אריה אבידן-וייס

טניסאי ישראלי

אריה אבידן-וייס (19 באפריל 1928 - 21 במרץ 1997[1]) היה טניסאי ישראלי, מחלוצי הטניס הישראלי. שמונה פעמים אלוף ישראל בטניס (1948-1947, 1953-1950, 1956-1955) וחבר נבחרת גביע דייוויס של ישראל.

אריה אבידן-וייס
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 19 באפריל 1928
יאשי, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 במרץ 1997 (בגיל 68) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
ספורט
ענף ספורט טניס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנת 1986 זכה אבידן-וייס בעיטור, חבר כבוד של איגוד הטניס בישראל[2].

ביוגרפיה

עריכה

אבידן-וייס נולד ביאשי שברומניה ובשנת 1933 עלה עם משפחתו לארץ ישראל.

אלוף ישראל

עריכה

בשנת 1947 זכה אבידן-וייס בתואר אלוף ישראל בטניס ליחידים, הראשון בקריירה שלו, מתוך שמונה תארים בסך הכל. הוא ניצח במשחק הגמר את רפאל גורניצקי ב-4 מערכות (10-8, 3-6, 4-6, 1-6), שניצח במשחק חצי הגמר את האלוף היוצא, מרדכי אפל[3]. שנה לאחר מכן הוא הגן על תוארו לאחר שניצח במשחק הגמר את נעים רג'ואן ב-5 מערכות[4].

בשנת 1949 ייצג אבידן-וייס את ישראל בגביע דייוויס ביחד עם יהודה פינקלקראוט, רפאל גורניצקי ויעקב בונטמן לראשונה בתולדות מדינת ישראל. הנבחרת הפסידה לנבחרת דנמרק 5-0 במשחק שנערך בקופנהגן[5]. הוא היה חבר נבחרת גביע דייוויס של ישראל עד לשנת 1960 ושיחק במסגרת זו ב-23 משחקים וניצח פעמיים.

בשנת 1955 זכה אבידן-וייס בשלושת התארים האפשריים באליפות ישראל בטניס, ביחידים, בזוגות גברים עם דויטש ובזוגות מעורבים עם אדית כהן-מינץ[6].

אבידן-וייס נפטר ב-21 במרץ 1997. הותיר אחריו ארבעה ילדים.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה