ויקיפדיה

אפקט המסגור

סוג של הטיה קוגניטיבית
(הופנה מהדף אפקט המסגור (פסיכולוגיה))

אפקט המסגור (לעיתים נקרא גם "הטיית המסגור") הוא הטיה קוגניטיבית, לפיה אנשים מקבלים החלטות בהתבסס על הדרך בה הוצגו בפניהם האפשרויות השונות, בסמנטיקה חיובית או שלילית; למשל רווח או הפסד[1].

תהליכי קבלת החלטות אצל אנשים מושפעים מהדרך בה הוצג בפניהם המידע[2]. אפקט המסגור הוא הנטייה להסיק מסקנות שונות מאותו המידע, בהתאם למקור ממנו התקבל המידע, או הדרך בה הוא התקבל.

אנשים נוטים להימנע מסיכונים, כאשר מוצג בפניהם מסגור חיובי, אך נוטים לקחת סיכונים כאשר מוצג בפניהם מסגור שלילי[3]. רווח והפסד מוגדרים כתרחיש המתאר את התוצאות (למשל, אובדן חיים או הצלת חיים, חולים במחלות שונות שמקבלים או לא מקבלים טיפול ועוד).

תורת הערך מראה כי הפסד הוא משמעותי יותר מאשר הרווח המקביל[3], מאחר שרווח בטוח (אפקט הוודאות ואפקט פסבדו-וודאות) יהיה מועדף על רווח הסתברותי[4], והפסד הסתברותי יהיה מועדף על הפסד מוגדר[3]. אחת הסכנות באפקט המסגור היא החשש מכך שאנשים לרוב מקבלים אפשרויות בהקשר של רק אחת משתי המסגרות[5].

אפקט המסגור - אילוסטרציה

התפיסה מסייעת בפיתוח הבנה של מסגור בתוך תנועות חברתיות, וכן בגיבוש דעות פוליטיות במקרים בהם ספין תקשורתי ממלא חלק משמעותי בסקרי דעת קהל הבנויים כך שיעודדו תגובות מועילות עבור הארגון שהזמין את הסקר. יש טענה שהשימוש בטכניקה מערער את האמינות של הסקרים הפוליטיים האלו[6]. ההשפעה מצטמצמת, או אפילו מבוטלת לחלוטין, אם מידע אמין מספיק מסופק לאנשים[6].

גורמים התפתחותיים

עריכה

אפקט המסגור הוכיח באופן עקבי את אחת ההטיות הגדולות ביותר בקבלת ההחלטות[7]. באופן כללי, הרגישות להשפעת אפקט המסגור עולה עם הגיל. ההבדלים בגיל חשובים במיוחד כאשר בוחנים החלטות בתחום טיפול רפואי[8][9][10] והחלטות כלכליות[11].

עם זאת, אפקט המסגור נוטה להיעלם כאשר נתקלים בו בשפה שנייה[12]. הסבר אפשרי להיעלמות זו הוא ששפה שנייה מספקת מרחק קוגניטיבי ורגשי רב יותר משפת האם[13]. שפה זרה גם פחות מעובדת אוטומטית מאשר שפת אם, מה שמוביל להפעלת יותר שיקול דעת, דבר שיכול להשפיע על קבלת ההחלטות, וכתוצאה מכך החלטות מתקבלות בצורה שיטתית יותר[13].

ילדות והתבגרות

עריכה

אפקט המסגור בתהליכי קבלת ההחלטות מתחזק כאשר גיל הילד עולה[14][15][16]. הסיבה לכך היא בחלקה מאחר שהנמקה איכותית עולה עם הגיל[14]. בעוד שאצל ילדים בגיל הרך הנטייה היא לקבל החלטות על בסיס מאפיינים כמותיים, כגון הסתברות של תוצאה, אצל ילדים בגילאי בית ספר יסודי ומתבגרים עולה הסיכוי שההחלטות יתקבלו על בסיס מאפיינים איכותיים, והם לרוב יבחרו באפשרות הבטוחה במיסגור הרווח ובאפשרות המסוכנת במיסגור ההפסד, ללא תלות בהסתברויות[14]. העלייה בחשיבה האיכותית קשורה לעלייה בחשיבה מבוססת-"גיסט" המתרחשת לאורך החיים[17].

עם זאת, הנמקה איכותית, כמו גם רגישות לאפקט המסגור, חזקים פחות אצל מתבגרים ביחס לאנשים בוגרים[14][16] ומתבגרים, יותר ממבוגרים, נוטים לבחור את האפשרות המסוכנת יותר בתרחישי רווח כמו גם בתרחישי הפסד נתונים[15]. הסבר אפשרי לנטייתם של מתבגרים לבחירות מסוכנות יותר הוא שאין להם מספיק ניסיון בעולם האמיתי עם השלכות שליליות, ולכן הם נוטים להסתמך יתר על המידה על הערכה מודעת של סיכון ורווח[15] תוך התמקדות במידע ופרטים ספציפיים או בניתוח כמותי[18]. פעולה זו מפחיתה את השפעת אפקט המסגור ומובילה לעקביות רבה יותר במסגרות של תרחיש נתון[18]. ילדים בגילאי 10 עד 12 נוטים יותר לקחת סיכונים ולהראות את השפעת אפקט המסגור, בעוד שילדים צעירים יותר חשבו רק על ההבדלים הכמותיים בין שתי אפשרויות שהוצגו בפניהם[19].

בגרות צעירה

עריכה

סביר יותר שבוגרים צעירים יתפתו יותר בקלות ממבוגרים על ידי לקיחת סיכונים כאשר הציגו בפניהם ניסויים עם מסגור של הפסד[7].

במחקרים רבים שבדקו סטודנטים לתואר ראשון, החוקרים מצאו כי הסטודנטים נוטים יותר להעדיף אופציות שמוסגרו להם באופן חיובי[20]. לדוגמה, הם נטו יותר ליהנות מבשר שהוגדר כבשר 75% רזה, לעומת בשר שהוגדר כבשר 25% שמן, או להשתמש בקונדומים שהוגדרו כבעלי יעילות של 95% לעומת אלו שהוגדרו כבעלי סיכון של 5% לכישלון[20].

בוגרים צעירים רגישים במיוחד להשפעות אפקט המסגור כאשר מוצגת בפניהם בעיה לא מוגדרת שבה אין תשובה נכונה ולא-נכונה, ועליהם לקבוע באופן שרירותי איזה מידע הם מוצאים כרלוונטי[20]. לדוגמה, סטודנטים לתואר ראשון מוכנים יותר לרכוש פריט כגון כרטיס לסרט לאחר אובדן סכום השווה לעלותו של הפריט הזה, מאשר לאחר אובדן של הפריט עצמו[20].

בגרות מאוחרת

עריכה

חוקרים טוענים כי אפקט המסגור נוטה להיות גדול יותר בקרב מבוגרים מאשר בקרב בוגרים צעירים או מתבגרים[8][9]. טענה זו עשויה להיות תוצאה של הטיה שלילית מוגברת[9] אך על פי מספר מקורות הטיות השליליות למעשה יורדות עם הגיל[11].

סיבה אפשרית נוספת היא שלאנשים מבוגרים יש פחות משאבים קוגניטיביים העומדים לרשותם, והם נוטים יותר לבחור באסטרטגיות קוגניטיביות פחות כאשר הם מתמודדים עם תהליכי קבלת החלטות[7]. הם נוטים יותר להסתמך על מידע נגיש ללא קשר אם המידע הזה רלוונטי כדי לקבל את ההחלטה העומדת על הפרק[7]. מספר מחקרים הראו כי אנשים צעירים יותר יקבלו החלטות פחות מוטות מאשר המבוגרים מהם, משום שהם מבססים את בחירתם על פרשנויות של דפוסי אירועים ויכולים להתבסס יותר על אסטרטגיות קבלת החלטות הדורשות משאבים קוגניטיביים כמו מיומנויות עבודה-זיכרון. אנשים מבוגרים לעומת זאת, נוטים לקבל החלטות על בסיס תגובות מיידיות לרווח והפסד[7].

מחסור במשאבים קוגניטיביים אצל אנשים מבוגרים, כמו למשל גמישות באסטרטגיות של קבלת ההחלטות, עלול לגרום לאנשים מבוגרים להיות מושפעים ממסגור רגשי יותר מאשר מבוגרים צעירים או מתבגרים[21]. בנוסף, כאשר אנשים מתבגרים, הם נוטים לקבל החלטות מהר יותר מאשר עמיתים צעירים יותר שלהם[7]. זה משמעותי מאחר שבעת שאדם מבוגר מתבקש לקבל החלטה, סביר שההחלטה שיקבל תהיה מושפעת פחות מהסביבה ואותו אדם יבצע הערכה מחדש של ההחלטה המקורית שלו[7][8].

לעובדה שיש עלייה בהשפעה של אפקט המסגור בקרב אנשים מבוגרים ישנן השלכות חשובות, במיוחד בהקשרים רפואיים[8][9][10]. אנשים מבוגרים מושפעים במידה רבה מהכללה או החרגה של פרטים שאינם רלוונטיים. למבוגרים יכולה להיות נטייה לקבל החלטות רפואיות חשובות בהתבסס על הדרך בה הציגו בפניהם הרופאים את שתי האפשרויות העומדות בפניהם, יותר מאשר לקבל החלטה לאחר ששקלו בעצמם את ההבדלים המשמעותיים בין האפשרויות[7].

כאשר שוקלים טיפולים שונים למחלת הסרטן, המסגרת בה מוצגות אפשרויות הטיפול השונות בפני המטופל יכולה להשפיע ולהטות את ההתמקדות מההישרדות לטווח קצר עד ארוך במסגור שלילי וחיובי, בהתאמה[8]. כאשר מציגים בפני מטופל טיפולים אפשריים ומתארים לו אותם במונחים חיוביים, שליליים או נייטרליים, מבוגרים נוטים יותר להסכים לטיפול מסוים כאשר הוא מתואר באופן חיובי מאשר להסכים לאותו טיפול כאשר הוא מתואר באופן נייטרלי או שלילי[9]. בנוסף, מסגור לעיתים קרובות יכול להוביל לחוסר עקביות בבחירה: כאשר משנים את תכונות התיאור לאחר שאדם כבר ביצע החלטה, יכול לגרום לאותו אדם לשנות את הבחירה הראשונית שעשה ולבחור באפשרות אחרת[9]. כמו כן, אנשים מבוגרים נוטים לזכור טוב יותר פרטים שנמסרו להם בצורת הצהרה חיובית מאשר אלו שנמסרו בצורה שלילית[8][22]. זה הודגם על ידי הצהרות של קשישים על בעיות בריאות שלהם[8][22].

מחקר

עריכה

עמוס טברסקי ודניאל כהנמן בחנו כיצד ניסוחים שונים השפיעו על תגובות משתתפים לבחירה במצב היפותטי של חיים ומוות בשנת 1981[3].

המשתתפים במחקר התבקשו לבחור בין שני טיפולים שונים עבור 600 איש שנפגעו ממחלה קטלנית:

טיפול מסוג א' צפוי היה לגרום לכ 400 מקרי מוות, בעוד שלטיפול מסוג ב' היה סיכוי של 33% שאיש לא ימות, אבל סיכון של 66% שכולם ימותו.

בחירה זו הוצגה במסגרת המחקר לנחקרים במסגור חיובי (כלומר: כמה אנשים יחיו) או במסגור שלילי (כלומר: כמה אנשים ימותו).

מסגור טיפול מסוג א' טיפול מסוג ב'
חיובי מציל חיים של 200 איש 33% סיכוי להציל את כל 600 האנשים, 66% סיכוי שאף אחד לא יינצל
שלילי 400 אנשים ימותו 33% סיכוי שלא ימותו אנשים, סבירות של 66% שכל ה 600 ימותו

טיפול א' נבחר על ידי 72% מהנחקרים כאשר הוצג במסגור חיובי ("מציל חיים של 200 איש") ואילו כאשר הוצג במסגור שלילי ("400 אנשים ימותו") רק 22% מהנחקרים בחרו בו.

אפקט זה הופיע גם בהקשרים אחרים:

  • 93% מתלמידי דוקטורט ביצעו רישום מוקדם ללימודים, כאשר הודגש בפניהם שעל רישום מאוחר יהיה עליהם לשלם קנס, בעוד שרק 67% מהתלמידים ביצעו רישום מוקדם כאשר הודגש בפניהם שיש הנחה על רישום מוקדם[23].
  • 62% מהאנשים לא הסכימו עם "גינוי פומבי של הדמוקרטיה", אך רק 46% מהאנשים הסכימו כי נכון "לאסור על גינוי פומבי של הדמוקרטיה"[24].
  • יותר אנשים יתמכו במדיניות כלכלית אם שיעור התעסוקה יהיה מודגש יותר מאשר שיעור האבטלה[6].
  • נטען כי מעצר קדם-משפטי עשוי להגביר את נכונותו של הנאשם לקבל עסקת טיעון, שכן המאסר, במקום החופש, יהיה קו הבסיס שלו, והודאה באשמה תיתפס אצל הנאשם כמה שיביא לשחרורו המוקדם ולא כמעשה שיכניס אותו לכלא[25].

הפרה אקסטנסיונליות

עריכה

בלוגיקה, אקסטנסיונליות דורשת ש"שתי נוסחאות אשר יש להן את אותו ערך-אמת על הקצאות-האמת להיות חלופות הדדיות במשפט המכיל אחת מנוסחאות אלה"[26] במילים פשוטות, אובייקטים שיש להם את אותן התכונות החיצוניות הם זהים. על פי עיקרון זה, החל בתהליכי קבלת החלטות, קבלת החלטה בפתרון בעיה לא צריכה להיות מושפעת מהדרך בה מתוארת הבעיה. לדוגמה, תיאורים שונים של אותה החלטה לא אמורים להביא להחלטות שונות, בשל עקרון ההרחבה. אם החלטות מתקבלות על בסיס נתוני-מידע לא רלוונטיים כפי שתואר, זה נקרא הפרת אקסטנסיונליות[26].

ביקורת

עריכה

מחקריהם של טברסקי וכהנמן זכו לביקורת מאוחרת יותר על כך שההבדלים בין האופציות בשני התרחישים מינוריים מידי.

מאחר שהתיאור של טיפול א' במסגרת החיובית אינו קובע במפורש כי 400 בני אדם ימותו, וגם תיאור הטיפול מסוג א' במסגרת השלילית לא קובע במפורש כי 200 בני אדם יחיו, ההסתברות שתוצאות אלו יתקבלו ב 100% היא רק מרומזת. משמעות זו היא ברורה רק אם ניתנו לנחקר שתי האפשרויות, בניגוד למצב זה בו הנחקרים שהשתתפו בניסוי קיבלו רק את אחת מהאפשרויות, החיובית או השלילית. במקרה שלהם, ניתן להניח שעם מסגור חיובי, על ידי בחירה בטיפול א', ההסתברות שיינצלו יותר מ 200 אנשים היא גדולה מאפס.

בהתאמה, אם תוצג לנחקרים רק אפשרות המסגור השלילי, ניתן להניח כי על ידי בחירה באפשרות א', ההסתברות ליותר מ -400 איש מתים גדולה מאפס. על פי הנחות אלו, אכן יהיה זה הגיוני שהמשיבים יבחרו באפשרות א' ולא באפשרות ב' כאשר יציגו להם את המסגור החיובי, ובאפשרות ב' כאשר יציגו להם את המסגור השלילי, מאחר ששתי המסגרות במקרה של טיפול א' אינן ניתנות להחלפה הדדית. במילים אחרות, את ההצהרה "200 איש יינצלו מתוך 600" אינה ניתנת להחלפה הדדית עם ההצהרה "400 איש מתוך 600 ימותו".

מקורות

עריכה
  • Druckman, J. (2001a). "Evaluating framing effects". Journal of Economic Psychology. 22: 96–101. doi:10.1016/S0167-4870(00)00032-5.
  • Druckman, J. (2001b). "Using credible advice to overcome framing effects". Journal of Law, Economics, and Organization. 17: 62–82. doi:10.1093/jleo/17.1.62.
  • Gächter, S.; Orzen, H.; Renner, E.; Stamer, C. (2009). "Are experimental economists prone to framing effects? A natural field experiment". Journal of Economic Behavior & Organization. 70 (3): 443–46. doi:10.1016/j.jebo.2007.11.003.
  • Plous, Scott (1993). The psychology of judgment and decision making. McGraw-Hill. ISBN 978-0-07-050477-6.
  • Tversky, Amos; Kahneman, Daniel (1981). "The Framing of decisions and the psychology of choice". Science. 211 (4481): 453–58. Bibcode:1981Sci...211..453T. doi:10.1126/science.7455683. PMID 7455683.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

Kühberger, Anton; Tanner, Carmen (2010). "Risky choice framing: Task versions and a comparison of prospect theory and fuzzy-trace theory". Journal of Behavioral Decision Making. 23 (3): 314–29. doi:10.1002/bdm.656.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Plous 1993
  2. ^ Framing Effect: Definition & Examples, study.com/academy/
  3. ^ 1 2 3 4 Tversky & Kahneman 1981
  4. ^ Clark 2009
  5. ^ Druckman 2001a
  6. ^ 1 2 3 Druckman 2001b
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Thomas, A. K.; Millar, P. R. (2011). "Reducing the Framing Effect in Older and Younger Adults by Encouraging Analytic Processing". The Journals of Gerontology Series B: Psychological Sciences and Social Sciences. 67B (2): 139. doi:10.1093/geronb/gbr076.
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Erber, Joan (2013). Aging and Older Adulthood (3 ed.). John Wiley & Sons. p. 218. ISBN 978-0-470-67341-6.
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 Peters, Ellen; Finucane, Melissa; MacGregor, Donald; Slovic, Paul (2000). "The Bearable Lightness of Aging: Judgment and Decision Processes in Older Adults". In Paul C. Stern and Laura L. Carstensen (ed.). The aging mind: opportunities in cognitive research (PDF). Washington, D.C.: National Academy Press. ISBN 0-309-06940-8.
  10. ^ 1 2 Hanoch, Yaniv; Thomas Rice (2006). "Can Limiting Choice Increase Social Welfare? The Elderly and Health Insurance". The Milbank Quarterly. 84 (1): 37–73. doi:10.1111/j.1468-0009.2006.00438.x. JSTOR 25098107. PMC 2690155. PMID 16529568.
  11. ^ 1 2 Carpenter, S. M.; Yoon, C. (2011). "Aging and consumer decision making". Annals of the New York Academy of Sciences. 1235 (1): E1–12. Bibcode:2011NYASA1235E...1C. doi:10.1111/j.1749-6632.2011.06390.x. PMC 3799963. PMID 22360794.
  12. ^ Keysar, B.; Hayakawa, S. L.; An, S. G. (2012). "The Foreign-Language Effect: Thinking in a Foreign Tongue Reduces Decision Biases". Psychological Science. 23 (6): 661–68. doi:10.1177/0956797611432178. ISSN 0956-7976. PMID 22517192.
  13. ^ 1 2 Keysar, Boaz; Hayakawa, Sayuri; An, Sun Gyu. "The Foreign-Language Effect : Thinking in a Foreign Tongue Reduces Decision Biases" (PDF). University of Chicago: Psychology. Psychological Science. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-11-23. נבדק ב-3 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 3 4 Reyna, V. F.; Farley, F. (2006). "Risk and Rationality in Adolescent Decision Making: Implications for Theory, Practice, and Public Policy". Psychological Science in the Public Interest. 7 (1): 1–44. doi:10.1111/j.1529-1006.2006.00026.x. PMID 26158695.
  15. ^ 1 2 3 Albert, D.; Steinberg, L. (2011). "Judgment and Decision Making in Adolescence". Journal of Research on Adolescence. 21: 211. doi:10.1111/j.1532-7795.2010.00724.x.
  16. ^ 1 2 Strough, J.; Karns, T. E.; Schlosnagle, L. (2011). "Decision-making heuristics and biases across the life span". Annals of the New York Academy of Sciences. 1235: 57–74. Bibcode:2011NYASA1235...57S. doi:10.1111/j.1749-6632.2011.06208.x. PMC 3755606. PMID 22023568.
  17. ^ Reyna, V. F. (2008). "A Theory of Medical Decision Making and Health: Fuzzy Trace Theory". Medical Decision Making. 28 (6): 850–65. doi:10.1177/0272989X08327066. PMC 2617718. PMID 19015287.
  18. ^ 1 2 Schlottmann, A.; Tring, J. (2005). "How Children Reason about Gains and Losses: Framing Effects in Judgement and Choice". Swiss Journal of Psychology. 64 (3): 153. doi:10.1024/1421-0185.64.3.153.
  19. ^ Boyer, T. (2006). "The development of risk-taking: A multi-perspective review". Developmental Review. 26 (3): 291–345. doi:10.1016/j.dr.2006.05.002.
  20. ^ 1 2 3 4 Revlin, Russell (2012). "Chapter 11: Solving Problems". Cognition: Theory and Practice. New York, New York: Worth Publishers. ISBN 978-0716756675.
  21. ^ Watanabe, S.; Shibutani, H. (2010). "Aging and decision making: Differences in susceptibility to the risky-choice framing effect between older and younger adults in Japan". Japanese Psychological Research. 52 (3): 163. doi:10.1111/j.1468-5884.2010.00432.x.
  22. ^ 1 2 Löckenhoff, C. E. (2011). "Age, time, and decision making: From processing speed to global time horizons". Annals of the New York Academy of Sciences. 1235: 44–56. Bibcode:2011NYASA1235...44L. doi:10.1111/j.1749-6632.2011.06209.x. PMC 3757097. PMID 22023567.
  23. ^ Gächter et al. 2009
  24. ^ Rugg, as cited in Plous 1993
  25. ^ Bibas, Stephanos (2004). "Plea Bargaining outside the Shadow of Trial". Harvard Law Review. 117 (8): 2463–47. JSTOR 4093404. SSRN 464880.
  26. ^ 1 2 Bourgeois-Gironde, Sacha; Giraud, Raphaël (2009). "Framing effects as violations of extensionality". Theory and Decision. 67 (4): 385–404. doi:10.1007/s11238-009-9133-7. ISSN 0040-5833.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אפקט_המסגור&oldid=38695879"