אקסלי גאלן-קאללה

צייר פיני

אקסלי גאלן-קאללהפינית: Akseli Gallen-Kallela;‏ 26 באפריל 18657 במרץ 1931), היה צייר פיני. ידוע לרוב בשל ציוריו לאפוס הפיני הלאומי, ה"קאלוואלה". עבודותיו נחשבות לצד חשוב בזהות הפינית הלאומית. עשה פיניזציה של שמו מ-Gallén ל-Gallen-Kallela ב-1907.[1]

אקסלי גאלן-קאללה
Akseli Gallen-Kallela 01.jpg
לידה 26 באפריל 1865
פורי, פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במרץ 1931 (בגיל 65)
סטוקהולם, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Axel Waldemar Gallén עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הייטניימי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • אקדמיה ז'וליאן (1889)
  • Gymnasiet Svenska normallyceum (1881)
  • האקדמיה לאמנות יפה בהלסינקי (1884) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 7 במרץ 1931 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות הרומנטיקה, סימבוליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Sigfrid Keinänen, פרננד קורמה, Adolf von Becker, Fredrik Ahlstedt, Carl Jahn עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות The Artist's Mother, Lemminkäinen's Mother, The Defense of the Sampo עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר בלגיון הכבוד (1902)
Ducat Prize (1888)
מפקד במסדר הוורד הלבן של פינלנד (1919) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Mary Gallen-Kallela עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Kirsti Gallen-Kallela, Jorma Gallen-Kallela עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ראשית חייועריכה

קאללה נולד בשם אקסל ואלדמר גאלן (Axel Waldemar Gallén) בפורי, פינלנד למשפחה דוברת שוודית. אביו, פיטר גאלן עבד כשריף במשטרה וכעורך דין. קאללה גדל בטירווה.[2] בגיל 11 נשלח להלסינקי ללמוד בבית ספר יסודי מכיוון שאביו התנגד לשאיפותו להפוך לצייר. לאחר מותו של אביו בשנת 1879 לקח קאללה שיעור ציור באקדמיה לאומניות של הלסינקי בין השנים 1881–1884. במהלכן גם לקח שיעורים פרטיים בחסותו של אדולף פון בקר (אנ').[1]

פריזעריכה

בשנת 1884 עבר לפריז כדי ללמוד באקדמיה ז'וליאן. שם התחבר עם הצייר הפיני אלברט אדלפלט, הצייר הנורווגי, קארל דרנברגר והסופר השוודי אוגוסט סטרינברי.[1] במהלך תקופה זה נסע הלוך חזור פעמים רבות בין פינלנד לפריז.[1]

מארי סלורעריכה

בשנת 1890 נשא לאישה את מארי סלור (Mary Slöör). לזוג נולדו שלושה ילדים. במהלך תקופת ירח דבש שלהם במזרח קרליה החל כבר קאללה לאסוף חומרים עבור איוריו הבאים עבור הקאלוואלה. ציוריו מתקופה זו מאופיינים בסגנון רומנטי כגון הטריפליך של אינו, אף על פי שהשפעת הסימבוליזם ניכרת בכבדות בעבודתיו כבר ב-1894.[1]

ברלין ומותה של איפמי מארייטהעריכה

בדצמבר 1894 עבר קאללה לברלין כדי לפקח על תערוכה משותפת של עבודותיו עם יצירותיו של הצייר הנורווגי אדוורד מונק. באותו הזמן קאללה עיצב גם בקתה מפוארת בשם קללה (Kalela) על גדת אגם רואובסי עבור משפחתו. הבקתה נבנתה מעצי אורן על ידי 13 נגרים מקומיים.[3][4]

במרץ 1895 הסתיים טיולו בפתאומיות כאשר קיבל מברק המודיע כי בתו, איפמי מארייטה נפטרה מדיפתריה. רגע זה היווה נקודת מפנה בעבודתו. שכן עד לרגע זה עבודותיו צוירו בסגנון הרומנטי, ולאחר מותה החל קאללה לצייר את עבודותיו בסגנון הרבה יותר אגרסיבי. בין השנים 18961899 הוא צייר את מה שנחשבות לעבודותיו המפורסמות ביותר: "הגנת הסמפו", "אמו של למנקיינן", "נקמת יואוקהיינן" ו"קללתו של קולרבו" כולן עוסקות בקאלוואלה.[1] במאי 1895 ביקרו קאללה ואשתו בלונדון בכוונה לרכוש מכבש אומנות. תוך כדי ביקורו למד על זכוכיות ויטראז'. בסוף 1897 נסעה המשפחה לפירנצה ולפומפיי, שם למד על פרסקו.[1]

התערוכה העולמית של פריזעריכה

קאללה צייר פרסקות עבור הביתן הפיני בהתערוכה העולמית של פריז.[1] בפרסקו שלו, "אילמרינן חורש את שדה הצפעים" הטמין קאללה מסר פוליטי: אחד הצפעים חובש כתר של שושלת רומנוב.[5] מוטיב זה מביע את משאלתו של קאללה לעצמאותה של פינלנד במהלך שנות הרוסיפיקציה של המדינה.

התערוכה בפריז הבטיחה את המשך קריירתו של קאללה כאמן מבטיח בפינלנד. ב-1901 הוזמן לצייר את הפרסקו המפורסם, "קולרבו יוצא למלחמה", עבור אולם הקונצרטים של אגודת הסטודנטים של הלסינקי. בין השנים 1901 ו-1903 הוא צייר את ציורי הקיר למאוזוליאום יוסליוס בפורי, לזכר בתו בת ה-11 של התעשיין פריץ ארתור יוסליוס (עם זאת, הפרסקות נפגמו עד מהרה בשל רטיבות, והושמדו כליל בשריפה בדצמבר 1931. יוסליוס הטיל על בנו של קאללה, יורמה לצייר אותם מחדש מהסקיצות המקוריות. השחזור הושלם רגע לפני מותו של יורמה ב-1939).[1]

ב-1907 עשה פיניזציה לשמו השוודי: Axel Waldemar Gallén ל-Akseli Gallen-Kallela בעל הצליל הפיני.[1] הרעיון שלו לקאלוואלה הגדולה בן 700 העמודים נוצר במלואו ב-1909 עם פרסום תוכניתו במגזין Valvoja.[6]

קניהעריכה

בשנת 1908, מתוך מחשבה על חידוש, עברו קאללה ומשפחתו לפריז. עם זאת, העיר והכיוון החדש שנלקחו לאמנות לא הרגישו מסבירי פנים כפי שהוא קיווה, ולכן במאי 1909 עברו רחוק יותר לניירובי, קניה. הוא היה האמן הפיני הראשון שצייר דרומית לסהרה. זמן תקופתו בקניה הסתכם במעל 150 יצירות אקספרסיוניסטיות. אף על פי שמבחינה אמנותית הציורים באיכות משתנה, הצבעים והסינרגיה של הצבעים יוצאי דופן. המשפחה חזרה לפינלנד בפברואר 1911.[1] בין השנים 1911 ו-1913 הוא תכנן ובנה סטודיו ובית למשפחתו בטרבספאה, כ-10 ק"מ מצפון-מערב למרכז הלסינקי.

מלחמת האזרחים הפיניתעריכה

המשפחה חזרה מטרבספאה לקללה ב-1915 כדי להימלט ממהומות מלחמת העולם הראשונה. כמה שנים מאוחר יותר ב-1918, קאללה ובנו יורמה השתתפו בלחימה בחזית מלחמת האזרחים הפינית. כאשר שמע על כך ראש ההגנה, קארל מנרהיים, הוא הזמין את קאללה לעצב את הדגלים, העיטורים הרשמיים והמדים עבור פינלנד העצמאית החדשה. עבור הדגל הציע קאללה דגל צלב לבן-כחול, עם צבעים הפוכים (צלב לבן על רקע כחול), אך העיצוב נחשב דומה מדי לדגל שוודיה ובמיוחד לדגל יוון של אותה תקופה. בשנת 1919 הוא מונה לשליש אישי של מנרהיים.[1]

טאוס, ניו מקסיקו וחיים מאוחריםעריכה

בדצמבר 1923 עבר לארצות הברית, לשם עברה גם משפחתו אחריו בסתיו 1924. הוא בילה לראשונה בשיקגו, ותערוכה של עבודותיו הוצגה בכמה ערים. בשיקגו הוא התרשם מאמנות אינדיאנית ועבר לטאוס, ניו מקסיקו, למושבת האמנות שם כדי ללמוד אותה יותר. במהלך תקופה זו הוא גם החל לשרטט את "הקאלוואלה הגדולה" בפירוט רב יותר. במאי 1926 חזרה המשפחה לפינלנד. שנתיים מאוחר יותר ב-1928, צייר את ציורי הקיר המתארים את הקאלוואלה בלובי של המוזיאון הלאומי של פינלנד יחד עם בנו יורמה. בשנת 1930 חתם על הסכם לצייר פרסקו ענק עבור בנק קנסאליס-אוסאקה-פאנקי, אך ב-7 במרץ 1931 מת לפתע מדלקת ריאות בסטוקהולם כשחזר מהרצאה בקופנהגן.[1]

מורשתעריכה

הסטודיו והבית שלו בטרבספאה נפתחו כמוזיאון גאלן-קאללה ב-1961; המוזיאון מכיל כמה מיצירותיו ומחקרים על גאלן-קאללה עצמו.[7]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אקסלי גאלן-קאללה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 Aimo Reitala, Gallen-Kallela, Akseli. National Biography of Finland.
  2. ^ "Akseli Gallen-Kallela (1865-1931). A Passion for Finland". Musée d'Orsay. 2012.
  3. ^ Kalela. Ruovesi.
  4. ^ Gallen-Kallelan rapistunut erämaa-ateljee avataan heinäkuuksi. Yle. (בפינית)
  5. ^ Saressalo, Lassi (2018). Kansallisromantiikkaa Kainuusta ja kauempaakin. Kotiseutuliitto. (בפינית)
  6. ^ Mikkonen, Nadja (19 September 2017). Suur-Kalevala oli Akseli Gallen-Kallelan hurja haave – haukkui kirjeellä kustantajan, kun ymmärrystä ei löytynyt. Yle. (בפינית)
  7. ^ Gallen-Kallela 150 years. Gallen-Kallela Museum. 2015.