלריה

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Arthur V. Evans, The Lives of Beetles: A Natural History of Coleoptera, Princeton University Press, 2023, ISBN 978-0-691-23651-3

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ השם הוחלף ליוספיתיים