אפרים קופפר

היסטוריון ישראלי

אפרים קוּפּפֶרפולנית: Franciszek Kupfer;‏ 5 במרץ 190513 במרץ 1993) היה חוקר יהדות ומהדיר ספרי ראשונים פולני-ישראלי.

אפרים קופפר
אפרים קופפר (מימין למעלה) עם משפחתו, 1962
אפרים קופפר (מימין למעלה) עם משפחתו, 1962
לידה 13 במרץ 1905
ו' באדר ב' תרס"ה
פרושוביצה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 במרץ 1993 (בגיל 87)
י"ב באדר תשנ"ג
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי יהדות, היסטוריה של עם ישראל, תרבות יהודית חילונית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

אפרים בן אברהם קופפר נולד ב-1905 בעיירה פרושוביצה שבפולין. הוריו נמנו עם חסידי חנצ'ין. בילדותו קיבל חינוך חסידי ותורני ונודע לבקי במרחבי הספרות התלמודית. בגיל צעיר התייתם מאביו. קופפר היה מקורב לרבים מגדולי פולין באותו זמן, ואף שימש כמזכירו של ר' מאיר אריק. כרבים מצעירי הדור ההוא, נטה גם הוא בשלב מסוים בחייו אחר הקומוניזם ואף ישב זמן מה בכלא הפולני בגלל פעילות זו. קופפר נישא בפולין למרים וינטרויב ולזוג נולדו חמישה ילדים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט קופפר לברית המועצות. מכיוון שסירב לקבל על עצמו אזרחות סובייטית, נשלח למחנה עבודה בסיביר. חייו ניצלו בעזרת אזרח רוסי שהכיר לו טובה עוד מפולין, ולאחר המלחמה הוא חזר לפולין, שם גילה שאמו, אשתו וכל חמשת ילדיו נספו בשואה.

קופפר חזר לבירה ורשה, שם היה לחוקר במכון ההיסטורי היהודי ובאקדמיה הלאומית למדעים. הוא לימד יהדות באוניברסיטת ורשה ופרסם מספר פרסומים בשפה הפולנית וביידיש על תולדות היהודים. בפולין נישא בשנית להלנה סוכצקי, ולאחר שאיבד את כל משפחתו הענפה בשואת יהודי פולין, זכה לגדל משפחה ולראות ילדים ונכדים.

בשנת 1957 נפטר בנו מנישואיו השניים, והוא עלה לישראל עם אשתו הלנה. עם עלייתו התקבל לעבודה במכון לתצלומי כתבי יד עבריים (לימים חלק מהספרייה הלאומית), שם עבד 30 שנה וזכה להערכה מרובה בזכות ידענותו המופלגת בספרות היהודית לדורותיה וידיעותיו ההיסטוריות הרבות.

קופפר פרסם מספר רב של מאמרים בפולנית, ביידיש ובעברית.[1]

פרסומיו

עריכה

פרסומיו הידועים הם:

  • פירוש רש"י למסכת מועד קטן, יוצא לאור על פי כתב יד ספרדי בצירוף מבוא והערות, ירושלים, מקיצי נרדמים, תשכ"א.
    בספר זה חשף קופפר לטענתו את פירושו האמיתי של רש"י למסכת, מתוך טענה שהפירוש המצוי בידינו אינו פירושו של רש"י. מספר חוקרים חלקו על ייחוסו של רש"י לפירוש זה.[2]
  • פירושי מסכת פסחים, וסוכה מבית מדרשו של רש"י. מסכת פסחים – רבינו יהודה בר נתן (ריב"ן), פירוש מסכת סוכה מבית מדרשו של רש"י, ירושלים, מקיצי נרדמים, תשמ"ד
  • פירוש מסכת יבמות לריב"ן, יוצא לאור על פי כתב יד שבספרית אנג'ליקה שברומא בצירוף מבוא והערות, ירושלים, מזרח ומערב, תשל"ז
  • פירוש מסכת קידושין (מחבר משוער- רבנו מאיר בן רבנו שמואל מרמרו[3]), יוצא לאור על פי כתב יד של האקדמיה להיסטוריה במדריד בצירוף מבוא והערות, ירושלים, מזרח ומערב, תשל"ז
  • תשובות ופסקים מאת חכמי אשכנז וצרפת, יו"ל על פי כתב יד בודליאנה 692 בצירוף מבוא והערות, ירושלים, מקיצי נרדמים, תשל"ג.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

מפרסומיו:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 115 פרסומים נסקרו בביבליוגרפיה של מאמריו שפורסמו. רשימה זו, גם על-פי עדותו של קופפר, אינה מלאה, כיוון שחסרים היו לו מאמרים שנכתבו בפולין בכתבי-עת לא מצויים. יהושע מונדשיין, "אפרים קופפר: ביבליוגרפיה", מדעי היהדות, 34 (תשנ"ד), 93–99.
  2. ^ ראו למשל כאן.
  3. ^ אבי הרשב"ם