ארגן (עץ)

ארגן
	עץ ארגן
מצב שימור
	מצב שימור: פגיע פגיע (VU)
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אברשאים
משפחה:	ספוטיים
סוג:	ארגן
מין:	ארגן
שם מדעי
	Argania spinosa; ‏רעיל
תחום תפוצה
	מורשת תרבותית בלתי מוחשית ארגן, פרקטיקות וידע בנושא עץ הארגן
	מורשת תרבותית בלתי מוחשית הוכרזה על ידי אונסק"ו בשנת 2014

ארגן הוא מין יחיד של עצים בסוג ארגן ממשפחת הספוטיים. העץ אנדמי באזור החצי מדברי של דרום מערב מרוקו, ובמחוז טינדוף באלג'יריה.

תיאור

עץ הארגן, שמקורו במרוקו, נחשב לעץ חזק ועמיד מאוד באקלים מדברי קשה, הן מבחינת טמפרטורה, הן מבחינת לחות באוויר והן מבחינת אספקת מים שוטפת. למעשה, עץ הארגן חזק ועמיד עד כדי כך שכינויו הלטיני היה בעבר "עץ הברזל". עצי הארגן גדלים לגובה 8–10 מטרים, וחיים 150–200 שנה. הגזע מסוקס וקוצני. העלים קטנים וסגלגלים, באורך 2–4 סנטימטרים. הפריחה באפריל, בפרחים קטנים, בעלי 5 עלי כותרת בצבע צהוב-ירוק חיוור. הפרי באורך 2–4 סנטימטרים ובקוטר 1.5–3 סנטימטרים, בעלי קליפה עבה ומרה שמתחתיה ציפה בעלת ריח מתקתק, אך טעם דוחה, ואגוז קשה המכיל זרע קטן (לעיתים רחוקות 2–3 זרעים) עשיר בשמנים. הפרי מבשיל רק כעבור יותר משנה, בין יוני ליולי של השנה שאחרי הפריחה.

ניתן לראות בישראל עצי ארגן ואת תהליך הפקת השמן ב"משק אורן" אשר נמצא במושב נתיב הגדוד שבבקעת הירדן.

הארגן והאדם

בכמה אזורים במרוקו, אצל הברברים, מהווים עצי הארגן מקור לשמן, לעץ לבניין ולהסקה, ולמאכל בהמות, בדומה לעץ הזית באגן הים התיכון. במרוקו משתמשים בעיזים שעולות על עצי הארגן כדי לאסוף את הזרעים מצמרות העצים – העיזים אוכלות את הפירות ומאוחר יותר יורקות את הזרעים בזמן שהן מעלות גירה.

במרוקו מכסים יערות הארגן שטח של כ-8,300 קמ"ר, והם מוגדרים שמורה ביוספרית של אונסק"ו. שטחם הצטמק בכמחצית במשך מאה השנים האחרונות, עקב ניצול על ידי התושבים המקומיים. לאחרונה מתפתח שוק בין-לאומי לשמן הארגן, ודבר זה מהווה תמריץ למקומיים לשמר את העץ.

זן מיוחד של העץ פותח משנות ה-80 בישראל^[2]. כיום מגדלים זן זה בצורה מסחרית להפקת שמן בערבה, ברתמים בנגב ובאזור אשקלון.