אריה לייב שפירא (וילנה)

רב מווילנה

הרב אריה לייב שפירא (מווילנה) (תס"ב, 1702[1]ט"ו באייר תקכ"א, 19 במאי 1761) היה ספרא דדיינא בעיר וילנה שבליטא, אב"ד קהילת וילנה ומחבר "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" על מסכת סופרים. דור עשרים לרש"י ואבי סבו של אריה לייב שפירא, ר' "ליבלי קובנר".

אריה לייב שפירא
לידה 1702
תס"ב
דרהוביץ' ליטא
פטירה 19 במאי 1761 (בגיל 59 בערך)
ט"ו באייר ה'תקכ"א
וילנא
מקום פעילות וילנא
תחומי עיסוק סופר הדיינים בווילנא, אב"ד, דקדוק,
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

רבי אריה לייב שפירא נולד בשנת תס"ב (1702) בעיר דרהוביץ שבליטא, דור עשרים לרש"י, מצד יוכבד בתו הבכורה של רש"י ודרך בנה הריב"ם. הוא גם היה נצר לאחת המשפחות העתיקות ביהדות אשכנז, שפירא, שמוצאה מתחיל מהרב שמואל שפירא מהעיר שפייר שבאשכנז (גרמניה) וחתנו של הרב מתתיהו טריוויש (ע"ש עיר הולדתו של רש"י - טרויש, כיום טרואה). אביו הרב יצחק שפירא, מחבר הספר "אלף המגן", ועוד ספרים, נולד במינסק וכיהן כרב העיר דרהוביץ ואב"ד של קהילתה. שם אמו מרת נחמה. סבו היה הרב אליעזר שפירא ממינסק – "הרא"ש". חיבר הספר "פי' הרא"ש על העברונות" (כנראה לא נדפס מעולם). והוא היה נכד רבי נתן נטע שפירא הראשון (בעל ה"אמרי שפר"), שהיה אב"ד בהורדנה (נפטר ב-1577). האב הרב יצחק שפירא נפטר ביום ב' כ"ה אדר ה'תע"א (1711), בק"ק לבוב, כששפירא היה כבן תשע בלבד, וקרוב משפחה[דרוש מקור] לקח את הילד תחת חסותו והביאו לווילנה. כשהגיע הרב אריה לייב שפירא לגיל 13 הוא שודך לבתו של הקצין רבי מרדכי בן הקצין רבי עזריאל מחשובי העדה בווילנה, וחמותו פעסי' בת מהר"ש זנוויל מייזלש, שדאג לפרנסתו בכבוד ואיפשר לו לימודים בלי דאגות כלכליות.

בשנת תצ"ב (1732), כשהיה רבי אריה לייב בן שלושים, הוא הוציא לאור את "מסכת סופרים" עם שני ביאוריו: "נחלת אריאל" (בפשט) ו"מעון אריות" (בפלפול). בהקדמת המחבר המופיעה בשער הספר, נכתב: "...ובמעט חכמת הנדסה ודקדוק ומסורת והגיון בללתיו", ומכאן אנו למדים שהיה לו ידע גם במקצועות כלליים אלה ולא רק בלימודי קודש. הספרים עשו רושם גדול על גאוני התורה בווילנה וסללו את דרכו של רבי אריה לייב שפירא, להפוך לאב"ד של קהילת וילנה, תפקיד בו כיהן עד יום פטירתו בט"ו אייר תקכ"א – 1761.

כתבים ידועים נוספים שלו שנותרו עד היום הם: "קבוצת כסף", ספר דקדוק עברי שהוא הוציא לאור ב-1741 ואחת מתשובותיו מ-1754 במסגרת השו"ת, בספר "תשובת שמואל" של רבי שמואל מאינדורה, שיצא לאור ב-1859.

בנו וחתנועריכה

  • הרב אליעזר שפירא – היה רבה של העיר לובץ' שבליטא (כיום בלארוס) ואב"ד בקהילתה ונינו היה רבי אריה לייב שפירא (1787–1853) – ר' "ליבלי קובנר", אב"ד הראשון של קובנה.
  • בתו שרה, נשאה לר' אהרן מהורדאנא. וילדה לו ארבעה בנים ובת אחת. א. ה"ר יצחק אבד"ק באריסאוו. ב. ה"ר יחזקאל אבד"ק דאקשיץ. ג. ה"ר מרדכי אבד"ק דאלהינאו. ד. ה"ר דוב אבד"ק ווילקאניק. ה. מ' העסא (בעלה ר' משה יעקב מסמארגאן). ואחרי מות בעלה, נשאה שרה הנ"ל להגאון ר' משה אבד"ק דאלהינוב בן בעל סדר הדורות.

לקריאה נוספתעריכה

  • עו"ד מאיר ארן, זיכרון איבניץ, הוצאת "עם הספר", תשל"ג
  • אריה לייב שפירא, נחלת אריאל, הוצאת "עם הספר", תשל"ב
  • אריה לייב שפירא, מעון אריות, הוצאת "עם הספר", תשל"ב
  • חיים ברוורמן, אנשי שם, תרנ"ב
  • הרב חיים קרלינסקי, "מוריה" גיליון ג–ד, עמ' צה, ניסן תשד"מ, 1984

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פין, עמ' 111, מציין תס"א


תקופת חייו של הרב אריה לייב שפירא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים