ארובה

התקן לפליטת גזים חמים ועשן

ארובה היא התקן שנועד לאפשר פליטת גזים חמים ועשן, מחומרים שנמצאים בבעירה בתנור, כבשן או אח, אל האטמוספירה החיצונית, בדרך כלל הרחק ממקור יצירת העשן או הגזים.

ארובות עשנות בבית חרושת למלט נשר בעיר נשר, 1966
ארובות על גג בניין באנגליה
ארובות הענק של תחנות הכוח בחדרה
ארובות הנשקפות מבעד לחלון

באופן טיפוסי הארובות בעלות צורה מאונכת על מנת להבטיח את זרימתם החלקה של הגזים החמים, וכן את שאיבת האוויר אל תוך הבערה דרך החלק בארובה שמתאים לכך.

על הפיזיקה של פעולה הארובה ראה אפקט ארובה.

מיקומן של הארובות: בראשי בניינים, על קטרים וספינות.

התפקיד המכני של ארובותעריכה

לארובה 2 תפקידים מכניים חשובים:

  • הרחקת תוצרי הבעירה (ריח, גזי פליטה, חלקיקים, פיח וכדומה) מהסביבה האנושית.
  • יצירת תנאי בעירה נכונים על ידי משיכת אוויר נקי לסביבת הבעירה.(יצירת "מושך")

בארובות גבוהות יותקנו לעיתים מאווררים להגברת ה"מושך" ומתקני חימום לגזי הפליטה. בארובות קטנות יותקנו אמצעים לבלימת "מכות רוח".

 
הארובה הגבוהה בעולם (קזחסטן)

גובה הארובהעריכה

להלן נדון בארובות קבועות (של תחנות כח, למשל). יש להבחין בין גובה ארובה "פיסי" שהוא גובה מבנה הארובה מעל לבסיסה, ובין גובה ארובה "אפקטיבי", שהוא גובה וירטואלי לשימוש במודלים להערכת פיזורי מזהמי אוויר. במודלים מתמטיים שונים מחשבים את ריכוזי המזהמים בגובה הקרקע כתלות בכמות המזהמים (ליח' זמן) הנמצאים בנקודה מסוימת באטמוספירה והתפזרותם בהתאם לתנאים אקלימיים מסוימים (מהירות הרוח וכיוונה, יציבות מזג האוויר, כיסוי השמים בעננות וכו'), לוקחים את נק' תחילת פיזור המזהמים כנקודה שבה כוחות העילוי של פלומת העשן (plume) דעכו. גובה הנקודה הוא פונק' של טמפ' הפלומה במוצא הארובה, קוטר הארובה, מהירות הפליטה ותנאים אקלימיים. גובה הארובה האפקטיבי הוא גובה פיסי ועוד גובה דעיכת ציפת הפלומה.

נוהגים לסמן ארובות "פיזיות" גבוהות בתאורה תקנית כדי למנוע התנגשות מטוסים.

הארובה כהתקן למניעת זיהום אווירעריכה

הארובה יכולה להיחשב כהתקן למניעת זיהום אוויר אם התכנון נכון ואם תישמר רמת תחזוקה גבוהה. הארובה מאפשרת פליטת תוצרי הבעירה בגובה רב ומהילתם באוויר נקי, מה שמוריד את רמות זיהום האוויר. ניתן גם להתקין בארובה משקעים אלקטרוסטטיים, מסננים או סולקנים שילכדו מזהמים מסוימים טרם פליטתם לאטמוספירה.
תקני איכות סביבה מסוימים מבוססים על ניטור ריכוזי מזהמים במוצא הארובה.

בישראל יש כ-500 ארובות במפעלי תעשייה הנמצאות תחת הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה.

תקינה ישראלית: דיגום אווירעריכה

 
ארובות כאלמנט דקורטיבי

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.