ארכיון הסרטים במינכן

ארכיון הסרטים במינכןגרמנית: Filmmuseum München; באנגלית: Munich Film Archive) הוא מוזיאון וארכיון סרטי קולנוע, שנמצא במינכן, גרמניה, שמהווה אחד מששת מוזיאוני הקולנוע בגרמניה. אין בו אולמות תצוגה, והוא מוגבל להקרנת סרטים בבית קולנוע יחיד עם 165 מושבים, כמו כן לאיסוף, ארכוב ושחזור עותקי סרטים. כיום, ניתן להציג את כל הפורמטים האנלוגיים והדיגיטליים שבארכיון, למעט סרט ב-70 מ"מ (אנ')‏.[1]

ארכיון הסרטים במינכן
Filmmuseum München
Munich Film Archive
München Stadtmuseum Kino Jakobsplatz.jpg
מידע
תאריך פתיחה רשמי 1963 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מינכן, גרמניה
כתובת העיר העתיקה של מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהל סטפן דרוסלר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°08′05″N 11°34′22″E / 48.134833333333°N 11.572833333333°E / 48.134833333333; 11.572833333333
האתר הרשמי
(למפת מינכן רגילה)
Positionskarte München.png
 
ארכיון הסרטים במינכן
ארכיון הסרטים במינכן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

ארכיון הסרטים נוסד בסוף 1963, כמחלקה ממוזיאון מינכן (אנ'), והוא מחזיק באוסף נרחב של עותקים של סרטים היסטוריים. חלק מהסרטים שברשות הארכיון, שוחזרו והועתקו מקומית. ישנו דגש מיוחד על אוסף הסרטים האילמים הגרמניים, עבודתם של מהגרי הקולנוע הגרמניים מתקופת הנאציזם, הקולנוע הגרמני החדש, וכן היסטוריית הסרטים במינכן (למשל קרל פלנטין, הרברט אטרנבוש (אנ'), חומר תיעודי אודות מינכן). כסינמטק, הארכיון מנגיש את האוסף שלו לציבור ולמחקר. הקולנוע הביתי, אחד התיאטראות העירוניים הראשונים שהיו בגרמניה, הוא אחד מהמקומות הבודדים בגרמניה, בו מוצגים באופן קבוע רטרוספקטיבות מלאות של סרטים היסטוריים וסרטים אילמים בליווי מוזיקלי חי. בארכיון, אין תערוכת קבע. בשנות ה-80 ובשנות ה-90 של המאה ה-20, היו מאמצים, שלא צלחו, להשיג אולם קולנוע נוסף, ללהיפרד ממוזיאון מינכן, ושינוי שמו למוזיאון הקולנוע של בוואריה.

ארכיון הסרטים במינכן הוא החלוץ בשיקום הסרטים מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. אחראי הארכיון, אנו פטאלאס (אנ'), החל בשחזור סרטים אילמים גרמניים שבוצעו על ידי במאים כמו פריץ לאנג, ארנסט לוביטש, ג. וו. פבסט (אנ') או פרידריך וילהלם מורנאו. פטאלאס התחייב בפני הפסנתרן אלג'ושה צימרמן (גר') שהוא ילחין את שחזורי הסרטים. בדרך כלל, צימרמן חקר את התווים המקוריים או כתב מוזיקה נלווית.

בארכיון הסרטים, מוצגים יצירות קולנועיות של יוצרי סרטים בין-לאומיים, כמו אורסון וולס, תומאס הרלן (אנ'), ז'אן-מארי שטראוב ודניאלה הולט (אנ'), ניקולה המברט (צר'), ורנר שרוטר (אנ'), ווים ונדרס. מאז 1995, הארכיון מחזיק ביצירות של אורסון וולס, במיוחד ביצירות של סרטים שלא נגמרו. הארכיון קיבל את יצירותיו מצד בת זוגו האחרונה, אויה קודאר (אנ').‏[2]

ב-2006, פרסם הארכיון את שחזורי סרטיו ב-DVD‏, Edition Filmmuseum.

מאז 2012, ארכיון הסרטים מציג חלק מהסרטים הקיימים ברשותו, בפילמפסט מינכן (אנ'), ובפסטיבל הבינלאומי של האוניברסיטה לקולנוע וטלוויזיה של מינכן (אנ').

המוזיאון מציג את סרטיו גם בפסטיבל הקולנוע האילם הבינלאומי בבון.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Chris Dercon: Auferstehung und Wiedergeburt. Das Münchner Filmmuseum wird 50 Jahre alt und ist doch quicklebendig - wie dieser Gratulant, Fan und langjährige Nachbar im Haus der Kunst bezeugen kann. In: Süddeutsche Zeitung, 28 November 2013, p. 14.
  • Filmmuseum München (ed.): 50 Jahre Filmmuseum München. Munich 2013

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Filmmuseum München". filmportal.de (בגרמנית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-05-13. בדיקה אחרונה ב-23 באוקטובר 2015. 
  2. ^ Peter Zander (8 באוגוסט 2005). "Der Nachlaß von Orson Welles wurde in Locarno erstmals gezeigt" (בגרמנית). DIE WELT. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-05-05. בדיקה אחרונה ב-23 באוקטובר 2015.