אפרים קופפר
אפרים קוּפּפֶר (בפולנית: Franciszek Kupfer; 5 במרץ 1905 – 13 במרץ 1993) היה חוקר יהדות ומהדיר ספרי ראשונים פולני-ישראלי.
אפרים קופפר (מימין למעלה) עם משפחתו, 1962 | |
לידה |
13 במרץ 1905 ו' באדר ב' תרס"ה פרושוביצה, רפובליקת פולין |
---|---|
פטירה |
5 במרץ 1993 (בגיל 87) י"ב באדר תשנ"ג ירושלים |
ענף מדעי | יהדות, היסטוריה של עם ישראל, תרבות יהודית חילונית |
קורות חייו
עריכהאפרים בן אברהם קופפר נולד ב-1905 בעיירה פרושוביצה שבפולין. הוריו נמנו עם חסידי חנצ'ין. בילדותו קיבל חינוך חסידי ותורני ונודע לבקי במרחבי הספרות התלמודית. בגיל צעיר התייתם מאביו. קופפר היה מקורב לרבים מגדולי פולין באותו זמן, ואף שימש כמזכירו של ר' מאיר אריק. כרבים מצעירי הדור ההוא, נטה גם הוא בשלב מסוים בחייו אחר הקומוניזם ואף ישב זמן מה בכלא הפולני בגלל פעילות זו. קופפר נישא בפולין למרים וינטרויב ולזוג נולדו חמישה ילדים.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט קופפר לברית המועצות. מכיוון שסירב לקבל על עצמו אזרחות סובייטית, נשלח למחנה עבודה בסיביר. חייו ניצלו בעזרת אזרח רוסי שהכיר לו טובה עוד מפולין, ולאחר המלחמה הוא חזר לפולין, שם גילה שאמו, אשתו וכל חמשת ילדיו נספו בשואה.
קופפר חזר לבירה ורשה, שם היה לחוקר במכון ההיסטורי היהודי ובאקדמיה הלאומית למדעים. הוא לימד יהדות באוניברסיטת ורשה ופרסם מספר פרסומים בשפה הפולנית וביידיש על תולדות היהודים. בפולין נישא בשנית להלנה סוכצקי, ולאחר שאיבד את כל משפחתו הענפה בשואת יהודי פולין, זכה לגדל משפחה ולראות ילדים ונכדים.
בשנת 1957 נפטר בנו מנישואיו השניים, והוא עלה לישראל עם אשתו הלנה. עם עלייתו התקבל לעבודה במכון לתצלומי כתבי יד עבריים (לימים חלק מהספרייה הלאומית), שם עבד 30 שנה וזכה להערכה מרובה בזכות ידענותו המופלגת בספרות היהודית לדורותיה וידיעותיו ההיסטוריות הרבות.
קופפר פרסם מספר רב של מאמרים בפולנית, ביידיש ובעברית.[1]
פרסומיו
עריכהפרסומיו הידועים הם:
- פירוש רש"י למסכת מועד קטן, יוצא לאור על פי כתב יד ספרדי בצירוף מבוא והערות, ירושלים, מקיצי נרדמים, תשכ"א.
בספר זה חשף קופפר לטענתו את פירושו האמיתי של רש"י למסכת, מתוך טענה שהפירוש המצוי בידינו אינו פירושו של רש"י. מספר חוקרים חלקו על ייחוסו של רש"י לפירוש זה.[2] - פירושי מסכת פסחים, וסוכה מבית מדרשו של רש"י. מסכת פסחים – רבינו יהודה בר נתן (ריב"ן), פירוש מסכת סוכה מבית מדרשו של רש"י, ירושלים, מקיצי נרדמים, תשמ"ד
- פירוש מסכת יבמות לריב"ן, יוצא לאור על פי כתב יד שבספרית אנג'ליקה שברומא בצירוף מבוא והערות, ירושלים, מזרח ומערב, תשל"ז
- פירוש מסכת קידושין (מחבר משוער- רבנו מאיר בן רבנו שמואל מרמרו[3]), יוצא לאור על פי כתב יד של האקדמיה להיסטוריה במדריד בצירוף מבוא והערות, ירושלים, מזרח ומערב, תשל"ז
- תשובות ופסקים מאת חכמי אשכנז וצרפת, יו"ל על פי כתב יד בודליאנה 692 בצירוף מבוא והערות, ירושלים, מקיצי נרדמים, תשל"ג.
לקריאה נוספת
עריכה- ישראל מ' תא-שמע, "קווים לדמותו של אפרים קופפר ז"ל", מדעי היהדות, 34 (תשנ"ד), 87–92. (המאמר באתר JSTOR) (נדפס שוב בשם "קווים לדמותו ולתרומתו המחקרית של דוצנט אפרים קופפר", בתוך: הנ"ל, כנסת מחקרים: עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים, כרך ד: ארצות המזרח, פרובנס ומאסף, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ע, עמ' 346–353, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
קישורים חיצוניים
עריכה- אפרים קופפר, באתר Academia.edu
- אפרים קופפר באתר WorldCat Identities
- רשימת הפרסומים של אפרים קופפר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של אפרים קופפר באתר רמב"י
- מידע על אפרים קופפר בקטלוג הספרייה הלאומית
מפרסומיו:
- אפרים קופפר (עורך), תשובות ופסקים מאת חכמי אשכנז וצרפת, ירושלים: מקיצי נרדמים, תשל"ג, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ 115 פרסומים נסקרו בביבליוגרפיה של מאמריו שפורסמו. רשימה זו, גם על-פי עדותו של קופפר, אינה מלאה, כיוון שחסרים היו לו מאמרים שנכתבו בפולין בכתבי-עת לא מצויים. יהושע מונדשיין, "אפרים קופפר: ביבליוגרפיה", מדעי היהדות, 34 (תשנ"ד), 93–99.
- ^ ראו למשל כאן.
- ^ אבי הרשב"ם