פתיחת התפריט הראשי

דגל יווןיוונית: Σημαία της Ελλάδας) הוא דגלה הלאומי של יוון. עיצובו מורכב מתשעה פסים אופקיים שווים בצבעי כחול ולבן לסירוגין. בפינה העליונה בצד התורן ישנו ריבוע כחול (קנטון) ובתוכו צלב לבן. יחס הממדים הרשמי של הדגל הם 2:3.

דגל יוון
Flag of Greece.svg
כינוי כחול-לבן
סוג הדגל דגל לאומי דגל לאומי
יחס אורך/גובה 2:3
הונף לראשונה 1822
קבלת מעמד רשמי 22 בדצמבר 1978
מוטיבים עיצוביים תשעה פסים כחולים לבנים אופקיים, צלב לבן על רקע כחול בקנטון
דגלים היסטוריים
דגל היסטורי
Flag of Greece (1822-1978).svg
דגל יוון בין 1822 לבין 1969 ובין 1975 לבין 1978

הצלב מסמל את הכנסייה היוונית אורתודוקסית, דת המדינה הרשמית. תשעת הפסים מסמלים כל אחד את 9 ההברות של המוטו הלאומי "חופש או מוות" ביוונית (אֶ-לֶפ-תֶ'-רִי-אָה אִי תָ'-נָ-טוֹס). הצבע הכחול מסמל את הים, והשמיים. הצבע הלבן מסמל את הטוהר של לוחמי החירות היוונים.

בתחילת המאה ה-19 התבסס הדגל על צלב כחול בלבד, אולם בשנות העשרים של המאה ה-19 נכנס לשימוש מערך הצבעים הכחול-לבן, עיצוב שהושפע מדגל ארצות הברית. הדגל שימש בעבר, על רקע כחול עמוק יותר, את צי הסוחר היווני.

עד לשנת 1978 שימש הדגל הנוכחי לסירוגין עם דגל אחר, שהורכב מצלב לבן על רקע כחול, כדגל הרשמי של יוון. בשנת 1978 אומץ סופית העיצוב הנוכחי כדגל הלאומי של יוון.

היסטוריהעריכה

תקופה ביזנטית ורקע כלליעריכה

דגלים וכרזות עם סמל הצלב היו בשימוש כבר בתקופת הקיסר הרומי קונסטנטינוס הראשון (הגדול) אשר פעל רבות לקידום הנצרות באימפריה הרומית.[1]

 
דגל ביזנטיון במאה ה 14- תקופת הקיסרים פלאולוגון


תקופת הכיבוש העות'מניעריכה

לאחר כיבוש האימפריה הביזנטית על ידי העות'מנים שימשו דגלים עם סמל הצלב על ידי היוונים בתקופות שונות ובעיתות מהומות. משירי עם של המאה ה-17 וה-18 עולה כי היו להם דגלים עם צלב וסמלים דתיים אחרים.

לדוגמה, שיר עם על הורמופולוס הצעיר (1683) בתרגום חופשי:

סומילאס מגיע יחד עם מידניס
והורמופולוס הצעיר הנעלה
שהוא גאוות המורדים גאוות הרי אגרפה
מנופפים את הדגל עם הצלב במרכז
(סומילאס, מידניס, הורמופולוס - שמות אנשים.)[2]

הדגל עם צלב לבן על רקע כחול הונף על ידי הצי בראשות יאניס סטתאס וקפטן ניקוטסארה בתקיפות בצפון הים האגאי בשנת 1807. דגל זה התברך והונף במנזר אוונג'ליסטריה בסקיאתוס בשנת 1807. מפקדי המיליציות היווניות התכנסו במנזר כדי לתכנן את הצעדים הבאים שלהם למהפכה נגד הטורקים ושחרור יוון מהעות'מנים והושבעו תחת הדגל.

דגלי המהפכה היוונית והאסיפה הלאומית הראשונהעריכה

 
דגל בשימוש בתחילת המאה ה19 והמהפכה היוונית

מלחמת העצמאות היוונית מהעות'מנים פרצה ב-25 במרץ 1821. בשנה הראשונה למהפכה היוונית לא היה ממשל אחד וכל גוף צבאי נשא דגל משלו. הדגלים המהפכניים של האיים היו או תלת צבעיים (לבן-שחור-אדום) עם סמלי האגודה הידידות (כמו ציפור הפניקס המתחדש מאפרו, או עוגן של אוניה או סמלים אחרים). המיליציות ביבשת יוון נשאו צלב עם קדושים או נשר דו ראשי, בעוד כפרים רבים התקוממו תחת דגל כנסיית הקהילה שלהם.

ב-1 בינואר 1822 נציגי האומה, זקני וחכמי הדור, בעלי תפקידים, לוחמים ונציגי קבוצות יווניות שונות התכנסו באפידאורוס, והכריזו בשם הקודש והשילוש הקדוש על "הקמת ישות פוליטית ועצמאות האומה היוונית מול האל אנשי העולם". אסיפה זאת נשארה בהיסטוריה בשם האסיפה הלאומית ההלנית הראשונה. האסיפה אף קבעה את חוק הממשל הזמני (המכונה גם החוק האורגני של אפידוראוס) - שהיא למעשה החוקה הראשונה של יוון – בחוקה זו נקבעה הצורה והצבעים (כחול-לבן) של דגל יוון הרשמי. על בסיס זה, נשיא הוועד המנהל, אלכסנדרוס מברוקורדטוס,[1] הוציא את צו 540 בקורינתוס ב-15 במרץ 1822.

שני הפרקים שמתייחסים לדגל בצו זה הם:

  1. עבור כוחות היבשה, הדגל יהיה בצורה מרובעת בכחול מחולקת לארבע מרובעים זהים.
  2. יהיו שני דגלי ים, אחד עבור ספינות המלחמה (חיל הים) והשני עבור ספינות הסוחר. לגבי ספינות המלחמה הדגל יחולק לתשעה מקבילים אופקיים, שזורים עם לבן וכחול, ובפינה הפנימית העליונה של אזור זה יהיה ריבוע כחול וצלב לבן. (דומה מאוד לדגל יוון הנוכחי) עבור ספינות הסוחר הדגל יהיה כחול עם ריבוע לבן בפינה הפנימית העליונה עם צלב כחול.

שינויים בדגל יוון במשך השניםעריכה

מאז קביעתו במרץ 1822 ועד ימינו, עבר דגל יוון מספר שינויים קלים, המשקפים בעיקר את השינויים החוקתיים של המערכת הפוליטית במדינה.

ב-30 ביולי 1828, בהחלטה IB΄, מספר 3529, המושל יואניס קפודיסטריאס מקבל את ההחלטה להשוות את דגל צי הסוחר לזה של צי חיל הים, בטענה שהיה זה עוול גדול לצי הסוחר להניף דגל שונה, לאור תרומתו למאבק לעצמאות.

 
דגל יוון בשימוש מ 1822-1969 ו- 1975-78

על פי צו מלכותי מ-4 באפריל 1833, הסדיר המלך אותון בפירוט את נושא הדגלים הימיים.[3]

ב-20 באפריל 1841, בצו מספר 3658 של מזכירות חיל הים של המדינה, מוסדרים פרטי הייצור וממדי הדגלים.

על פי צו מלכותי מ-28 באוגוסט 1858 (ביחס לדגל הצבאי והמסחר היווני) מוסדר השימוש בסמלים השונים של הדגלים, כמו כן המידות והפרופורציות של הדגלים.[4]

ב-28 בדצמבר 1863, המלך גאורגיוס הראשון מוציא צו מלכותי חדש המגדיר את צורתו ופרופורציות של דגל המלוכה הרשמי, כשהוא מוסיף את הכתר המלכותי למרכז הצלב בדגלים השונים. המידות המדויקות של הדגל נכללו בצו מלכותי נוסף ב-26 בספטמבר 1867. במהלך תקופה זו הוגדרו בצווים שונים תצורות נוספות המוסיפות פרטים מייחדים עבור שימושים שונים ביחידות צבאיות שונות.

ב-31 במאי 1914 הוחלט בצו מלכותי חדש כי האזרחים יניפו דגל זהה לדגל הימי אך ללא סמל המלכות או סמל אחר כלשהו. בצו מוגדרים מפרטים פרטניים לדגלים השונים של יחידות צבא, הים ושימושים נוספים.[5]

ב-1924 הודח המלך, וצו מ-25 במרץ 1924 ביטל את סמל הכתר מכל הדגלים. השלטון החדש הוא דמוקרטיה ללא מלך.

 
מפרט הדגל כפי שפורסם בצו מ 3/6/1833. במרכז קטר המלוכה וסמל המלוכה של אותון- משתמש בסמל של בווריה

כאשר הממשל שונה שוב עם החזרתו של המלך וקביעת דמוקרטיה מלכותית, צו חדש מ-10 באוקטובר 1935 החזיר את הכתר על דגל.

באפריל 1967, לאחר ההפיכה על ידי החונטה (משטר צבאי) והדחה של המלך, הוסר הכתר מהדגלים, ואילו בשנת 1969 החלטה חדשה ביטלה את דגל היבשה וקבעה את דגל הצי לדגל היחיד הרשמי של יוון. בצו זה לא הוגדר הגוון המדויק של הצבע הכחול בדגל.[6] נקבע כי כל הדגלים צריכים להיות בצבע "הסטנדרטי" הזהה לדגל המונף ביחידה ממשלתית מסוימת באותם ימים. אם לשפוט על פי הדגלים שנעשו בין השנים 1970 - 1975, עלינו להסיק שהדגלים ה"סטנדרטיים" היו מעט כהים. ב-18 באוגוסט 1970, יחס הדגל השתנה מ-2:3 ל-7:12, מה שהפך אותו לארוך יותר. בעקבות נפילת החונטה ביולי 1974 חוקק חוק מספר 48/1975 "על דגלה הלאומי של יוון וסמל הרפובליקה ההלנית", ואילו צו נשיאותי 515/1975 מסדיר את פרטי צורתו וממדיו.[7]

חוק 851 / 21-12-1978 "על דגל הלאום, דגלי המלחמה והתג המובהק של נשיא הרפובליקה" פירטו את הדגל הלאומי הרשמי שהיה נהוג עד היום, וכן את המפרט הטכני והפורמלי שלה. יחס הדגל שונה שוב ל-2:3, כפי שמוצג על ידי הממדים שסופקו (למשל 432:648 או 90:135). על פי סעיף 9, הוראות השנים הקודמות בוטלו (1967, 1969, 1971, 1973, 1975). התורן הרשמי להנפת הדגל מוגדר באותו חוק כלבן עם צלב לבן בקצהו העליון. הגוון הכחול הוא בהיר יותר - כחלחל.[8]

משמעות הדגלעריכה

למעט הפסקאות לעיל, לא נמצאה שום אינדיקציה, צורה, חוק או תקנה נוספים כדי להאיר את ההנמקה העומדת מאחורי קביעת סוגי הדגל (אחד ליבשה ושניים לים) ובחירה זאת של צבעים וצורות לדגלי המדינה. כל ניסיון בהסבר משמעות הדגל הוא תוצאה של ניתוח מחקר היסטורי ואתנולוגי ואגדות רומנטיות פופולריות[9]

 
דגל הים-הצי של יוון בתקופות המלוכה השונים 1863-1924 ו- 1935-73

השימוש בצלב כמאפיין העיקרי של שלושת הדגליםעריכה

הצלב היה הסמל שאיחד את היוונים בכל מקום בעולם, וזיהה אותם עם הנצרות האורתודוקסית וביזנטיון להבדיל מהכובשים העות'מאנים המוסלמים. הכנסייה, בשנים הקשות והאפלות של ההלניזם המשועבד, הייתה נקודת התמיכה היחידה שלה, שתמכה בלחץ האימפריה העות'מאנית ותמכה באומה בחומר, ברוחניות ובכל דרך אפשרית אחרת.

בחירת הצבעים כחול ולבןעריכה

ישנן גרסאות רבות ושונות שמנסות לפענח את המשמעות של שני הצבעים: הכחול-לבן השולט מסמל את השמיים הכחולים ואת הים הכחול המקיף את יוון ואת העננים הלבנים והקצף הלבן של גלי הים. גרסה אחרת נושאת את הלבן המסמל את טוהר המהפכה היוונית, את מטרתם הטהורה והבלתי מתפשרת של היוונים, ואילו הכחול מייצג את הכוח השמימי שהגן על לוחמי החופש (בצבע שמיים וכשושן שדה לבן). עם זאת, אותם צבעים במהלך המהפכה היוונית סימנו "צדק ואמונה בכחול, מוסר מטוהר ובורות לבנה של מטרה". ניתן לומר גם כי לבן מסמל את ההרים המושלגים ואת הכחול של העם היווני. נטען כי שני הצבעים מגיעים מהעת העתיקה היוונית הקלאסית של אתונה, מאחר ולבן וכחול היו צבעי הרעלה של האלה אתנה. אותה תצוגה קושרת את דגל היבשה עם דגלו של ניקיפורוס השני פוקאס ודגל הים עם דגל הקלרגידס (שהיו צאצאיו של ניקפורוס פוקאס), ואילו עבור השילוב הכחול-לבן הוא מתייחס למדים הביזנטיים הרשמיים ודגל הצי הביזנטי. ניקולאוס זפיריו (ראו ביבליוגרפיה) מזכיר כי כחול היה הסימן (דגל) של כוחות אלכסנדר מוקדון, נאמר כי בברית החדשה הבחינו והבדילו היהודים את היוונים בביגודם הלבנים עם פסים כחולים. בגדים כאלו לבשו גם תלמידי ישו הנוצרי וזאת הסיבה שהיהודים האשימו אתם כמתיוונים. כחול לבן היה הדגל של האימפריה הביזנטית בתקופת שושלת הקיסרים המקדונים (מאות 9 - 11) וגם בתקופת שושלת הקיסרים הפלאולוגון (מאות 13 - 15) וכמו כן צבעי כס הפטריארך האקומני בקונסטנטינופל.

משמעות 9 הפסים בדגל הים (ודגל יוון הנוכחי)עריכה

על פי תיאוריה אחת, הם רצו להימנע מאדום וירוק, כלומר מצבעים הקשורים לאסלאם ולאימפריה העות'מאנית, בעוד שלפי תיאוריה אחרת הצבעים נבחרו לסמל את הכחול של הים האגאי והלבן את הגלים. עם זאת, התיאוריה הנפוצה ביותר על ריבוי הפסים היא שהם מסמלים את הברות הביטוי "חופש או מוות", חמש ההברות התכולות "Ε-λευ-θε-ρι-α" (אלפטריה - חופש) וארבע הבהרות בלבן "η-θα-να-τος" (אי תנתוס - או מוות) כרזות הלוחמים המהפכניים. וריאנט של גרסה זו נושא את מספר הפסים את מספר האותיות של המילה חופש (Ε-Λ-Ε-Υ-Θ-Ε-Ρ-Ι-Α). הגרסה הסבירה ביותר, לעומת זאת, מתייחסת לדגל האחים קלרגיס, צאצאי הקיסר ניקיפורוס פוקאס.

השוני בין דגל הים לספינות מלחמה (חיל הים) לצי סוחרעריכה

גם לנושא זה אין מידע מבוסס. ידוע כי רבים מלוחמי החופש ורבים מהאיים היווניים, (לפני צו הדגל האחיד) השתמשו בדגל לבן עם צלב כחול - כמו הדגל של צי הסוחר. דגל זה שורשיו בדגל ציי הים של האימפריה הביזנטית.

החג הלאומי לדגלעריכה

החג הלאומי לדגל יוון חל ב-27 באוקטובר. דגל יוון מונף בחג זה על ידי האזרחים והוא ערב יום השנה לפתיחת מלחמת עולם השנייה בשביל יוון (מלחמת איטליה–יוון) כאשר צבא איטליה פתח בתקיפה על יוון מאלבניה ב-1940.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דגל יוון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 מטכ"ל צבא יוון, Η καθιέρωση της ελληνικής σημαίας-קביעת דגל יוון, בקישור זה קיים גם צילום הצו בו חתום מברוקורדטוס, ‏2 באפריל 2007
  2. ^ . Νικόλαος Ζαφειρίου, Η Ελληνική Σημαία από τους αρχαίους χρόνους μέχρι σήμερα, דגל יוון מהתקופה העתיקה ועד היום, אתונה, יוון: Ελευθερη Σκεψις, 2001
  3. ^ Regierung Blatt des Koenigsreidh - עיתון הממשלה של יוון בו מפרסמים את החוקים, הצו המלכותי המקורי, זהו צילום העיתון המקורי וכתוב בשפה היוונית והשפה הגרמנית - שפת המלך אוטו יוצא בווריה, ‏21 באפריל 1833
  4. ^ עיתון הממשלה של מלכות יוון, צילום הצו המוזכר, ‏13 בספטמבר 1858
  5. ^ עיתון הממשלה של ממלכת יוון, זהו הצו המקורי הכולל איורים רבים של דגלים שונים, ‏30 ביוני 1914
  6. ^ עיתון ממשלת מלכות יוון, ‏16 באוגוסט 1969
  7. ^ עיתון ממשלת הדמוקרטיה היוונית, צילום החוק כפי שפורסם, ‏7 ביוני 1975
  8. ^ עיתון הממשלה של הדמוקרטיה של יוון, חוק הקובע את דגל יוון עד לימים אלו, ‏22 בדצמבר 1978
  9. ^ מטכ"ל צבא יוון, קביעת דגל יוון, ‏2 באפריל 2007