פתיחת התפריט הראשי

אקטואריה

אקטואריה היא מדע, המשתמש בטכניקות מתמטיות וסטטיסטיות לפתרון בעיות כלכליות וחברתיות בהן משולבים מצבים של אי-ודאות.

אקטואריה היא מדע, המשתמש בטכניקות מתמטיות וסטטיסטיות לפתרון בעיות כלכליות וחברתיות בהן משולבים מצבים של אי-ודאות. אדם העוסק במדע האקטואריה באופן מקצועי נקרא אקטואר.

מדע האקטואריה כולל כמה תחומים חופפים כגון סטטיסטיקה, הסתברות, כלכלה ומימון. הוכר כתחום מתמטי נפרד כבר במאה ה-17 אך לא השתנה רבות עד 30 השנים האחרונות בעקבות כניסת מחשבים ומודלים מתמטים חדשים.

אקטואריה שימושית במיוחד בענף הביטוח, שבו יש צורך לחזות עלות של סיכונים. בביטוח חיים יש להעריך סיכונים כגון מוות של מבוטח בטרם עת ומשך חייו לאחר פרישתו מעבודה. בביטוח רכוש יש להעריך סיכונים כגון שריפה ושיטפון. אקטואריה נחוצה גם בניהול עסקי, למשל כדי להעריך את החבות של ארגון בגין דמי מחלה לעובדיו.

אחד מתפקידי האקטואריה הוא לחזות את היכולת של גוף מבטח (קרן פנסיה, חברת ביטוח, ביטוח לאומי וכדומה) לעמוד בהתחייבויות עתידיות שלו, כדי לוודא שיעמוד בהן גם לאחר עשרות שנים. האקטואריה מציגה מאזן אקטוארי, לפיו אפשר לדעת האם הגוף המבטח מצוי בגירעון אקטוארי - מצב של חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות עתידיות, המצריך נקיטת אמצעים לתיקונו.

היסטוריהעריכה

בעולם העתיק לא הייתה מערכת לרווחת חולים ומוגבלים. אדם שנפגע ולא היה מסוגל לכלכל עצמו כראוי, היה פונה בדרך כלל למשפחתו או לארגונים דתיים ומבקש צדקה. ב-1662 ג'ון גרונט הבחין כי קיים דפוס ניתן לחיזוי באורך חיי אנשים מקבוצות שונות. המחקר הוביל ליצירת מה שידוע כיום כלוחות של הסתברויות ביומטריות כמו לוחות תמותה המשמשים לחישוב תוחלת החיים והפרמיות שאדם יתבקש לשלם בכל גיל כדי להיות מבוטח למקרה שלא יוכל לפרנס את עצמו או את בני משפחתו. הלוחות אפשרו הקמת מערכת ביטוחים ששילמה אנונה לפרטים המבוטחים או לבני משפחותיהם במקרים מוסכמים מראש או בלתי צפויים כמו נכות, פרישה בגיל מסוים או מוות. הראשון שהראה כיצד ניתן לעשות זאת היה אדמונד האלי שהכין לוח תמותה לחישוב הפרמיות שאדם יתבקש לשלם בכל גיל תמורת ביטוח חיים כדי שיורשיו יקבלו אנונה לאחר מותו[1].


ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה